דד-ליין בעבודה: למה גברים ונשים מתייחסים אליו אחרת

נשים מבקשות תוספות זמן פחות מגברים, וזה פוגע בהן ובחברה שמעסיקה אותן

מדיניות רשמית המבהירה לעובדים שהם יכולים לבקש הארכות זמן בלי שייענשו על כך ביטלה הבדלי מגדר בבקשות לתוספת זמן / צילום: Shutterstock, Rawpixel.com
מדיניות רשמית המבהירה לעובדים שהם יכולים לבקש הארכות זמן בלי שייענשו על כך ביטלה הבדלי מגדר בבקשות לתוספת זמן / צילום: Shutterstock, Rawpixel.com

יותר מדי משימות ומעט מדי זמן לבצע אותן. ההרגשה הזאת הרקיעה שחקים בתקופת המגפה, ובמיוחד בקרב נשים עובדות, שבשנה שעברה דיווחו על תוספת של חמש שעות שבועיות בממוצע, לעומת גברים, בביצוע מטלות וטיפול בילדים. הן דיווחו גם שהדבר פגע במידת האושר שלהן ובפרודוקטיביות שלהן. 

היום, כתוצאה מהדרישות המוגברות, 23% מהנשים שהן אמהות לילדים בני פחות מ-10 שוקלות להפסיק לעבוד, לעומת 13% מהגברים המועסקים.

לא רוצות להטריח

לצד אחריות נוספת בבית, נשים גם נוטות לקבל על עצמן משימות אדמיניסטרטיביות בעבודה, דבר שתורם לתחושת המחסור בזמן. אבל המחקר האחרון שלנו גילה גורם נוסף שמשחק תפקיד, שלעתים קרובות לא שמים לב אליו: נשים נוטות פחות מגברים לנהל מו"מ על הארכת זמן לדד-ליינים שניתן לשנות. ללא קשר לרמת התפקיד או לשנות הניסיון, נשים דיווחו שהן חשות פחות בנוח מגברים לבקש הארכות זמן.

מה עומד מאחורי הדינמיקה הזאת? מצאנו שנשים מוטרדות יותר מגברים מכך שייתפסו כחסרות יכולת וכמי שמטריחות אחרים בבקשותיהן. הדאגות האלה הגבירו את תחושת האשמה ופגעו במוכנות של נשים לבקש עוד זמן כדי להשלים פרויקטים ומשימות.

 
  

כדי לשמור על טאלנטים, קריטי שמנהלים יבינו את הדינמיקה הזאת ויעודדו את כל המועסקים, ובמיוחד נשים, לבקש עוד זמן כאשר הדד-ליינים גמישים. הנה כמה עצות למנהלים, המבוססות על המחקר שלנו.

לא כל הדד-ליינים זהים

ראשית, ידעו את העובדים שלכם כאשר הדד-ליין גמיש. משימות יומיומיות רבות הן משימות קטנות יותר שתורמות למטרה הגדולה ואפשר לעתים קרובות לשנות אותן ללא עלות, או עם עלות מינימילית, לחברה. לדוגמה, מנהל עשוי לבקש מעובד לגבש טיוטה ראשונית להצעה עד סוף השבוע לקראת אירוע שיתקיים בעוד כמה חודשים. מאחר שיש זמן עודף מובנה בטיימליין של ההצעה, הדד-ליין הראשוני ליצירת הטיוטה ניתן לשינוי. חיוני שמנהלים יתקשרו את זה.

שנית, הדגישו את העובדה שבקשת זמן נוסף אינה מאותתת על חוסר יכולת אלא על מחויבות לעבודה איכותית. אף שהדאגה מכך שייתפסו כלא כשירות וכמי שמעמיסות על קולגות מונעת מנשים לבקש תוספת זמן, מצאנו במחקרים שלנו שלחששות האלה אין בסיס. אכן, המחקרים שלנו הראו שנשים לא נשפטו באופן חמור יותר מגברים, גם כאשר שינוי הדד-ליין היה כרוך בעלות ישירה למנהל. כמו כן, מצאנו שבקשת תוספת זמן עשויה להוביל לתוצאה טובה יותר. במחקר אחד שנעשה בקרב סטודנטים לעסקים, הגברים נטו יותר מנשים, כמעט כפליים, לבקש הארכת זמן למשימה שחלקה בציון הסופי היה 20%. סטודנטים שביקשו הארכת זמן קיבלו ציונים גבוהים ב-8.2% בממוצע. בגלל ההיסוס לבקש עוד זמן, ביצועי הסטודנטים נפגעו.

הדרך לנטרל הבדלי מגדר

לבסוף, קבעו מדיניות רשמית במקום העבודה לגבי הארכות זמן בפרויקטים. במחקר שלנו, מדיניות רשמית המבהירה לעובדים שהם יכולים לבקש הארכות זמן בלי שייענשו על כך ביטלה הבדלי מגדר בבקשות לתוספת זמן ונראה שהן שיפרו את ביצועי הנשים.

כיום, כאשר אנחנו בעיצומה של "ההתפטרות הגדולה", חשוב יותר מתמיד שמנהלים יעזרו לעובדים לעזור לעצמם, על ידי כך שיעודדו אותם לבקש את הזמן שהם צריכים כדי לבצע את המיטב שלהם.

■■■

ד"ר וילאנס הוא מרצה למינהל עסקים בבית הספר לעסקים של הרווארד, וד"ר דונלי הוא מרצה לשיווק ולוגיסטיקה במכללת פישר לעסקים באוניברסיטת אוהיו. אורורה טורק, דוקטורנטית בבית הספר לעסקים של הרווארד, תרמה למאמר זה

צרו איתנו קשר *5988