מה יש בחבילת התשתיות שעברה בארה"ב? החל מכבישים ועד מערכת המים

ההצעה בגובה כטריליון דולר היא חלק מרכזי בסדר העדיפויות של הנשיא ג'ו ביידן

ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh
ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

בית הנבחרים של ארה"ב העביר ביום שישי חבילת תשתיות דו־מפלגתית שכבר עברה בסנאט, לאחר שהדמוקרטים יישבו כמה מהמחלוקות הפנימיות שלהם על חבילת תקציב נפרדת קודם לכן. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן צפוי לחתום על הצעת החוק לתשתיות והיא תהפוך באופן רשמי לחוק.

החבילה עברה בהצבעה 228-206, ו־13 רפובליקאים הצטרפו לרוב הדמוקרטים לתמיכה בהצעה. שישה דמוקרטים פרוגרסיביים הצביעו נגד חבילת התשתיות.

באוגוסט, קבוצה דו־מפלגתית של 69 סנאטורים - כל 50 הדמוקרטים ו־19 רפובליקאים - הצביעו בעד חבילת התשתיות בעלות של טריליון דולר, הכוללת כ־550 מיליארד דולר יותר מההוצאה הפדרלית החזויה על כבישים, גשרים, הרחבת האינטרנט בפס רחב ועוד.

גורלה של הצעת החוק היה קשור להצלחה של חבילת תקציב אחרת בהליך השלמה שכוללת את רוב מדיניות הפנים של ביידן בנושאים חברתיים ואת סדר העדיפויות שלו בנושא שינוי האקלים.

הנה מה שכולל ההסכם בין המפלגות ומה שיבוא אחריו.

מה כוללת החבילה לגבי כבישים, גשרים, תחבורה ומים?

בחוק נכללו 110 מיליארד דולר למימון כבישים, גשרים, ופרויקטים גדולים אחרים, כולל 39 מיליארד דולר למימון כבישים, גשרים ופרויקטים אחרים, וכן 39 מיליארד דולר למודרניזציה של תחבורה ציבורית והנגשתה למוגבלי ניידות ולאזרחים וותיקים. הרבה מהכסף הזה ילך למערכות התחבורה של הערים הגדולות, כמו ניו יורק, בהתבסס על נוסחאות מימון פדרליות.

ההסכם כולל גם השקעה בגובה 66 מיליארד דולר בתחזוקת מסילות ברזל, מודרניזציה שלהן והרחבתן, שרובם יועברו לחברת Amtrak. ההסכם גם ישנה את המשימה המוצהרת של Amtrak להתמקד ב"צרכי התחבורה במסילות ברזל של אזרחי ארה"ב", יותר מאשר ליצור רווח או אפילו להימנע מהפסד, משהו שהתאגיד לא עשה מאז הקמתו ב־1971. החברה מנסה לעשות שינויים גדולים על מנת לספק חלופה אמינה לטיסות ולנהיגה מחוץ לאזור צפון מזרח ארה"ב הקרויה פרוזדור אסלה (Acela corridor) הכולל ערים בין בוסטון לוושינגטון.

החקיקה תספק 11 מיליארד דולר במימון לכבישים מהירים ותוכניות בטיחות בדרכים. סך של 7.5 מיליארד דולר יועברו ליישום רשת של מטעני מכוניות חשמליות, ועוד 7.5 מיליארד דולר ישמשו למימון אוטובוסים ומעבורות ללא פליטת פחמן. נמלים ושדות תעופה יקבלו תמיכה בהוצאות חדשות בגובה 42 מיליארד דולר.

בהסכם הוחלט גם להוציא 50 מיליארד דולר לחיזוק תשתיות המדינה באופן כללי נגד התקפות סייבר ומול שינוי האקלים. עוד 55 מיליארד דולר ישמשו למי שתייה נקיים, ו־65 מיליארד דולר נוספים ישמשו לפיתוח והרחבת תשתיות אינטרנט בפס רחב. בחבילת התשתיות מושקעים עוד 21 מיליארד דולר לניקוי זיהומים ממי תהום וקרקעות, יצירת משרות בקהילות האנרגיה והתמקדות בצדק כלכלי וסביבתי. כמו כן, כוללת חבילת התשתיות 73 מיליארד דולר לעדכון והרחבת רשת החשמל.

מה לגבי האינטרנט בפס רחב?

סעיף האינטרנט בפס רחב בחבילת החוק יקים תוכנית מענקים להרחבת הגישה לאזורים שהגישה שלהם מוגבלת, כאשר עמותות, שותפויות בין הסקטור הציבורי לפרטי, חברות פרטיות, חברות חשמל וממשלות מקומיות, כולן יהיו זכאיות למימון פרויקטים.

כמו כן תהפוך חבילת התשתיות את צעד החירום לספק גישה לאינטרנט כהטבה לצעד קבוע, אם כי הסיוע למשפחות לטובת זה ירד מהרמה הנוכחית של 50 דולר ל־30 דולר. מצד שני משקי בית יקבלו מענק של 100 דולר לרכישת ציוד קצה. כארבעה מיליון משקי בית נהנים כעת מאינטרנט בחסות צעד החירום הזה, על פי מועצת התקשורת הפדרלית.

איך ישלמו על כל זה?

ההוצאה תשולם ממגוון ערוצי הכנסה, כולל יותר מ־200 מיליארד דולר בכספים שנועדו להקלה בזמן מגפת הקורונה אך לא נעשה בהם שימוש; כ־50 מיליארד דולר מעיכוב יישום כלל של כהונת הנשיא טראמפ לגבי החזרי תשלומים למדיקייר; ו־50 מיליארד דולר מהחזרים של מדינות מסוימות של קרנות לתשלום דמי אבטלה ודמי ביטוח.

הסנאטורים אומרים שהם צופים שכ־30 מיליארד דולר ייכנסו מיישום דרישות לדיווח מידע על מטבעות קריפטו; כמעט 60 מיליארד דולר מצמיחה כלכלית שתיתמך על ידי ההוצאה; ו־87 מיליארד דולר ממכירות בעבר ובעתיד של שטחים לכיסוי באינטרנט אלחוטי.

על פי משרד בקונגרס העוקב אחר הוצאות תעלה חבילת התשתיות את הגירעון הפדרלי ב־256 מיליארד דולר במשך עשר שנים, קביעה שסותרת את טענת תומכי החבילה שעלותה תכוסה על ידי הכנסות חדשות וצעדי חיסכון שונים.

מה לגבי מה שהדמוקרטים מכנים 'תשתיות אנושיות'?

בעוד ההסכם הדו מפלגתי מתמקד בתשתיות פיזיות כמו כבישים, גשרים ואינטרנט בפס רחב, הדמוקרטים מנסים להעביר הצעה נפרדת בגובה כ־2 טריליון דולר שהם מתארים כ"תשתית אנושית", הכוללת סובסידיות לטיפול בילדים, הרחבה של הטבות מס קיימות על ילדים, גן חובה לכולם בגילאי 3 ו־4 ודיור בר השגה.

הדמוקרטים רוצים גם להרחיב את חוק הבריאות מתקופת אובמה (Affordable Care Act) ולהרחיב את מדיקייר, וכמו כן להקטין את פליטות הפחמן בכל רחבי הכלכלה ב־50% עד שנת 2030.

הדמוקרטים לא צופים לקבל תמיכה מהרפובליקאים לגבי ההוצאה הציבורית וחקיקת האקלים והם מתכננים להשתמש בהליך תקציבי כדי להעביר את החקיקה בסנאט עם 50 קולות דמוקרטיים בלבד ועם קולה של סגנית הנשיא קמלה האריס כשובר שוויון בסנאט המחולק שווה בשווה.