מחיר מטרה - התוכנית שתפזר כסף רב בתועלת מעטה

ממשלות התחלפו, אך הבסיס הרעיוני המוטעה שגרם לשר האוצר כחלון לצאת לתוכנית הדיור המזיקה חוזר בתלבושת חדשה

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בדיוק כמו תוכנית מחיר למשתכן, מיזם מחיר מטרה לא יוריד את מחירי הדיור, יפגע במרקם התכנוני ויעמיק את הגירעון והחוב. זאת כמובן תוך פגיעה ברווחה של האזרחים, ואפילו של הזוכים.

כדי להבין מה הנזקים של פרויקט מחיר למטרה של השר אלקין, עלינו להבין תחילה את נזקי מחיר למשתכן בגרסת כחלון.

שורש הבעיה נעוץ בשיטה החשבונאית. אם מדינת ישראל תיתן לגברת כהן מחדרה שלוש מאות אלף שקל, המדינה תצטרך לרשום את זה בספרי התקציב ולתת דין וחשבון לגבי מתנה שהיא הרעיפה על גברת כהן. הציבור ישאל מדוע דווקא גב' כהן, האם שווי המתנה גבוה מדי או לא גבוה מספיק, מדוע גב' כהן מחדרה ולא מר לוי מחולון ומדוע המדיניות היא בכלל חלוקת מתנות לאזרחים ספציפיים, ולא השקעות רוחביות בחינוך, בריאות או רווחה, או בהפחתת מסים על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה של כלל הציבור.

אבל כאשר הכסף לא מגיע מתקציב המדינה, אלא ממלאי הקרקעות, היכולת של הפוליטיקאים לחלק מתנות נעשית קלה יותר. כאשר אותה גברת כהן זוכה בדירה בהנחה, בזכות הנחה שהמדינה העניקה על הקרקע שלה, מעטים ישאלו שאלות, כי ההנחה לא מופיעה בספרי התקציב ולכן התחושה היא שההנחה לא מגיעה על חשבון חינוך, בריאות או רווחה, ולא מצריכה גביית מסים גבוהים יותר מהציבור.

כמובן שהתחושה לא מבוססת על המציאות, מתן הנחה על קרקע מהווה עלות ציבורית כמו כל עלות ציבורית אחרת. ביולי 2019 פרסם החשב הכללי כי הגירעון הנוצר מתוכנית מחיר למשתכן הסתכם ב-7.1 מיליארד שקלים. זהו גובה המתנה שחילק כחלון לזוכים, על חשבון כלל הציבור.

האשליה הציבורית שמתנות מפוליטיקאים אינן גירעונות רק כי הן מגיעות בצורה של "קרקע" או "הנחה" או "שווה כסף", היא שמאפשרת לפוליטיקאים לגזור סרטים בלי בקורת ממשית.

הפיתרון לאותה בעיה פוליטית

תוכנית מחיר מטרה אינה שונה מתוכנית מחיר למשתכן, שתיהן מנסות לפתור את אותה בעיה פוליטית:

כיצד לחלק מספר מתנות מוגבל כשהביקוש אין סופי אך הכמות מוגבלת וזאת כאשר גם גברת כהן וגם מר לוי רוצים לקבל את ההנחה על הדירה. מחיר למשתכן השתמשה בהגרלות ואילו מחיר מטרה משתמשת בקריטריונים שרירותיים.

תוכנית ההגרלות של כחלון, בנוסף לגירעון העצום, יצרה גם עיוותים פנימיים. כך נוצר המצב בו אנשים אמידים מאוד (או ילדיהם) זכו בהנחות של מאות אלפי שקלים על דירות בישוב היוקרתי גליל ים, אחרים זכו בדירות שאינן מתאימות לצורכיהם ואינם יכולים למכור עקב תנאי התוכנית, אחרים נתקלו בבירוקרטיות, עיכובים, ולעתים סטנדרט בנייה נמוך האופייני לבנייה ממשלתית.

הצד השני של מתנות ב"שווה כסף", הוא שהן פעמים רבות לא שוות את הכסף. זוכה ב-300 אלף שקל במזומן לא מוותר על זכייתו, אבל רבים מזוכי מחיר למשתכן כן ויתרו על המתנה, אחרים שכן לקחו את המתנה, נאלצו לוותר בדרך אחרת, בין אם במרחק לעבודה או מקום העבודה, בין אם באיכות חיים או קרבה למשפחה. הזוכים קיבלו מתנה שהערך שלה הרבה יותר נמוך מהמחיר ששילם כלל הציבור כדי לממן את המתנה.

אנלוגיה פשוטה: כל נער ונערה מתבגרים יודעים שעדיף לקבל ליום ההולדת 100 שקל מהדודה מאשר סוודר באותו מחיר. הסיבה לכך היא שסוודר עלול להיות מכוער, לא אופנתי, לא מתאים במידה, או לא מחמם. רוב הסיכויים שעבור אותו נער או אותה נערה הסוודר שווה פחות ממאה שקלים.

אך מה שבני נוער יודעים היטב, פוליטיקאים נוטים לשכוח. גם תוכנית מחיר מטרה של אלקין תפזר מיליארדים על חשבון האזרחים, אך הערך לזוכים יהיה נמוך בהרבה. אין לתוכניות מסוג זה תועלת אמיתית, מחיר למשתכן הייתה יקרה להחריד, נכשלה בלהוריד את מחירי הדיור, סייעה למעטים, רובם אמידים, וגרמה לכלל האזרחים לממן את הזוכים. מחיר מטרה, על שלל קריטריוניה לא תהיה שונה בהרבה, מוטב שהכסף היה משמש למטרות ראויות יותר, שכל האזרחים יוכלו ליהנות מהן, כמו צמצום הגירעון או השקעה בתשתיות.

הכותב הוא חוקר בפורום קהלת

צרו איתנו קשר *5988