סער: הגבלת הכהונה תנווט את נבחרי הציבור לפעילות למען הציבור ולא למען שרידות פוליטית

"הגבלת הכהונה (על ראש ממשלה לשמונה שנים) לא רק מונעת ריכוז כוח גדול מידי, אלא גם תנווט את נבחרי הציבור לפעילות למען הציבור ולא למען שרידות אישית ופוליטית. בסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו מעדיפים לחיות עם נורמות של עולם שלישי או שאנחנו רוצים להבטיח עתיד אחר", כך אמר שר המשפטים גדעון סער היום (ה') בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה.

סער התייחס לאפשרות לחוקק את חוק יסוד החקיקה, שאמור להסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת לבין בג"ץ. לדבריו, כדי לחוקק את חוק יסוד החקיקה צריכה להיות נכונות של כלל המערכות להתפשר, אחרת "זה יסלים את השסעים בחברה ויהווה כר נוח לגורמים קיצונים ופופוליסטים".

סער עומד בראש ועדה הדנה בימים אלו באפשרות לחוקק חוק יסוד שיסדיר את התערבות בג"ץ. יחד איתו יושבים פוליטיקאים ומומחים מהאקדמיה על מנת לשקף את מגוון הדעות. בכנס אמר כי לדעתו יש חשיבות אדירה לחוקק את החוק, והוא מקווה שיוכלו להתקדם בנושא. "אם לא נעשה זאת כעת, ייתכן שבשנים הקרובות נגיע למציאות פוליטית וחברתית שלא יהיה ניתן לעשות זאת בעתיד וזהו בעיני מצב מסוכן לחברה הישראלית", אמר.

את דבריו פתח בהתייחסות לתקציב המדינה ואמר, "חילצנו את ישראל משבי שנבע מהשתעבדות לאינטרסים אישיים של אדם אחד, נאשם בפלילים, והיום זאת הייתה תחנה חשובה מאוד בהתרחקות מהתהום, בהתרחקות מנתיב של התרסקות ודרך חזרה ליציבות פוליטית ויציבות כלכלית".

מנדלבליט: בשנים האחרונות האיום על שלטון החוק היה ממשי

מוקדם יותר בכנס, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט התייחס למעמדו של היועץ המשפטי והזהיר מפני פגיעה בשלטון החוק בפגיעה במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. "בשנים האחרונות האיום על יכולתו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לשמור על שלטון החוק היה מוחשי וממשי. ניטש קרב על דמותה של מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק" אמר.

 היועץ המשפטי לממשלה ד''ר אביחי מנדלבליט בכנס חיפה למשפט / צילום: אוניברסיטת חיפה

לדבריו, לא רק שאין סתירה בין עיקרון המשילות לעיקרון של ייעוץ משפטי מקצועי ועצמאי, אלא דווקא ייעוץ שכזה מחזק את המשילות. "אל לנו לתת לדיבור על משילות להיות מועצם באופן מלאכותי, ומתוך שיקולים זרים ואינטרסנטיים".

"לדאבון הלב יש המעצימים, בכוונת מכוון ובאופן מלאכותי, את הוויכוחים בדבר הסתירה כביכול בין משילות לבין הקפדה על שלטון החוק. כך נוצרת, יש מאין, תחושה של בעיה שורשית ועוצמתית המשפיעה על הדמוקרטיה הישראלית".

לדברי היועץ, "יש גורמים המנסים לטעון כי בעיית משילות מתרחשת בגלל "שלטון המשפטנים". "מכאן מגיעים המהלכים להחלשת מעמדו של הייעוץ המשפטי וביטול שיקול הדעת העצמאי. מכאן קצרה הדרך למצב מסוכן אליו התקרבנו בשנים האחרונות: המעבר משיח המשילות לשיח הנאמנות האישית לדרג הפוליטי, ומכאן גם קצרה הדרך לרעיונות בעייתיים, כמו 'חוק היועמ"שים' כמשרת אמון לדרג הפוליטי; התייחסות לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כ"המלצה" בלבד שאינה מחייבת את הממשלה ועוד. אני יוצא בצורה נחרצת נגד גישה זו", אמר.

לעמדתו של מנדלבליט קיימת חשיבות לכך שהיועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה. כך מנדלבליט מתנגד לפיצול תפקיד היועץ בין ראש מערך התביעה לבי הייעוץ המשפטי לממשלה. הוא לעמדתו, ליועץ נתונה "אפשרות ייחודית לראות תמונה מלאה ואחודה של שמירה על שלטון החוק ושל אכיפת החוק במדינת ישראל". עוד הוסיף כי בשל ראייתו הרוחבית, היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המתאים ביותר למנוע הפללת יתר של התנהגויות, הוא הגורם המתאים ביותר לשרטט באופן מדויק את מדיניות האכיפה.