ענקיות הפארמה מאמינות שסוף סוף מצאו את היתרון של ישראל בפיתוח תרופות

בשני העשורים האחרונים, עלה מפעם לפעם בשיחות בין גורמים בתעשיית הביומד הישראלית אזכור ל"דוח מוניטור" משנת 2000, שסקר את האתגרים בתעשייה. "שום דבר לא השתנה", הם היו אומרים זה לזה, "לא, שום דבר לא השתנה". אבל בשנים האחרונות, נראה שבכל זאת משהו השתנה.

דוח מוניטור הציע כמה צעדים שהמדינה יכולה לנקוט כדי לבסס בה תעשיית ביומד משגשגת. המדד לשגשוג: הקמת חברות ישראליות גדולות בתחום וכניסה של חברות גדולות מהעולם לפעילות בארץ באמצעות מרכזי פיתוח - בין שיהיו מבוססים על חברות ישראליות שיירכשו ובין שיקומו מתוך החלטה של חברות זרות לפעול בישראל הודות לכוח האדם והסביבה העסקית המוצעות להן כאן.

שני הדברים הללו קרו בתחום המכשור הרפואי, אבל לא בפיתוח תרופות. בכל זאת, בשנים האחרונות משהו מתחיל לזוז. שינויים בשוק דוחפים חברות תרופות לבורסה, דבר המאפשר לחלקן לצמוח כחברות עצמאיות במשך זמן רב יותר, וייתכן שזה יוביל לבסוף להיווצרותה של חברת תרופות גדולה בישראל.

בינתיים, כמה מיזמים ממשלתיים משכו חברות תרופות בינלאומיות גדולות לישראל. החממות הטכנולוגיות בגרסתן המופרטת מתגאות בזכייניות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, טקדה ואמג'ן. חברות גדולות כמו רוש ובאייר מבצעות בישראל תהליכי איתור טכנולוגיות ראשוניות באופן סדרתי, חברת ייצור התרופות לונזה הקימה מרכז פיתוח בחיפה. וכעת נכנסת לתמונה גם חממת AION, תוכנית משותפת לחברות התרופות טבע, מרק סרונו, פייזר ואסטרה-זנקה ולקרן ההשקעות בביומד IBF ו-Amazon Web Service, שמציעה את שירותי מחשוב הענן שלה. 

המיקוד של החממה אינו בפיתוח תרופות קלאסי, אלא, כפי שמכנה זאת מנכ"ל החממה מתי גיל: "פיתוח התרופות של העתיד", המבוסס על יכולות חישוביות דיגיטליות.

"חסרים מרכזי פארמה בעולם"

כשדוח מוניטור נכתב, התחום הזה נקרא "ביואינפורמטיקה" והוא סומן כעתיד של עולם התרופות. אפילו נפתחו אז מסלולי לימוד ייעודיים לנושא בכמה אוניברסיטאות. הבעיה עם העתיד היא שלוקח לו קצת זמן להגיע. נראה שכעת, התחום הבשיל למצב שמצדיק שיתוף פעולה מסחרי-אקדמי בין המחקר הישראלי לחברות המובילות בעולם.

"אני נותן הרבה קרדיט לממשלה שהקימה את החממה הזאת", אומר גיל. "הפעם הם עשו משהו נכון. זו דוגמה די מוצלחת ליצירתיות של רשות החדשנות, שלא הייתה מתאפשרת בעבר, כשהיא עדיין נקראה משרד המדען הראשי והייתה מסונפת לממשלה. היום זו באמת שותפות פרטית-ממשלתית שיכולה לחשוב כמו עסק ולייצר פתרונות שונים ומגוונים. הם פיתחו כאן גם את האסטרטגיה וגם את כלי ההשקעה החכם והמתקדם שבאמת התאים לחברות הפארמה. המדינה זיהתה נכון שבתחום המדע החישובי לישראל יש באמת יתרון".

על פניו, יש לישראל גם יתרון במחקר תרופות קלאסי.
גיל: "יש. אבל להקים מרכז כזה בישראל, זה גם עניין של תשתיות, של זכויות קניין רוחני, תמריצים, יציבות רגולטורית. חברות הפארמה גם מחפשות כישרונות מנוסים. לנו יש כישרונות לא מנוסים. על זה בעצם חוזרים ומדברים בסקטור כל השנים האלה. אין לנו כוח אדם שממש עבד במעבדות על תרופות שהגיעו לשוק. לא רק לנו. הרי אין כל כך הרבה מרכזים לפארמה בעולם. יש בוסטון, סן פרנסיסקו, בריטניה, גרמניה ושווייץ. אפילו טקדה כבר לא מפתחת תרופות ביפן אלא בארה"ב.

"בכל זאת, העובדה שכל כך הרבה כישרונות באקדמיה לא מובילים בסופו של דבר לקיומה של תעשייה כאן, זה כשל שוק, ואת זה אנחנו באים לתקן".

"רוצים להגדיל את הסיכוי לחדשנות"

AION גייסה כשותפה ויועצת את חברת BioMed X שהוקמה כדי לבנות את העיר היידלברג בגרמניה כמרכז ביומד אירופי, וזכתה להצלחה לדברי כריסטיאן טידונה, מייסד ומנהל Biomed X, שבעבר יזם כמה פרויקטים דומים. טידונה הוא גם חבר בדירקטוריון הבינלאומי של מכון ויצמן ובדירקטוריון ידע.

"כדי להקים קהילת פיתוח תרופות כמו זו שיש בבוסטון", הוא אומר, "ישראל צריכה להביא או להחזיר כישרונות מנוסים מהעולם, שיקימו כאן חברות ולא ימהרו למכור אותן, אלא יאפשרו להן לפעול כחברות יציבות לאורך כמה דורות, כמו מרק בגרמניה, שהיא עדיין חברה פרטית".

איך גובשה קבוצת החברות המשתתפות במיזם?
גיל: "כאשר רשות החדשנות הוציאה את הקול הקורא, היא פנתה באופן טבעי גם לטבע וגם למרק, כי אלה חברות שכבר יש להן פעילות בישראל. טבע היא כמובן ישראלית ומרק היא אחת החברות היחידות שמפעילה בישראל מרכז פיתוח לתרופות וגם חממה טכנולוגית משלה (לא במימון רשות החדשנות). מנהלי טבע ומרק שוחחו בנושא, והגענו דווקא להחלטה שאם נלך למכרז הזה יחד, זה לא יהיה הכי מועיל לאקוסיסטם של הביומד הישראלי, כי אנחנו כבר פה. אז כל אחת מהחברות גיבשה קבוצה משלה שכללה חברות נוספות.

"בשלב מסוים הבנו שמיזם כזה צריך תמיכה של חברות פארמה רבות, כי אף אחת מהן לא יכולה או לא צריכה לבנות כלי כזה לבדה. זהו כלי קדם-תחרותי, שאמור להאיץ את הפעילות של כל החברות יחד, ואחד היתרונות של מיזם כזה הוא היכולת של החברות ללמוד זו מזו. התרשמנו שכמה שיותר חברות גדולות במיזם - יותר טוב, ושחייבים גם תמיכה של הון סיכון, והחלטנו להתמזג".

מה החברות למעשה רוצות להשיג?
טידונה: "הכוונה היא להקים מאפס, מתוך המדע, חברות שיפתחו כלים נחוצים ביותר לפיתוח תרופות, על פי הצרכים שמגדירות חברות התרופות. חדשנות בדרך כלל קורית בממשק בין תחומים מסודרים, למשל בין IT לביולוגיה, או בין האקדמיה לתעשייה, ואנחנו בונים את הממשק כדי להגדיל את הסיכוי לחדשנות".

גיל: "היתרונות של ה-AI והטכנולוגיה החישובית לעולם הפארמה - זה עדיין דבר שצריך להוכיח אותו באופן ברור".

טידונה: "לחברות סטארט-אפ בתחום הזה יש בדרך כלל יזמים טובים עם אלגוריתם מפואר. כשהן באות לחברות הפארמה ואומרות, 'תראו מה עשינו', הן אומרות 'זה לא מעניין'. אנחנו מכוונים את הסטארט-אפים לאתגרים הכי בוערים לחברות הפארמה.

"עוד אתגר הוא שגם אם הרעיון טוב ונחוץ והאלגוריתם מוצלח, צריך ולידציה על דאטה אמיתי. אצלנו היזמים יקבלו את הדאטה ויתנסו בתהליך ולידציה אמיתי של חברות פארמה. יזמים שבאים מעולם הטכנולוגיה או מהאקדמיה לא באמת מבינים לעומק מה כרוך בזה".

מנגד, אומר טידונה, חברות הפארמה מביאות לשולחן בעיות שהן לא הצליחו להתמודד איתן לבד. "הבעיות גדולות מדי לחברת פארמה אחת, וזו הסיבה שהן מגיעות ביחד. לקח לנו זמן לשכנע אותן ליצור איתנו משהו שבסופו של דבר אף אחת מהן לא תהיה בהכרח הבעלים שלו, אלא חברות עצמאיות שימשיכו לחיות".

"לפתח יכולות לטובת כולם"

מקובל לומר שחברות שמייצרות טכנולוגיות ביולוגיות או דיגיטליות חדשות לפיתוח תרופות חייבות גם לפתח מוצר משלהן כדי להשיג את מלוא הערך. כל החברות בתחום ששוחחנו עמן, כולל החדשות יותר, חושבות כך.
טידונה: "בהחלט. בתחילת הדרך החברות הללו ייבנו על שיתופי פעולה עם החברות הקיימות ואחר כך יהיו להן מוצרים משלהן".

אז הן יתחרו בחברות הפארמה?
"לא בדיוק, כי זה אקוסיסטם. אם הן באמת יפתחו את היכולות הללו, כולם ייהנו. זה מודל ג'ננטק בסופו של דבר. היום היא שייכת לרוש, אבל לפני כן היא בראה עולם שלם של ביוטכנולוגיה שכל חברות התרופות נהנו ממנו".

מה משמעות קרן הון הסיכון בתמהיל המייסדים?
גיל: "ביקשנו את הידע שלה לגבי הקמה של חברת סטארט-אפ טובה מהיום הראשון. מעבר לכך, IBF היא קרן משופעת בקשרים עם אנשי הון סיכון וביוטק מנוסים בכל העולם, ואנשיה ממש מכירים את ישראל, על היתרונות והחסרונות שבה".

טידונה: "סביר יותר להשיג השקעת הון סיכון בחברה שקרן מוכרת ומוערכת כבר השקיעה בה".

"מבקשים הצעות ממדענים בתחילת הדרך"

טידונה מספר שהגדרת האתגרים הגדולים על ידי חברות הפארמה החלה בשאלה פתוחה לחברות: מה אתן חושבות שהבינה המלאכותית והדאטה יספקו לנו ב-5-10 השנים הקרובות, בכל הספקטרום - מזיהוי מולקולות חדשות ועד ניסויים קליניים.

"עשינו סדנאות עם כל חברה בנפרד, 3-5 שעות עם כל אחת, בהשתתפות 30-40 בכירים מכל ארגון", אומר טידונה. "השתמשנו בפורמט שפותח ב-BioMed X שמאפשר להגיע לאתגרים המובילים שלהם בתוך זמן קצר".

גיל: "ועכשיו לישראל יש את הגישה לתהליך החשיבה הזה. אף סטארט-אפ לבדו לא יכול לראיין כך חברות תרופות".

מתוך 13 האתגרים שהוצגו לבסוף לוועדה המרכזית, נבחרו ארבעה שחפפו בין החברות. בשלב הבא, האתגרים מוצגים למוסדות המחקר המובילים ומבקשים הצעות, "בעיקר ממדענים בתחילת הקריירה", לדברי גיל. 

מדוע צעירים דווקא?
טידונה: "כי מדענים מבוססים יותר לא תהיה להם את הגמישות להשתתף בתהליך הקואצ'ינג שלנו. אבל זה לא הגיל. זו הגמישות. כשעשינו את התהליך הזה בהיידלברג, הגיעו 120 יוזמות מכ-70 מדינות. אני בטוח שישראל תהיה לא פחות אטרקטיבית".

בטוח?
טידונה: "אני אוהב את המקום הזה. אני מאמין שנקבל הצעות ממדענים חוזרים, אבל גם מרבים אחרים. נזמין אותם לבוט-קאמפ וניצור חמש קבוצות עם יזם מייסד מבוגר יותר בקריירה ומייסד שותף צעיר יותר. יש לנו תרגיל נחמד המאפשר להם למצוא עם מי הם רוצים לעבוד. קוראים לו 'העבודה שלי, החיים שלי, התשוקות שלי', והאלגוריתם מחבר אותם.

"ביום השני הם עובדים בקבוצות האלה ואנחנו דוחפים אותם מחוץ לאזור הנוחות שלהם, עם חוסר שינה, ביקורת, אבל גם טיולים נחמדים שיגרמו להם להתאהב בישראל. ואם כולם מסכימים על מנצח, הוא ייבחר ויקבל מעבדה ברחובות לארבע שנים, עם המנטורינג הצמוד, גישה לתשתיות, למידע ובוחן מציאות מחברות הפארמה לגבי ההתקדמות שלהם לעומת מה שיש בשוק".

הפרויקטים יקבלו מיליון דולר לשנתיים, ואחרי כן הפרייקטים המוצלחים יקבלו מעטפת ניהולית ועוד מיליון דולר לפחות. יותר, אם המיזם יצדיק זאת.

"ישראל היא מקום רעב"

אילו אתגרים נבחרו?
גיל: "אנחנו חושפים אותם בהדרגה. הראשון הוא תכנון נוגדנים מאפס. פלטפורמה שאם תאמרי לה נגד מה את רוצה נוגדן, היא תיתן לך מיד את ההרכב שלו. היום התהליך כולל קודם חיסון של חיה עם אנטיגן, אחר כך מפיקים ממנו את תאי ה-B (התאים האחראים ליצירת נוגדנים - ג"ו) ואז מנסים להבין מה היה החיסון ומנסים להפוך אותו לאנושי.

"זה לא מוביל לרוב לנוגדן עם יכולת היקשרות חזקה או לנוגדן מאוד ספציפי. אפילו כאשר כבר יש נוגדן בשוק, הניסיון לייצר נוגדן ביו-סימילר, 'גנריקה' של נוגדנים, זה עניין שיכול לקחת שנים והמון מיליונים של דולרים. היום שום דבר לא מתקרב באמת לתת לבעיה הזו פתרון ממוחשב. אנחנו לא מתיימרים לתת את הפתרון המושלם, אך טוב יותר מהקיים היום. אתגרים נוספים ייחשפו כל חודשיים ויכסו את שרשרת הערך עד שלב הניסויים הקליניים".

טידונה: "זה הזמן הנכון והמקום הנכון למיזם כזה. לפני חמש שנים זה לא היה אפשרי. כיזם, תמיד חשבתי מה יהיה המקום הבא שבו איישם את הגישה של ביומד X אחרי היידלברג. ישראל היא מקום טוב יותר לעשות זאת מבוסטון, כי ישראל היא מקום רעב".

AION
תחום פעילות: ייזום של חברות בתחום פיתוח תרופות באמצעים חישוביים על פי אתגרים שהגדירו חברות פארמה מובילות
היסטוריה: הוקמה על ידי החברות אסטרהזנקה, פייזר, טבע ומרק, קרן IBF וחברת שירותי הענן AWS, בתמיכת רשות החדשנות. האתגר הראשון יוצא לפועל בימים האלה ובכל חודשיים יפורסם אתגר חדש
נתונים: סך הכל יפורסמו בשלב הראשון ארבעה אתגרים, לכל אחד מהם ייבחר פתרון מנצח אחד שימומן ב-2 מיליון דולר לפחות ותינתן לו גישה לתשתיות ומידע במשך ארבע שנים
עוד משהו: האתגר הראשון הוא תכנון ממוחשב של נוגדנים