משרד האוצר | בלעדי

ביש עתיד דורשים דחייה של שנתיים ביישום תוכנית אגרת הגודש

ח"כ ולדימיר בליאק מ"יש עתיד" לגלובס: "אדרוש מנגנון שיבטיח תחבורה ציבורית טובה לפני שהחוק ייכנס לתוקף" • במשרד התחבורה חוששים: מיזמי תחבורה ציבורית אחרים יידחו • ההכנסות הצפויות מהאגרה, המוערכות ב-1.3 מיליארד שקלים בשנה, מיועדות להשקעה במיזמי תחבורה, כמו למשל פרויקט המטרו

שר החוץ ויו''ר יש עתיד יאיר לפיד / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן
שר החוץ ויו''ר יש עתיד יאיר לפיד / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

מרכז ועדת כספים בקואליציה, ח"כ ולדימיר בליאק מ"יש עתיד", מתכוון לדרוש בוועדה לדחות את יישום מס הגודש ל-2026 או לסוף תוכנית החומש בתחבורה הציבורית. זאת לאחר שבדיונים בוועדה עלה כי ישנם פערים במוכנות התחבורה הציבורית לתחילת החוק. ח"כ בליאק אמר לגלובס כי "בכוונתי לדרוש מנגנון שיבטיח שתהיה תחבורה ציבורית טובה לפני שהחוק ייכנס לתוקף. נכון לעכשיו, לא התרשמתי שיש פתרונות מספיקים כדי להעביר את החוק כמו שהוא".

לגלובס נודע כי מי שנדרש לנושא לאחרונה הוא יו"ר המפלגה יאיר לפיד וזאת לאחר שתמך בחוק בקריאה ראשונה בחוק ההסדרים. במשרד התחבורה חוששים שהצלחה של יש עתיד לעניין דחיית מס הגודש, תוביל לכך שגם תוכנית החומש לא תתוקצב על ידי האוצר ויישומה יידחה בהתאם.

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
 שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

עם תחילת הדיונים בחוק ההסדרים, התנגדה שרת התחבורה מרב מיכאלי לאגרות הגודש ודרשה את פיתוח התחבורה הציבורית כתנאי משלים להסכמתה. לחוק עצמו כבר מנגנון עיכוב בן שנה אחת, ולפיו לשרי התחבורה והאוצר יש את הסמכות לדחות את תחולתו בשנה נוספת מ-24 ל-25.

בוועדת כספים ממשיכים לדון באגרות הגודש ודורשים הכנסת שינויים נוספים הנוגעים לפיקוח ובקרה, דרישת יו"ר הוועדה אלכס קושניר למתן פטורים למי שנוסעים לגוש דן מהפריפריה מסיבות רפואיות וכן הצורך לטפל בנושא המוניות שלפי החוק הקיים נהנות מהפטור - אך יוסיפו לעומס. נושא נוסף הוא דרישת יו"ר הוועדה להעביר את דרישת התשלום מהעובד הנוסע ברכב למעסיק. נכון לשלב זה, היחידים שקיבלו את הפטור המיוחל הם נוסעי הרכב הדו גלגלי.

במשרד האוצר מעריכים על בסיס ניסוי שביצעו כי האגרה תפחית את הגודש בגוש דן בכ-30%, וכל ההכנסות מהאגרה, המוערכות ב-1.3 מיליארד שקלים בשנה, יושקעו בתחבורה הציבורית בישראל, וחלקם יהווה מקור למימון תוכנית המטרו.

האוכלוסייה החזקה תשלם

על רקע חששם של חברי הכנסת כי האגרה תביא לפגיעה דווקא בתושבי הפריפריה, הציגו נציגי הממשלה בדיון האחרון נתונים שלפיהם רובם המכריע של הנכנסים לאזור גוש דן בשעות העומס הם בעשירונים העליונים באוכלוסייה. הנתונים מבוססים על סקר סלולרי המתבסס על מקום המגורים ממנו יוצא אדם ומעיד על מצב סוציו אקונומי - ולפיו 73% מהנכסים לאזורי האגרה נמנים על עשירונים 7-10. מבין משלמי התשלום המלא, עמד השיעור מקרב עשירונים אלה על אחוז גבוה אף יותר.

על פי פרטי החוק כפי שעלה בדיון, האגרה תשולם בעת כניסה ל-3 טבעות בגוש דן, שבמרכזן אזורי התעסוקה בעיר ת"א, כאשר הטבעות מכילות את הכבישים הראשיים המובילים לערים באזור: חציית הטבעת החיצונית בשעות 6:30 עד 10:00 בבוקר תעלה 5 שקלים וחציית הטבעות האמצעית והפנימית תעלה על 10 שקלים בשעות אלה. בשעות אחר הצהריים - 15:00 עד 19:00 בערב, יעמוד התעריף על מחצית מהסכומים, והתקרה היומית תהיה 37.5 שקל.

השקעה בתחבורה ציבורית

אנשי משרד התחבורה הציגו את תוכנית החומש בדיון וטענו כי מתוכננת השקעה מסיבית בהגדלת השירות, בפיתוח תשתיות העדפה, רשת מסילתית, שבילי אופנים ומערכות הסעת המונים. בין השאר מתוכננים המשך השקעה בפיתוח מסילות ומערכות הסעת המונים בטווח הארוך ותקצוב פרויקט המטרו, פיתוח חניוני חנה וסע שיספקו אלטרנטיבה בכניסה למטרופולין, הכפלה של שירות האוטובוסים המאפשרים נגישות אל מרכז המטרופולינים, הקמת מאות ק"מ צירי העדפה לאוטובוסים בדרכי הגישה אל המטרופולינים ובערים, שיאפשרו העלאת מהירות הנסיעה, הקמה של עשרות מסופים חדישים ומחושמלים שיתמכו בהגדלת ההיצע ושיפור חוויית הנוסע, וסלילת שבילי אופניים עירוניים ובין עירונים.

שי קדם, מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה, סייג את הדברים ואמר בדיון "צריך לזכור שכל מה שהצגנו זה בעולם התשתית וההיצע, זה יכול לפתור רק 60%, היתר זה עולם הביקוש - חניה, עידוד שירותי תעסוקה לעבודה מהבית, מיסוי לעודד אנשים להשתמש במערך הסעות ההמונים, זה חלק ממה שאנחנו צריכים לגעת בו - סוגיית הביקוש. היצע תשתיות לבדו לא יכול לגמול את תושבי ישראל מהרכב הפרטי".

דניאל מלצר, רכז תחבורה באגף תקציבים באוצר, הוסיף: "תושבי ישראל משלמים אגרות גודש בזמן שלהם, שיכלו לנצל לעבודה, לפנאי, החוק יסייע שישלמו בצורה הגיונית ויעילה יותר. לגודש השפעה אקוטית על המשק הישראלי. השימוש ברכב פרטי גורם לנזקים המוערכים ב-40 מיליארד שקלים בשנה, מהם 20-15 מיליארד שקלים בשל הגודש".

לקרב את הפריפריה

באוצר הציגו כי ההשקעה בתשתיות בארץ אמנם קודמה רבות בשנים האחרונות, אך היא לא יכולה לעמוד בקצב הגידול באוכלוסייה, וכי אין כיום שיקוף של הנזק שנגרם כתוצאה מהגודש בכבישים, ואין לאף אחד תמריץ להפחית אותו. עוד ציינו כי אגרות הגודש הן פרקטיקה נהוגה בעולם, והוכחה כאפקטיבית בערים מילאנו, סינגפור, גוטנבורג, לונדון, שטוקהולם, וכי ניו יורק אמורה להצטרף לכך וכך גם ערים נוספות.

מלצר ציין כי "הגיעו לפה לפני שנתיים צוות מבכירי הכלכלנים ב-oecd, בחנו את כלל הנתונים, והוציאו דוח מאוד מפורט שמדבר על כך שפתרון הוליסטי לתחבורה בישראל צריך לגעת בשימוש, וספציפית באגרות הגודש". עוד הציגו באוצר כי מספיק ש-5% מהנהגים ישנו את התנהגותם על מנת לשפר את זמני ואמינות הנסיעה בטווח הקצר, וכי התוכנית תקרב את הפריפריה, התושבים יחנו בחניוני חנה וסע, ויגיעו במהרה למרכז. 

צרו איתנו קשר *5988