לקחי רפורמת הקורנפלקס: סדרת שינויים ביבוא תוריד את המחירים

ב-2016 יצאה לדרך רפורמת הדגל של הממשלה נגד יוקר המחיה: "רפורמת הקורנפלקס". מטרת הרפורמה הייתה הורדת המחיר של מזון "יבש" כמו דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז. לצורך כך, הוקלה חלק מהבירוקרטיה המתישה הנדרשת ליבוא מוצרים כאלה לישראל.

התוצאה הייתה… מתחת לציפיות. תוך 4 שנים כבר היה ניתן לקבוע שהרפורמה נכשלה נחרצות, ולא הורידה באופן משמעותי את יוקר המחיה. למה? כי הוחרגו ממנה כמויות אדירות של מוצרי מזון שהוגדרו (ללא קריטריון ברור כלשהו) כ"רגישים", תוך שמשרד הבריאות מבטיח להציג שיטה ליבואם הבטיחותי לישראל. אלא שמשרד הבריאות בהתחלה התעכב, ואז הגיש מתווה שמוסיף עוד רגולציה ובירוקרטיה במקום להוריד אותה. התוצאה, מבחינת היבואנים, הייתה שההפסדים קיזזו במלואם את הרווחים - ולא נשאר שום דבר לגלגל לצרכן.

לא כל המגבלות הוסרו

השבוע עברה בוועדת הכלכלה סדרת רפורמות השואפת לתקן את שגיאות העבר. מדובר במהלך נרחב של פישוט וייעול הרגולציה הישראלית, ואימוץ סטנדרט הבטיחות האירופי כתקן המחייב בישראל בפועל. המהלך הנוכחי מאפשר לכל יבואני המזון לעבור למסלול הצהרה, במסגרתו יתחייבו משפטית לזהות המוצרים שהם מכניסים לישראל. התקינה האירופית תוכר בישראל, מלבד לרשימה של 9 חריגים כמו מוצרי בשר, חלב, ביצים, ו...גת.

יבוא מקביל יתאפשר ללא סייג למוצרי מזון שלא מוגדרים כרגישים. זה לא אומר שכל המגבלות הוסרו, ויבוא מקביל של מזון רגיש יוגבל למי שמקבלים אישור ממי שקנה ישירות מהיצרן. הבעיה היא שהאדם הזמין ביותר לכך הוא היבואן הרשמי, שאין לו אינטרס לתת הכרה למתחרה. עם זאת, מדובר בפתיחה נרחבת ליבוא בענף המזון, בצורה מוגדרת וידועה מראש ובלי לתת "צ'ק פתוח" למשרד הבריאות לתקוע מקלות בגלגלי הרפורמה בהמשך.

לא עוצרים רק בענף המזון

רפורמת היבוא הנוכחית לא מסתפקת בענף המזון, שבה התעסקה רפורמת הקורנפלקס. כך למשל, מכון התקנים עומד לעבור שינוי דרמטי, במסגרתו 340 מתוך 520 התקנים הרשמיים בו יוחלפו בתקינה האירופית המקבילה. השאר יישארו בתקן הישראלי הייחודי, אך יבואנים יוכלו להצהיר על המוצרים (העומדים בתקן הישראלי) שהם מייבאים, במקום לשלוח אותם לבדיקה יקרה ובולעת-זמן של מכון התקנים. גם לכך יש יוצאי דופן מסוימים, בעיקר בתחום התעשייה.

כבלים חשמליים, למשל, יישארו מחוץ לרפורמה. משרד הכלכלה טוען שמדובר בשיקולי בטיחות שלא יאפשרו יבוא של כבלים אירופאיים, אך קשה להתעלם מהלובי העיקש שערך מפעל הכבלים "סינרג'י" בכנסת, בהובלת חבר הכנסת משה גפני ופוליטיקאים נוספים. המפעל יהנה מאוד מהחרגת מוצריו מרפורמת היבוא, ויאפשר לו להמשיך להנות מתחרות מועטה.

גם ענף התמרוקים, שמשרד הבריאות והיבואנים הגדולים הכשילו בעבר את הפתיחה שלו לתחרות, אמור לעבור שינוי. דאורדורנטים, לקים, שמפואים, מרככים וסבונים ייפתחו ליבוא מקביל בידי יבואנים רבים ללא דרישות מעבר לרגולציה האירופית. אך מוצרים שחודרים לאיברים פנימיים, כמו מברשות שיניים וטמפונים - נמצאים מחוץ לרפורמה. אלו ימשיכו להיות מיובאים בידי היבואנים הרשמיים בלבד, כך שמחירם עלול להישאר גבוה. עם זאת, היבוא של כלל מוצרי התמרוקים יוקל, ו"יבואן נאות" (שהוכיח שהוא אמין לאורך זמן) יוכל לייבא בהצהרה בלבד. בנוסף, דרישת הרישיון המיוחד לשיווק תמרוקים תימחק, ובמקומה יהיה מרשם בלבד.

אפשרות להרחבת הרפורמה בעתיד

השינוי הגדול ביותר הוא בקביעת ברירת המחדל. בעוד ישנם מוצרים רבים שהוחרגו מהרפורמה, שרת הכלכלה תוכל בהמשך לבטל את ההחרגה בהחלטה פשוטה. הכיוון ההפוך, כלומר החרגת מוצרים נוספים, יצטרך לעבור דרך "ועדת חריגים" בראשות משרד האוצר, או לחילופין להתקבל בהחלטת ממשלה וכנסת. שרת הכלכלה ברביבאי וכל מחליף או מחליפה שלה בעתיד יוכלו להרחיב את הרפורמה אם וכשנראה בפועל שהיא מובילה להורדה משמעותית ביוקר המחיה - בלי סכנות בטיחותיות משמעותיות.

בהנחה שמתווה זה יעבור בכנסת כלשונו בחוק ההסדרים, מדובר בתנועה משמעותית לכיוון סחר חופשי יותר כאמצעי להורדת יוקר המחיה - מעבר לניסיונות המהוססים של העבר. כעת, נותר לראות האם וכיצד גישה זו תתבטא ברפורמת היבוא בפירות ובירקות, שפרטיה ייסגרו בנפרד מהתקציב וחוק ההסדרים.