הייטק | דעה

תעשיית ההייטק זקוקה לעולים החדשים

רבות דובר על ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" - וכולנו מרבים להתגאות בכך, אך לא רבים זוכרים שהדבר לא היה קורה ללא גל העלייה המשמעותי האחרון מברית-המועצות לשעבר, בתחילת שנות ה-90 • ייתכן שגם השנה אנו עדים לתופעה דומה: עולים חדשים להיייטק

עובדי הייטק / צילום: Shutterstock
עובדי הייטק / צילום: Shutterstock

המחסור העצום בעובדים בשוק ההייטק בכלל, ובמהנדסי תוכנה בפרט, מקבל מענה חלקי גם עם גלי העלייה האחרונים של שנת 2021.

הקורונה הצליחה להשפיע "ולחנך מחדש" את שוק התעסוקה וחברות הטכנולוגיה והאופן שבו מועסקים ועובדים מבצעים את משימתם - הוגדר מחדש.

המגפה יצרה גמישות תעסוקתית ומאפשרת העסקה באופן מקוון או היברידי. בתחום ההייטק, ישנן משרות רבות הניתנות לביצוע בזום, עיקר העבודה נעשה מהבית, והצורך בהגעה למשרד מתמצה בפעמים עד שלוש פעמים בשבוע. המציאות החדשה הזו מקלה מאוד על דורשי עבודה המיומנים מבחינה טכנולוגית , ויש להם את הכישורים והיכולות על מנת להשתלב בחברות הטכנולוגיה. העובדה שמשימות רבות שהיו נראות בלתי אפשריות לביצוע ללא אינטראקציה פיזית או פנים מול פנים - נעשות היום באמצעיים טכנולוגיים, והדבר הזה מאפשר לעולים החדשים לגור היכן שמתאפשר להם, ולעבוד בחברת הייטק.

לפי דוח ההון האנושי בתעשיית ההייטק העדכני של הרשות לחדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, קיים מחסור של כ-13,000 מהנדסי תוכנה בכירים. עמותת גבהים זיהתה את המחסור המתהווה כבר לפני 4 שנים והצליחה להעלות עד כה כ-500 עולים המשמשים היום כמהנדסי תוכנה בכירים עם אחוזי השמה של מעל ל-90% ותנאי העסקה אטרקטיביים ביותר. וכך, כשקיים ביקוש אדיר לעובדים טכנולוגיים, העולים החדשים מסתערים על המשרות הפנויות בשוק ההייטק ומהווים נכס אדיר לטובת החברה והכלכלה. יתרון נוסף הנו ההשקעה הקטנה יחסית שהמדינה צריכה להשקיע באותם עולים, שהם כבר בעלי השכלה מתאימים וברוב המקרים גם עם ניסיון מוכח בתור מתכנתים.

מינואר השנה עלו עד כה כ-20,000 עולים חדשים לישראל, מספר המבטא עלייה של 37% ממספר העולים אשתקד. זהו נתון מרגש, שמצביע על עלייה גדולה במספר העולים למרות שהקורונה עדיין משתוללת כאן וברחבי העולם.

ואכן, בשנת 2020 הגיעו פחות עולים בעיקר בגלל מגפת הקורונה והשלכותיה. מדיניות הסגרים גם כאן בארץ וגם במדינות המוצא, המצב הכלכלי האובייקטיבי של משק סגור, ואחוז אבטלה גבוה נתנו את אותותיהם.

חוסר הוודאות גרם לעולים רבים להמתין עם העלייה לישראל, משום שגם ללא הקורונה, החלטה לבצע עלייה כרוכה באתגר מורכב, הכולל התמודדות עם שפה חדשה במקרים רבים, הצורך מציאת מקומות תעסוקה ופרנסה, התמודדות עם השינוי התרבותי, על כל אלה - משבר בריאותי שהפך לגורם מעכב נוסף. ולכן - יש מקום לאופטימיות: השנה זכינו לעלייה ממדינות מגוונות, ביניהן: רוסיה, צרפת, אוקראינה, ארה"ב ואתיופיה. לא כולם אבי טכנולוגיה או מתכנתים בכירים, אך כשני שליש מהעולים המגיעים בגיל עבודה לישראל הינם אקדמאים שיכולים להעשיר את ההון האנושי בישראל ומשוועים לתעסוקה, פרנסה, ומקום עבודה יציב שיקלוט אותם.

במשך שנים חלקים נרחבים של החברה הישראלית התייחסה לעולים כאל "נזקקים". היום, אותה חברה צריכה לזהות את הפוטנציאל שיש במרבית העולים שהינם בעלי השכלה גבוהה, ויכולים להשתלב בחברות ההייטק, אך לא רק. אותם עולים חדשים יכולים לשמש כגשר לשווקים בינלאומיים עבור חברות ישראליות, בתחומי השיווק, פיתוח עסקי, ניהול, יזמות, ועוד. ובכך הם גם יזכו להשתלב כראוי וגם להעניק ערך רב לחברות רבות בישראל.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת גבהים, מיסודה של קרן רש"י לצמצום פערים

צרו איתנו קשר *5988