המלחמה בפליטות הפחמן מציבה את ענף הספנות בפני בעיה קשה

לקראת פסגת האקלים COP26, מפעילי ספינות מתמודדים עם מחירים גבוהים לאפשרויות הנעה חדשות ומלאי מצומצם של אפשרויות דלק נקיות

ספינת מסע / צילום: Shutterstock, Avigator Fortuner
ספינת מסע / צילום: Shutterstock, Avigator Fortuner

מפעילי ספנות נמצאים תחת לחץ של ממשלות ולקוחות גדולים כמו אמזון לנקות את הפליטות של כלי השיט, אבל חלופות לדלק מאובנים רק כעת מתחילות להפוך לזמינות.

אספקת מתנול ואמוניה - שתי חלופות נקיות יותר לנפט מזוקק - הן מוגבלות מדי להנעת 60 אלף ספינות המשא בעולם, והדלקים האלה הרבה יותר יקרים, כך אומרים בחברות.

מתחרות בתעשייה חלוקות לגבי כמה מהר להתחיל את המעבר. חברות קטנות יותר אינן מרוצות מזה שהחברות הגדולות יכולות להתחיל להשקיע בנושא, וישנו גם חוסר הסכמה לגבי איזה דלק נקי צריך להניע ספינות בעתיד.

הארגון הימי הבינלאומי, גוף של האו"ם העושה רגולציה של נושאים ימיים, קבע תאריך יעד לשנת 2050 לחברות ספנות לקצץ באופן חד את כמות הפחמן הדו חמצני שכלי השיט פולטים לאטמוספירה.

חברות כמו אמזון, איקאה ויונילבר הודיעו בשבוע שעבר שהן רוצות להעביר את המוצרים שלהן על מה שמכונה ספינות אפס פליטות עד שנת 2040, יעד יותר קשוח מזה שהוסכם עליו על ידי התעשייה. המחויבות נעשתה כמה ימים לפני וועידת האו"ם על שינוי האקלים, המכונה COP26, שמתחילה ביום ראשון בגלזגו, סקוטלנד, והיא מתווספת לדרישות של מתחרות תעשייה אחרות לקצץ בפליטות גזי החממה.

"מוקדם להזמין ספינות שיצייתו לרגולציות ב־2040 או ב־2050, בגלל שאין בהירות לגבי דלקי העתיד וכמה זמינים הם יהיו", אמר פוליס האג'י יונאו, מנכ"ל החברה הקפריסאית Safe Bulkers, המפעילה 47 ספינות המתודלקות בנפט מזוקק.

שילוח ימי הוא אחד התחומים בתעשיית המשלוחים הבינלאומית המתכוננים להשקעות גדולות על מנת למלא יעדים ארוכי טווח לגבי הפחתת פליטות גזי חממה.

תעשיית חברות התעופה מסתמכת על דלקים בני קיימא כדי להגיע ליעד של אפס פליטות נטו, אבל הייצור של כאלה היווה פחות מ־0.1% מצריכת דלק המטוסים השנה, על פי האיגוד הבינלאומי לתעופה, ודלק כזה עולה בממוצע פי שלושה מדלק רגיל. חברות לשילוח חבילות מכניסות יותר כלי רכב חשמליים לציי הרכב ויצרני משאיות חוקרים איך לגרום לכוח החשמל לעבוד כחלופה לדלק דיזל למשאיות כבדות.

ב־Clarkson Research Services, חברה לשירותי משלוח, העריכו שתעשיית המשלוחים תצטרך להשקיע כ־3 טריליון דולר כדי לעבור לדרכים חדשות להניע את כלי השיט. ספינות אחראיות באופן קיבוצי לכ־2.5% מפליטות גזי החממה בעולם, על פי הארגון הימי הבינלאומי, כמות שניתן להשוות לפליטות של כמה מהמדינות הגדולות ביותר באיחוד האירופי.

בחברה Moller-Maersk, חברת שילוח המכולות הגדולה ביותר בעולם, הזמינו לאחרונה שמונה ספינות המונעות במתנול ואלה אמורות להימסר ב־2024. הספינות יכולות לפעול גם על נפט מזוקק. מורטן בו כריסטיאנסן, מנהל הפחתת פחמן במרסק, חברה מדנמרק, אמר שצרכי המתנול השנתיים של הספינות גבוהים בערך פי עשרה ממה שזמין היום בשוק: "זה אתגר עצום לקבל מספיק דלק".

הדחיפה האחרונה מגיעה בזמן שספינות מכולות נהנות מהשנה הרווחית ביותר אי פעם, בגלל שתעריפי השילוח מאסיה לאירופה ובאוקיינוס השקט הגיעו לשיא. כשכלכלות העולם נפתחות לאחר הסרת מגבלות הקורונה, נפחי שיא של סחורה מושטים על ספינות משא.

מנהלים בכירים בתעשיית הספנות אמרו שחוץ מלהזמין כלי שיט קונבנציונליים חדשים, הרווחים השנה הלכו בעיקר לתשלום על חובות שנצברו לאחר כמעט עשור של הפסדים שהחל במשבר הכלכלי של 2008.

בעלי מכולות מרוויחים יותר השנה בכל רבעון ממה שהרוויחו בכל 2020, והזמנות של ספינות שברו שיאים רב שנתיים: יותר מ־480 ספינות הוזמנו השנה עד אמצע אוקטובר, לעומת 115 בכל שנה שעברה ו־107 ב־2019, על פי החברה המספקת נתונים על ספנות VesselsValue.

אבל חוץ מההזמנה של מרסק, השאר היו לספינות שמשתמשות בדלק רגיל או שיש להן יכולת להשתמש בשני סוגי דלק.

"מה להזמין זו דילמה גדולה", אמר נילס האופט, דובר של חברת המכולות הגרמנית Hapag Lloyd, והוסיף שהחברה בחרה להשתמש בגז טבעי. "זה לא הפתרון המושלם, אבל זה מה שיש", אמר.

בנקים, כולל סיטיגרופ, סוסייטה ז'נראל מצרפת ו־DNB הנורבגי הם חלק מקבוצה הרוצה להוריד את פליטות הפחמן של התעשייה על ידי הרחבת ערוצי השיט הקיימים לחברות שיפעילו כלים נקיים יותר. לבנקים תיק משלוחים משולב בשווי 185 מיליארד דולר, או כחצי משוק מימון המשלוחים בעולם.

מייקל פארקר, יושב הראש בסיטיגרופ לנושאי משלוחים ולוגיסטיקה, אמר שהקבוצה ביקשה מהנציגים ב־COP26 לדחוף את ארגון הספנות הבינלאומי לאמץ מדיניות של אפס פליטות נטו עד שנת 2050.

במנדט הנוכחי של הארגון רוצים שכלי השיט יהיו יעילים יותר ב־40% בעשור הקרוב ויקצצו את כל פליטות הפחמן הדו חמצני בחצי עד 2050, לעומת הרמות שהיו ב־2008. בארגון אמרו שאפשר יהיה להחליט על תאריכי יעד מוקדמים יותר ועל צמצומי פליטות גדולים יותר כשיבחנו מחדש את האסטרטגיה ב־2023.