אלוביץ' גובה חובות והדלת הפתוחה של ישועה - מה צופן לנו העתיד?

משפט האלפים התחדש בשבוע שעבר וכלל שני ימי דיונים שהוקדשו להמשך החקירה הנגדית של אילן ישועה על ידי בעז בן צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. החקירה התבססה על החומרים החדשים שהתקבלו מן הטלפון של ישועה, שמבססים את התמסרותו וניסיונו לרצות שורת פוליטיקאים ובהם: אביגדור ליברמן, משה כחלון, סילבן שלום, אבי גבאי ועוד.

אלא שעד כה גם התביעה וגם הסנגורים לא שלפו את התותחים הכבדים ביותר (לטובתם) שהתגלו בעקבות החיפוש המחודש בטלפון ובאימייל של ישועה. לגבי התביעה, ייתכן שהיא "פספסה את הרכבת" ולא תוכל להציג את הראיה לאילן ישועה כיוון שחקירתו הראשית כבר הסתיימה. ייתכן שהפרקליטות תשלוף את הראיה ותציג אותה לנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' או לישועה עצמו בחקירה החוזרת.

הראיה החזקה ביותר לטעמי לטובת תיזת הפרקליטות היא הודעת אימייל שנחשפת כאן לראשונה. בשלהי 2013 שלח שאול אלוביץ' לאילן ישועה הודעת אימייל ובה הוא מביע את אכזבתו ממהלך רגולטורי של נתניהו נגד בזק שקשור לפרויקט הסיבים האופטיים. אלוביץ' כתב לישועה כי אולי הוא צריך להתחיל לגבות חובות, כיוון שנתניהו לא מספק את הסחורה למרות מה ששאול עשה בשבילו באתר וואלה.

הודעה זו, שאף משתמשת בביטוי "חוב", מתאימה בדיוק לתיזת כתב האישום שלפיה אלוביץ' העניק לנתניהו סיקור אוהד החל ממערכת הבחירות של שנת 2013 ואילו את ההטבות הרגולטוריות החל לקבל רק בשנת 2015 ואילך. אז אמר אלוביץ' כי "הגדול מתאבד בשבילי" ושהוא חייב לגמול לו. כך לדוגמה אמר אלוביץ' לישועה ביולי 2015 כי "מה שמרגיז אותי זה שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור - ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים". בהמשך, אמר אלוביץ' לישועה כי "מגיע לו ואפשר הרבה יותר, אני לא אוהב להיות חייב". בשיחה אחרת אמר אלוביץ' לישועה לאחר אישור עסקת בזס-יס "תן לגברת כל מה שניתן. ההוא מתאבד בשבילי".

מנגד, יש להעריך כי ההגנה תטען שמדובר בשיח פנימי פנטזיונרי ומוגזם ונתניהו מעולם לא יצא מעורו כדי לעזור לאלוביץ', וכמו כן אתר וואלה לא העניק שום דבר משמעותי לנתניהו בבחירות 2013 ואף לא בהמשך שנת 2013. סנגורי נתניהו צפויים לטעון כי דבריו של אלוביץ' לא משקפים מציאות ואינם מבטאים הלך מחשבה דומה של נתניהו ולא הייתה באפשרותו לדעת שכך תופסים את הדברים אלוביץ' וישועה.

ישועה סייע גם לאבי גבאי וציפי לבני

אך גם הסנגורים צריכים להיות מרוצים מהשלמת החקירה. השלמת החקירה מצאה כמות נכבדה למדי של פוליטיקאים נכבדים למדי שפנו אל המנכ"ל דאז ישועה על מנת לקדם את דרך הסיקור שלהם באתר וואלה. ישועה סייע לאבי גבאי, בוז'י הרצוג, ציפי לבני, אופיר אקוניס, אביגדור ליברמן, גלעד ארדן, ואין מדובר ברשימה סגורה.

ישועה, שניסה בעדותו הראשית לטעון שכמעט ולא התערב בענייני הסיקור והתעסק רק בניהול, מתגלה מתוך החומרים כמנכ"ל שמתערב באופן עקבי. למעשה, באחת ההתכתבויות של ישועה עם דמות עסקית שולית כתב ישועה כי דלתו לדרישות סיקור אוהד פתוחה "לכל מפגר" שמבקש ממנו בקשה ואין סיבה להתבייש או להרגיש אי נעימות לפנות אליו כדי לקבל סיקור חיובי. זו אמירה משמעותית מאוד עבור ההגנה שמבקשת לסתור את תיזת ההיענות החריגה. אמירה חריפה זו של ישועה המתארת את התנהלותו כמי שנענה לכל "מפגר" שמעוניין באייטם חיובי מעלה את השאלה האם נתניהו אכן זכה להיענות חריגה של הטיית הסיקור.

 אילן ישועה בדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: איל יצהר

כזכור, מתוך ההתכתבויות שהתגלו לאחרונה עלה כי ישועה לא רק נענה לבקשות אלא אף יזם בעצמו (בין אם על דעת עצמו ובין אם כדי לרצות את אלוביץ') את הפנייה לפוליטיקאים שונים והציע להם את עזרתו. כך לגבי הרצוג הציע לו ישועה "אל תהסס להיעזר בי ולסמס בכל שעה. מצידי 10 פעמים ביום. החבר'ה בסדר איתך?". התנהלות זו של ישועה איננה עולה בקנה אחד עם טענתו בחקירה הראשית אודות אי התערבות.

עם זאת, לא נמצאו מאות בקשות של פוליטיקאי אחד או מטעם ועבור פוליטיקאי אחד וגם לא שום דבר שאיכשהו קרוב לפרופורציה הזו. בשמונה השנים (2010 עד תחילת 2018) אודותיהם התבצע החיפוש, סייע ישועה לכמאה אנשים שונים (רובם לא אנשי ציבור, יש לציין) בענייני סיקור שונים. לרובם, סייע פעם אחת או פעמיים. לכאורה, הוכחה טענת "ההיענות החריגה". אך בל נשכח כי נתניהו בכל זאת היה רה"מ לכל אורך התקופה וסוקר בהרחבה רבה באופן עקבי נגד מערכת שלא פעם נהגה כלפיו בעוינות.

תכתובות מעולמות הביזאר

ישועה לא ניהל שיחות רק עם פוליטיקאים ועיתונאים בכלי התקשורת שלו, אלא פנה בעצמו בדרישות לכלי תקשורת אחרים. כך לדוגמה פנה לעורכת כלכליסט גלית חמי עם דרישה למנוע סיקור שלילי של אחד מכתבי כלכליסט אודות הלווין עמוס 6, בהתחלה חמי ניסתה להתחמק ולא להיענות לבקשה, אולם בהמשך הודיעה חמי לישועה כי היא תרכך את הכותרות ואת הטקסטים. למען ההגינות יש לציין כי לא ברור האם חמי אכן ריככה את הכותרות והטקסטים, או שמא דחתה את ישועה בקש.

התכתובות שנמצאו בטלפון של ישועה לפעמים מגיעות למחוזות הביזאר. כך לדוגמה ההתכתבות של ישועה עם מנכ"ל אל על דאז, דוד מימון. ישועה שהיה צריך את תקציבי הפרסום הנכבדים של אל-על לא נמנע מצנזורה על כתבה שמזיקה לאינטרסים של הנהלת אל-על. מן הצד השני, ישועה הרגיש בנוח לחלוטין לפנות למנכ"ל אל על בכבודו ובעצמו ולברר בשעת בוקר מוקדמת למה טיסה מתעכבת וגם פנה בבקשת עזרה בנוגע לשדרוג מקומו על המטוס. מימון לא חשב שכדאי שדובר אל-על יפנה לעורך של וואלה או לכותב הידיעה על מנת להעלות את טענותיו בנוגע לכתבה שפורסמה, וישועה לא חשב שאת בקשותיו הוא יכול להעלות בפני כל דייל מזדמן בשדה התעופה המנומנם.

החומרים החדשים יסייעו רבות להגנה, בהמשך העיסוק באילן ישועה, באופיו, באמינותו, בהתנהלותו ובגרסאותיו. מאז החלה החקירה הנגדית, הדיונים מתמקדים בישועה והרבה פחות בנאשמים ובמעשיהם. הקו הזה צפוי להימשך.

עם זאת, ישועה הוא לא הנאשם בפרשה אלא בני הזוג אלוביץ' וראש הממשלה לשעבר נתניהו. לאחר שתסתיים עדותו של ישועה, עדיין יצטרך הזוג אלוביץ' להתמודד עם הראיות נגדם, ועם האמירות שיצאו מתחת ידם, וכך גם רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, זאת גם אם ישועה ייצא מדוכן העדים "בשן ועין".

ולסיום, החומרים החדשים מחזקים עוד יותר טענה שאיננה קשורה בהכרח לתיק 4000 בזווית המשפטית שלו אלא בזווית התקשורתית שלו. ישועה פשוט לא היה מעולם עיתונאי, לא בער בו החיידק העיתונאי ולא נראה שדגל בעיתונות חופשית כערך שעומד בפני עצמו אלא פעל כאיש עסקים ממולח ומשופשף וכמנהל מכירות מוכשר. כלקח מתיק 4000, צריך לשאול האם החטא הקדמון הוא עצם ניהול כלי תקשורת על ידי אדם שאין לו כל זיקה לעיתונות, ומה ההפרדה הנדרשת בין דרג הניהול לבין דרג התוכן בכלי תקשורת.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ' בעיצומם. הנאשמים מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.