הפער בהתחסנות בין מדינות עשירות לעניות גדל ואיתו גם החשש להיווצרות זנים חדשים

בעוד שבארה"ב כבר מחלקים את החיסון השלישי, שיעור ההתחסנות במדינות עם הכנסה נמוכה עומד על 2.2% וגורם לחשש מהתפתחות וריאנטים חדשים

חיסון קורונה באפריקה / צילום: Shutterstock
חיסון קורונה באפריקה / צילום: Shutterstock

במדינת בורונדי במרכז אפריקה עוד לא הזריקו אפילו חיסון אחד נגד קורונה. בקינשאסה, עיר ענק עם 12 מיליון תושבים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עובדי מערכת הבריאות הזריקו פחות מ-40 אלף חיסוני קורונה. באוגנדה, אנשים עומדים בתור שעות מחוץ לבתי החולים, ואז נשלחים הביתה בגלל מלאי החיסונים הדל.

כמעט 10 חודשים אחרי שחיסון הקורונה הראשון נעשה זמין לציבור, החלוקה בין מדינות שיש להן חיסונים ואלה שאין להן בולטת יותר מתמיד. ארה"ב ומדינות עשירות אחרות כמו ישראל ובריטניה מחלקות מנה שלישית, בעוד שבמדינות עם הכנסה נמוכה - שהרבה מהן נמצאות ביבשת אפריקה - רק 2.2% מהאנשים קיבלו מנה בודדת.

הסיבה היא בעיקר היעדר מלאי מתוכנית החיסונים הבינלאומית שנאבקה לאגור מספיק זריקות, וזה הוחמר במקומות מסוימים בגלל תשתיות בלתי מספקות, הססנות וסכסוכים חמושים.

במדינות בהן אין חיסונים, ממשיכה המגפה לעשות שמות בחיי אדם ובפרנסה, ובכמה מקומות מסיגה את הכלכלה והרווחים החברתיים בדור שלם. הדבקה באין מפריע במקומות אלה עשויה לאפשר לנגיף לעבור מוטציות לזנים שיש להם עמידות לחיסונים הקיימים.

זנים המסוגלים לעקוף את החיסונים הקיימים כיום "באמת ייקחו את כל מאמץ התגובה למגפה הרבה צעדים אחורה", אמר דיאפוקה סאילה־נגיטה, פרופסור למחלות מידבקות בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת קינשאסה.

מקשיים לוגיסטיים ועד מלחמות: הסיבות לפער הגדול בחיסונים שונות ממדינה למדינה

כמה מדינות עם הכנסה בינונית כמו ברזיל או הודו, שהיו בין אלה שקיבלו את המכות הקשות ביותר בשלב מוקדם של המגפה, מתחילות להגיע לקצב התחסנות דומה לקצב של העולם המפותח.

בברזיל, יותר משני שליש מהאזרחים קיבלו לפחות מנת חיסון אחת ו־38% מחוסנים במלואם. בהודו, שרק לפני שלושה חודשים נקבע בה שיא של מקרי מוות ליום מקורונה, 44% מהמדינה בה יש 1.3 מיליארד תושבים, קיבלו לפחות זריקה אחת, בעוד ש־15% קיבלו שתי זריקות. על אף שעדיין יש מאות מיליוני הודים לא מחוסנים, הממשלה הודיעה השבוע שיש לה מלאי חיסונים מספיק עד סוף השנה והיא תחזור לייצא חיסונים החל מהחודש הבא.

הסיבות לפער הגדול בחיסונים שונות. במדינות מסוימות, כמו אפגניסטן ודרום סודאן, שם רק 1.1% ו-0.2% בהתאמה מחוסנים במלואם, סכסוכים צבאיים מפריעים לחלוקת החיסונים.

במדינות אחרות, כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו או פפואה גינאה החדשה, נלחמים בהססנות חיסונים נרחבת ואתגרים לוגיסטיים, כמו למשל אמצעי קירור גרועים וכבישים במצב רעוע שמקשים על הזרקת החיסונים לזרועות האוכלוסייה. בבורונדי אמרו עד לפני חודשיים שהמדינה לא רוצה להתחסן בקורונה כלל, לאחר שהממשלה זלזלה בהשפעות המגפה במשך רוב השנה הקודמת.

אבל ברוב המדינות המפותחות, הסיבה העיקרית לחלוקת החיסונים האיטית נותרת היעדר מלאי. בלי הכסף הנחוץ לחתימה על הסכמים עם יצרניות החיסונים או ידע טכנולוגי לייצר חיסונים בעצמן, הסתמכו מדינות אלה על תוכנית Covax של ארגון הבריאות העולמי שתיתן להם את מנות החיסון.

נכון לשבוע זה, סיפקה התוכנית 306 מיליון מנות. מוקדם יותר החודש התוכנית קיצצה את תחזיות החלוקה שלה לשנה זו ל־1.43 מיליארד מנות, לעומת 2.27 מיליארד שצפתה בינואר שיהיו לה לחלוקה, וציינה שהירידה הזו היא תוצאה של ירידה במשלוחים מיצרניות החיסונים הגדולות, כולל ג'ונסון וג'ונסון ואסטרהזנקה, כמו גם עיכובים במתן אישורי רגולציה לחיסונים של חברות אחרות שהוזמנו במסגרת התוכנית. מדובר בכמות שבקושי מספיקה לחיסון 20% מהאוכלוסייה של מדינות עם הכנסה נמוכה ונמוכה־בינונית השנה.

כמה כלכלות גדולות, כולל האיחוד האירופי ובריטניה, שלחו רק חלק קטן מהתרומות שהבטיחו למדינות מתפתחות. הבטחות חדשות, כמו 500 מיליון המנות הנוספות שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז עליהן במפגש פסגה עם מנהיגים עולמיים אחרים השבוע, לא יתחילו להגיע לפני 2022.

מנהל אפריקה בארגון הבריאות העולמי, מטשידיסו מואטי, אמר ביום חמישי שמשלוחי חיסונים חודשיים לאפריקה יצטרכו לגדול ביותר מפי שבעה, מכ-20 מיליון מנות ל-150 מיליון מנות בחודש, אם היבשת חפצה לחסן 70% מהאוכלוסייה שלה עד ספטמבר הבא - היעד שקבעו מנהיגי העולם בפסגה שלהם השבוע.

"מחסנים רק את מי שכבר קיבל מנה אחת"

באוגנדה, מדינה שיש בה 42 מיליון בני אדם, המורה סילביה טומוהימביסה ביקרה לאחרונה בכל בית חולים ממשלתי בעיר המערבית מבררה בחיפוש אחר חיסון. היא עדיין לא הצליחה להתחסן.

"הממשלה רוצה שנתחסן לפני שירשו לנו לחזור לעבודה, אבל כל בתי החולים שולחים אותנו ללכת", אמרה. "הם אומרים שהם מחסנים רק את מי שכבר קיבל מנה אחת".

הממשלה, שטוענת שהיא מנסה לנהל מלאי חיסונים קטן, כבר הודיעה שבתי הספר באוגנדה, שנסגרו שוב ביוני כשנגיף דלתא גרם לגל שיא בהדבקות, יוותרו סגורים עד ינואר לפחות.

עליית זן הדלתא איפסה את החישובים של מומחי בריאות ורשויות ממשלתיות ברחבי אפריקה ובמדינות רבות אחרות ששיעור ההתחסנות בהן נמוך. מדינות שבעבר היה נראה שהאוכלוסיות הצעירות שלהן מגנות עליהן מלחטוף את המגפה באופן קשה צפו בבתי החולים מתמלאים ובמניין המתים מטפס.

מקניה ועד דרום אפריקה, התושבים נמצאים בסגר כל לילה. בבורונדי, שם בתי חולים רבים פועלים בלי חשמל או מים זורמים, הממשלה סוגרת את הגבולות לפרקים. השבוע, הטילו הרשויות קנס של 25 דולר על כל מי שנתפס בציבור כשהוא לא עוטה מסכה.

"אנשים לא נצמדים להנחיות הריחוק החברתי, והתוצאה של זה הייתה עלייה בהדבקות שאנו חייבים לעצור", אמר שר הפנים ז'רבה נדירקובוקה. דוברת של Covax אמרה שהממשלה בבורונדי עוד לא חתמה על המסמכים הנחוצים להבטחת קבלת חיסונים במסגרת התוכנית.

בשבועות האחרונים, כמה אנשים טבעו כשניסו לחצות נהר בין בורונדי וקונגו על מנת להימנע מלשלם על בדיקות קורונה במעבר הגבול, שהממשלות מחייבות אותם לבצע.

"זה לא הוגן שמיליוני אנשים נוספים הולכים למות בהמתנה לחיסון רק בגלל המקום בו הם חיים", אמרה קארי טייכר, מנהלת תוכניות בעמותה הרפואית רופאים ללא גבולות.