התקציב הכי חברתי? יוקר המחיה לא צפוי לרדת בקרוב

שר האוצר הבטיח שתקציב 2021–2022 יהיה "הכי חברתי בתולדות ישראל", אבל מאחורי ההצהרה עומדת תוכנית שעשויה דווקא להגדיל את הוצאות משקי הבית ולפגוע באוכלוסיות מוחלשות • מרפורמות הכשרות והיבוא דרך אגרות הגודש והיטלי החניה, ועד המיסוי על הכלים החד-פעמיים: גלובס בדק מה יעשה התקציב החדש ליוקר המחיה

יוקר המחיה / איור: גיל ג'יבלי
יוקר המחיה / איור: גיל ג'יבלי

שר האוצר אביגדור ליברמן טען שתקציב המדינה הוא "הכי חברתי בתולדות המדינה", אבל לצד התוכנית להסרת חסמי הסחר ביבוא ורפורמת הבנקאות הפתוחה, הוא כולל שורה של רפורמות שיגרמו לנו להוציא יותר כסף, במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות. מאגרת הגודש ועד הקשחת התנאים לסבסוד מעונות יום והמס על כלים חד-פעמיים: כך צפוי התקציב להשפיע על הכיס שלנו.

ההכרזה "החברתית" של ליברמן ריקה מתוכן | עמירם ברקת, פרשנות
מנכ"ל משרד הכלכלה: "בעתיד לא נצטרך מכון תקנים ישראלי רחב כל-כך"

חניה  | נגמר עידן החניה בחינם, גם תושבי הערים ישלמו

הסעיף: ביטול חניה חינם לתושבים בערי המגורים שלהם והעלאת תעריפי חניה בכחול-לבן.

איך ישפיע על יוקר המחיה: בערים רבות בארץ מוענקת כיום חניה חופשית לתושבים בכל רחבי העיר, ללא תלות בשכונה שבה הם גרים. ואולם, רפורמה חדשה בחניות תגביל כעת את החניה החינמית לתושבים אל אזור מגוריהם בלבד, בערים בהם מתגוררים 40 אלף תושבים ומעלה. בנוסף, יבוטל המחיר המקסימלי שמותר לרשויות המקומיות לגבות בעבור חניה בכחול-לבן לכלי רכב שאינם מתגוררים באותו אזור חניה.

הרציונל מאחורי ההחלטה הוא צמצום מצוקת החניה בערים. אלא שכמו בכל רפורמה בחוק ההסדרים, שעליו אמון משרד האוצר, תמיד ישנו גם השיקול הקר של הוצאות והכנסות לקופת המדינה - או לקופות הרשויות המקומיות במקרה זה. בין אם ישנה הצדקה מקצועית להגבלות החניה האמורות, הרי שבאופן ישיר מדובר בגזירה כלכלית לאזרחים רבים. הרפורמה מתוכננת לצאת לפועל החל בשנת 2024.

כיום, המחיר המקסימלי לשעת חניה בכחול-לבן עומד על 6.3 שקלים לשעה. רובן הגדול של הרשויות לא גובות את התעריף המקסימלי וחלקן מתלבטות כעת האם לייקר את המחירים. גורם בשלטון המקומי אומר לגלובס שעיריות ממתינות לראות כעת מה יעשו ערים חזקות, כמו תל אביב (שכיום גובה 6.2 שקלים לשעה) ויתיישרו בהתאם לקו זה.
החשש הוא שללא כל הגבלה, התעריפים יזנקו בעשרות אחוזים ברשויות שבהן החניה נמצאת במחסור כבד.

שורה תחתונה: יוקר המחיה יעלה (לפחות עבור כל מי שמשתמש ברכב פרטי כדי להתנייד ממקום למקום).

אגרת גודש | עשרות שקלים כדי להיכנס לתל-אביב

הסעיף: כניסה עם רכב פרטי לגוש דן תחויב בתשלום "מס גודש".

איך ישפיע על יוקר המחיה: כבר שנים שמשרד האוצר מנסה להעביר חקיקה של אגרת גודש, שמשמעותה תשלום דמי כניסה עם רכב פרטי אל תוך כבישי גוש דן הפקוקים. אחרי שלא צלחו זאת עם שרי האוצר הקודמים, שחששו מתגובות הציבור, הפעם נכנסה היוזמה השנויה במחלוקת אל תוך הטיוטה הסופית של חוק ההסדרים.

גוש דן יחולק לשלוש טבעות שונות. חצייה של כל אחת מהטבעות אל כיוון תל אביב תעלה בתשלום נוסף. בשעות העומס בבוקר, נהג שיגיע מחוץ לגוש דן ויחצה את כל הטבעות אל תוך מרכז תל אביב צפוי לשלם לא פחות מ-25 שקל.

אם לא די בכך, גם היציאה מתל אביב בשעות אחר הצהריים והערב תעלה לו כמחצית הסכום. כלומר, 37 שקל לנסיעה אל תל אביב ובחזרה, עוד לפני הוצאות דלק וחניה, שגם היא צפויה להתייקר (ראו בוקסה נפרדת). גביית האגרה צפויה להתחיל בשנת 2025.

שאלת יוקר המחיה תלויה גם במה שתעשה המדינה עם יותר ממיליארד שקל שהמהלך אמור להזרים לקופתה מדי שנה, מרגע שהרפורמה תיכנס לפועל.

אומנם הכסף יסבסד פרויקטים של תחבורה ציבורית, שזו מטרה ראויה בפני עצמה, אבל מומחי תחבורה טוענים לאי-צדק חלוקתי במשאבים אלה. זאת, בטענה שהכסף שישלמו הנהגים שימשיכו לנסוע לגוש דן צריך היה לממן את הנהגים שיבחרו להימנע מכניסה למטרופולין ולגרוע את רכבם הפרטי מעומסי התנועה, ובכך להוסיף גזר לצד המקל שאמור להפחית את הפקקים.

שורה תחתונה: תוספת של אלפי שקלים בשנה ליוקר המחיה עבור נהג שימשיך לנסוע מדי יום לתל אביב.

משקאות קלים | מכורים לקולה? הסל המשפחתי שלכם יתייקר

מה אומר הסעיף: החל מ-1 בינואר 2022 יוטל מס קנייה על משקאות מתוקים, לפי רמת הסוכר.

איך ישפיע על יוקר המחיה: מס הקנייה על המשקאות הממותקים נכלל תחילה בפרק "הבריאות" של חוק ההסדרים, אך בשלב מסוים יצא מחוק ההסדרים, ושר האוצר חתם על צו להעלאת מס הקנייה ללא צורך לעבור את כל המכשולים של חוק ההסדרים. המטרה נותרה זהה: הפחתת הצריכה של משקאות ממותקים על מנת לשפר את בריאות הציבור, להפחית עלויות בריאות. כלומר, גם במקרה הזה האוצר לא כיוון מלכתחילה ל"הורדת יוקר המחיה".

המס צפוי לייקר משמעותית את מחירי המשקאות הקלים. בחלק מהמשקאות מדובר בהתייקרות של כ-25% מהמחיר הנוכחי. הערכות האוצר מדברות על כך שמס הסוכר יוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף כ-300 מיליון שקל בשנה.

 
  

שורה תחתונה: המס מייקר בעשרות אגורות עד כמה שקלים כל משקה קל שנכנס להגדרות הסוכר הרלבנטיות, תוספת שעל פי ההערכות תייקר במאות שקלים את הסל החודשי של משפחה בישראל.

"מחיר מטרה" לדיור | רק אלפים בודדים ייהנו מהוזלה במחירי הדירות

הסעיף: תוכנית "מחיר מטרה", להוזלת מחירי הדירות לזוגות צעירים.

איך ישפיע על יוקר המחיה: התוכנית החברתית של אלקין היא "מחיר מטרה", שאינה אלא גרסה שלישית של "מחיר למשתכן", של משה כחלון (השנייה הייתה "דיור במחיר מוזל", של שר השיכון לשעבר יעקב ליצמן). רוב הכספים ליישם התוכנית הזו באים בצורה של ויתור על הכנסות של רמ"י על הקרקעות שהיא משווקת, כך שהדבר אינו בא לידי ביטוי בתקציב. ואולם, בפריפריה המדינה תסבסד עלויות פיתוח ותיתן מענקים לזוגות צעירים במקומות שבהם ההנחות על הדירות יהיו נמוכות מידי, ובאופן זה תבוא התוכנית לידי ביטוי גם בתקציב.

 
  

היקפה של "מחיר מטרה", לא יזכיר את "מחיר למשתכן" בשיאה, ולא צפויות להיערך הגרלות ענק של 20-40 אלף דירות במקביל, כפי שנעשה ב-2017-2018. ראשית, מלאי הקרקעות הזמינות כבר לא גדול כפי שהיה אז; ושנית, הגרלות שנערכו אז במקומות מבוקשים ויקרים, נוסח גליל ים ורעננה - כבר לא ייערכו במסגרת החדשה.

שורה תחתונה: אלפים בודדים ייהנו מהוזלת מחירי דירות; יתר השוק לא יושפע.

הסרת חסמי יבוא | התחרות תגדל, אבל כנראה לא מספיק

הסעיף: הכרה בתקני בטיחות אירופיים, מעבר מבדיקה מקדימה להצהרות יבואנים אמינים, ופתיחת האפשרות ליבוא מקביל בתחומי המזון והתמרוקים.

איך ישפיע על יוקר המחיה: מעבר להגדלת מגוון המוצרים הזמינים על המדפים בישראל, מטרת הרפורמה היא האצת התחרות בתקווה להורדת המחירים. הכלכלה הקטנה-יחסית של ישראל מאפשרת ליצרנים מקומיים ויבואנים בלעדיים מגרש משחקים מצומצם בו יש להם מעט תחרות - והם יכולים לגבות מחירים גבוהים בהרבה ביחס לעולם. זה נובע מתקנים ישראליים יחודיים שמותאמים ליצרנים הישראלים וחוסמים את היבוא, מבירוקרטיה מכבידה על היבואנים שמייקרת כל משלוח יבוא ופוגעת דווקא ביבואנים הקטנים בלי תועלת בטיחותית, ומדרישות רגולציה בלתי מקובלות כמו מסמכי יצרן שמונעות יבוא מקביל.

יבוא מהעולם יחשוף את המשק הישראלי לשוק העולמי, וכך יאפשר יבוא של מוצרים זולים ואיכותיים יותר. זו השיטה המקובלת בעולם, והיא מבוססת על ההנחה שישראל מדינה קטנה מכדי שיהיה יעיל להחזיק תקנים משל עצמנו - ושהרגולציה האירופית מחמירה דיה כדי שנוכל להכיר בה.

עם זאת, הרפורמה כוללת שורה ארוכה של יוצאי דופן: 9 מוצרי מזון רגישים (כמו בשר וביצים) בהם התקן האירופי לא יוכר ולא יתאפשר יבוא בהצהרה בלבד, תקנים למוצרי תעשייה (כמו כבלי חשמל וצינורות בטון) בהם תמשיך להיות בדיקה בכניסה לישראל ומגוון גדול של תמרוקים בהם לא יתאפשר יבוא מקביל (כמו משחות שיניים וטמפונים). אלה נבעו הן מהתנגדות משרד הבריאות, שהיה מעוניין לשמור על רגולציה כמה שיותר מחמירה כדי לשמור על ביטחון הציבור, והן מהתנגדויות יבואנים רשמיים ובעלי מפעלים שרווחיהם יצטמצמו בעקבות הרפורמה.

בתמרוקים תהיה תחרות מלאה בין מגוון מותגים גדול יותר, אך לא תחרות בתוך המותגים עצמם באמצעות יבוא מקביל. רוב תקני מכון התקנים יבוטלו ויכירו במקומם בתקנים האירופיים, והיבוא יוקל על חלק ניכר ממוצרי המזון - מלבד אלה הנשלטים בידי הלובי החקלאי. בסופו של דבר, מדובר ברפורמה מקיפה ויסודית בהרבה מ"רפורמת הקורנפלקס" מ-2016, אך עדיין בעלת חורים רבים. בטווח הארוך, הרפורמה אף תוכל להגביר את הצמיחה באמצעות חלוקה טובה ויעילה יותר של המשאבים בכלכלה, כאשר יצרנים ישראלים ייכנסו לתחומים בהם יש להם יתרון יחסי על המוצרים בעולם.

שורה תחתונה: הרפורמה צפויה להוריד את יוקר המחיה ולחסוך מאות עד אלפי שקלים בשנה למשקי הבית. יש בה חורים שנתפרו למידותיהן של מגוון קבוצות לחץ, אך כמהלך משלים, שרת הכלכלה תוכל לבטל בהמשך בהחלטה פשוטה כל חריגה שתרצה.

הרפורמה בחקלאות | הורדת מכסים על ירקות ופירות: חיסכון למשפחות

הסעיף: הורדת המכסים על יבוא הפירות והירקות בתמורה לסיוע ישיר לחקלאים המקומיים.

איך ישפיע על יוקר המחיה: בעוד הפירות והירקות בישראל זולים בכ-5% מממוצע ה-OECD, ישנם פירות וירקות רבים שהפער בין מחיריהם בארץ למדינות המערב דרמטי מאוד, ומחירי הפירות והירקות בישראל בעלייה משמעותית בעשור האחרון. האקלים הישראלי, וההתמחות של החקלאים בישראל, לא מאפשרת לגדל את כל סוגי הגידולים דווקא על האדמה בארץ.

הרפורמה שואפת להוריד את המכסים כדי לאפשר תחרות. בו זמנית, החקלאים צפויים לקבל סבסוד על פי כמות האדמה אותה הם יעבדו (ואולי גם לפי סוג הגידול) כדי לאפשר להם להתחרות מול המוצרים מהעולם. הרפורמה אינה חלק מחוק ההסדרים, משום ששר האוצר ושר החקלאות (שניהם ממפלגת ישראל ביתנו) יכולים בהחלטה משותפת להוריד את המכסים בלי צורך באף חוק. לכן, נקבע שהמשא-ומתן הסופי על כמות, אופי ותנאי הסבסוד יתבצע לאחר העברת התקציב. עם זאת, מדובר בחלק מהותי מהתוכנית הכלכלית של הממשלה ומהבטחתה להוריד את יוקר המחיה לצרכנים.

בנוסף, הרפורמה נובעת גם מבעיה אסטרטגית של מחסור בקרקע חקלאית בישראל לעומת האוכלוסייה ההולכת וגדלה - ואיתה הדרישה לכמות הולכת וגדלה של מזון שהחקלאות הישראלית לבדה לא תהיה מסוגלת לספק. למרות הורדות המכסים המשמעותיות, התכנון הריכוזי בחלב ובביצים, שאינו מקובל במדינות המערב צפוי להישאר איתנו בשנים הקרובות. החלב והביצים דווקא יקרים ב-79% מאשר ממוצע ה-OECD.

מחלקת הירקות בסופר בירושלים / צילום: Shutterstock
 מחלקת הירקות בסופר בירושלים / צילום: Shutterstock

שורה תחתונה: הרפורמה צפויה לחסוך מאות שקלים בשנה לכל משפחה. הוצאות מזון מהוות 23% מסך ההוצאות של העשירון התחתון. חלק מהפירות והירקות יוזלו משמעותית, אך החלב והביצים ימשיכו להיות יקרים.

סבסוד מעונות היום | ייקור הטיפול בגיל הרך יחזיר את הנשים הביתה

סעיף: שינוי תנאי הזכאות להנחה/סבסוד במעונות היום.

איך ישפיע על יוקר המחיה: בעוד כחודש תיכנס לתוקף החלטת שר האוצר ליברמן לשינוי תנאי הזכאות לסבסוד במעונות. על פי מבחני התמיכה החדשים, על מנת להיות זכאי לסבסוד ממשלתי בשכר הלימוד יצטרך בן הזוג לעבוד בהיקף משרה של לפחות 24 שעות שבועיות או לרכוש השכלה או כישורים שיאפשרו את השתלבותו בשוק העבודה (סטודנט). מטרתו של ליברמן: להכריח את החרדים לצאת ולעבוד, או כפי שהגדיר זאת "תמריצים שליליים להשתלבות בשוק העבודה".

הסבסוד המונהג כיום במעונות היום בוחן בעיקר את כושר ההשתכרות של המשפחה וכן את תעסוקת האם. לצורך העניין - במשפחה חרדית שבה האם יוצאת לעבוד במשרה מלאה והאב לומד תורה ליברמן מבקש "להעניש" את המשפחה כולה שתידרש לשלם כ-2,500 שקל עבור כל ילד במעון מפוקח.

מעונות היום הוקמו מלכתחילה כדי לאפשר לאמהות להשתלב בשוק התעסוקה. הצעד של ליברמן מחזיר למעשה את הנשים החרדיות והדתיות שנות אור לאחור. אם בכל זאת ליברמן נחוש להכניס גברים חרדים נוספים לשוק העבודה, נדרש תהליך איטי של השתלבות - שחלקים רחבים בציבור החרדי כבר לוקחים בו חלק.

שורה תחתונה: תוספת של עשרות אלפי שקלים בשנה ליוקר המחיה של משפחה חרדית ממוצעת.

כשרות | התחרות לרבנות עוד רחוקה ממימוש

מה אומר הסעיף: מונופול הכשרות יוצא מידי הרבנות ויופרט לתאגידים פרטיים.

איך ישפיע על יוקר המחיה: לפי דוח של האוצר מ-2015, עלות מונופול הכשרות נאמד ב-2.8 מיליארד שקל בשנה ומהווה 3% מכלל מחירי המזון, ובנוסף קיימת עלות של עוד 600 מיליון שקל על חובת הכשרות הנוספת והכפולה לבד"צים. העלות השנתית של מסעדה בדרך לתעודת כשרות מוערכת ב-20-40 אלף שקל.

התוכנית התיימרה להפחית את הנטל המושת הן על יצרני מזון מקומיים והן על בתי עסק המספקים שירותי הסעדה - בתי המלון, מסעדות ובתי הקפה בישראל - ובאופן זה להוריד עלויות לצרכנים. באוצר ובמשרד הדתות בטוחים שעצם הסרת המונופול בהכרח תוזיל עלויות לבעלי העסקים, וההוזלה תגלגל לציבור. אחרים טוענים כי העברת הכשרות לידיים פרטיות תייקר את העלויות, בין היתר עבור בעלי העסקים ששייכים למועצות דתיות שסבסדו את הכשרות ואשר ייאלצו כעת לשלם יותר לתאגידים פרטיים.

גם העובדה כי הרפורמה כוללת מנגנוני אישור רבים עלולה לסכל את המטרה של הוזלת המחירים, כך שבסופו של דבר נראה כי הרעיון שעומד מאחורי הרפורמה הוא צעד בכיוון הנכון להוזלת עלויות הכשרות עבור עסקים, אך בפורמט הקיים לא בהכרח יוביל לתוצאה הרצויה.

שורה תחתונה: השפעת הרפורמה מעורבת - בעוד חלק מהעסקים ייהנו מהוזלת עלויות, אחרים עלולים לשלם יותר על תעודת כשרות.

חד-פעמי | הכפלת מחיר החד"פ: מי ישלם? המזהם או החלש

הסעיף: יוטל מס קנייה של 11 שקל לק"ג על כלי אוכל חד-פעמיים העשויים מפלסטיק.

איך ישפיע על יוקר המחיה: קשה מאוד לטעון שהמס על חד"פ יוריד את יוקר המחיה, וישאיר יותר כסף בכיס של הצרכנים. המס למעשה עושה את הפעולה ההפוכה - הוא גורם לצרכנים להרגיש בכיס את הפגיעה הסביבתית שיש בשימוש בכלים אלה.
כשגורמי האוצר עומתו עם העובדה שהמס מעלה את יוקר המחיה ופוגע בשכבות החלשות, הם טענו כי הבחירה אם להגדיל את העלויות של משק הבית נתונה בידי הצרכנים: הם יכולים להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים, וכך לא רק שלא ישלמו יותר אלא אף יגיעו לחיסכון כספי.

בכל מקרה, צרכני החד"פ לא יעברו כל-כך מהר למדיח (כפי שהציע ליברמן) ולא "יחסכו" לעצמם את ההוצאה הכספית. סקרים שנערכו בישראל העלו כי הביקוש לכלים חד-פעמיים הוא קשיח בקרב הרוכשים, ולכן ישנו סיכוי שאפילו את מטרתו החברתית האחרת הוא לא ישיג.

מחלקת חד''פ בסופר בישראל / צילום: תמר מצפי
 מחלקת חד''פ בסופר בישראל / צילום: תמר מצפי

בשבוע שעבר פרסמה רשת "אושר עד" פרסום הקורא לציבור להקדים ולהצטייד בכלים חד-פעמיים "מבעוד מועד לפרק זמן ארוך ככל האפשר" וזאת משום שהחלטת הממשלה תוביל "לעליית מחירים חדה עד כדי הכפלת המחיר הנוכחי!". הקריאה עשתה את שלה, ולא רק מטעמי חיסכון מסתבר: בציוץ שזכה לתהודה בטוויטר שיתף הפרשן יעקב ריבלין בקנייה שערך בשווי של אלפי שקלים של חד"פ באתר שופרסל, "לא משיקולים של חיסכון, תקציב החד"פ שלי לחודש הוא פחות מ-100 שקל. שילמתי לשנתיים מראש כדי לדפוק את המערכת".

ומה בשטח? בשופרסל אמרו לגלובס כי ביום חמישי האחרון זינק גרף המכירות של כלים חד-פעמיים ב-30%, והוא ממשיך לעלות מאז. ברשת ויקטורי לעומת זאת מציינים כי לא נרשמה עלייה כלל במכירות הכלים החד-פעמיים.

שורה תחתונה: המס יביא להכפלת מחיר החד"פ לצרכן, וייתכן שלא ישיג אפילו את מטרתו להפחית שימוש בהם.

בנקאות פתוחה | יכולה לעזור לנו לנהל את הכסף שלנו נכון יותר

הסעיף: פתיחת שוק השירותים הפיננסיים אל נותני שירותים מעבר לבנקים וחברות כרטיסי האשראי

איך ישפיע על יוקר המחיה: רפורמת הבנקאות הפתוחה שיזם בנק ישראל נועדה לנצל טכנולוגיות חדשות להרחבת סל השירותים הפיננסי של הישראלים, באמצעות פתיחת ממשק בין הבנק או חברת האשראי לחברות פינטק. כלומר, לפינטקים תהיה גישה למידע של הלקוח ולפיו הם יוכלו לספק שירותים שונים, בכפוף לאישור של בעל החשבון.

יש במהלך זה פוטנציאל להוזלת יוקר המחיה, בעיקר בצורה עקיפה. ראשית, הכלים החדשים יאפשרו שקיפות מוגברת ומודעות גבוהה יותר של בעל החשבון על הנעשה בכספו - דבר שעשוי להוביל לייעול ההתנהלות הפיננסית של אותו לקוח וכתוצאה מזאת להוזלת העלויות שלו. הבנקאות הפתוחה נועדה לייצר עוד תחרות בשירותים, שיכולה לגרום להורדת מחירים וגם להשוואה קלה יותר ביניהם.

בין השירותים השונים מעולם הפינטק שיכולים כעת להפוך לנפוצים ונגישים יותר לציבור הרחב: סקירה וייעוץ באשר למצבו הפיננסי של הלקוח, המלצות לפעולה וייעוץ, ניטור הוצאות והכנסות - ועוד שירותים טכנולוגיים חדשים שמתפתחים כל הזמן בעולם הבנקאות והפיננסים. מנגד, כמובן שגם חברות הפינטק לא עובדות בחינם, ויש לקחת בחשבון גם עלויות בגין שירותיהן.

■ שורה תחתונה: הרפורמה עשויה לסייע לנהל את הכסף שלנו נכון יותר, וכתוצאה מכך גם לצמצם הוצאות מיותרות שאנו משלמים כיום.

צרו איתנו קשר *5988