נפלתם קורבן ל"פישינג" ברשת? מגיע לכם לקבל את הכסף בחזרה

משרד המשפטים, בשיתוף עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, מוציאים הבהרה חריגה לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים, לפיה גם במקרים של הונאות מסוג "פישינג", במסגרתן נעשתה התחזות למי שהנפיק את אמצעי התשלום, חוק שירותי תשלום מגן על הלקוחות, ויש להשיב להם את הכספים שהוצאו מהם במרמה

פישינג בכרטיסי אשראי. החוק מגן על הצרכנים / צילום: Shutterstock
פישינג בכרטיסי אשראי. החוק מגן על הצרכנים / צילום: Shutterstock

משרד המשפטים, בשיתוף עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, מוציאים היום (ג') הבהרה חריגה לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים, לפיה גם במקרים של הונאות מסוג "פישינג", במסגרתן נעשתה התחזות למי שהנפיק את אמצעי התשלום, חוק שירותי תשלום מגן על הלקוחות, ויש להשיב להם את הכספים שהוצאו מהם במרמה.

מדובר בהונאה בה מי שמבצע את התשלומים על פניו מול חברת כרטיסי האשראי מוצג כאדם שיש לו את הסמכות לבצע את העסקה, כמו למשל מקרים של גניבת זהות המשתמש. כך, אותו אדם שמבצע את ה"פישינג" למעשה מבצע עסקה שעל פניה היא תקינה, ומספר את כל הנתונים הנדרשים על-ידי חברת כרטיסי האשראי לביצועה, אך למעשה את הנתונים האלה הוא השיג מבעל הכרטיס במרמה.

"בשל העלייה הגוברת במקרי התחזות והונאות במסגרתן מוצאים מלקוחות כספים רבים במרמה, ובעקבות פניות שהתקבלו בפיקוח על הבנקים, הוכנה בייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים חוות-דעת מבהירה כי במקרים של גניבה או שימוש לרעה בפרטי אמצעי התשלום של לקוחות, על נותן שירותי התשלום לשאת באחריות ולהשיב ללקוחות את הכספים שהוצאו מהם במרמה", מצוין בחוות-הדעת.

הבסיס לחוות-הדעת הוא חוק שירותי תשלום, שנכנס לתוקף באוקטובר 2020 והחליף את חוק כרטיסי חיוב בחוק מתקדם וחדשני, שנועד להגן על הצרכן בעת השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בהם גם אפליקציות תשלום, ארנקים דיגיטליים וסחר מקוון.

לפי החוק, הלקוח אינו אחראי לשימוש לרעה לאחר שנמסרה הודעה על גניבה, אובדן או שימוש לרעה, ואילו עד למועד מסירת ההודעה חל הסדר של השתתפות עצמית מוגבלת. כמו כן, נקבעו חריגים מצומצמים להסדר ההשתתפות העצמית המוגבלת של הלקוח, למשל אם הלקוח התרשל בהגנה על אמצעי התשלום. הסדר האחריות נועד להגן על הלקוח במקרים של גניבה ושימוש לרעה באמצעי התשלום.

"החוק החדש ביקש להרחיב את תחולת ההגנות הצרכניות שהיו קיימות קודם לכן בחוק כרטיסי חיוב, לכלל אמצעי התשלום ולהתאים אותן לאמצעי התשלום המתקדמים ולסיכונים השונים. ההסדר נועד לתמרץ את נותן שירותי התשלום לעצב את אמצעי התשלום באופן שמתמודד עם הונאות, שיידע לזהות הונאה ולפתח כלים להתמודד איתה ושיישא בנזק שלה", צוין בחוות-הדעת. "לאור האמור אנו סבורות כי יש לפרש את החוק כך שגם בנסיבות במסגרתן מסר הלקוח לגורם שהתחזה בפניו כנותן שירותי תשלום את הרכיב החיוני שבאמצעי התשלום, הלקוח זכאי ליהנות מהסדר האחריות המוגבלת".