הפשיעה החקלאית משתוללת: דרישה בכנסת לפיצויים לחקלאים

על פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, כ-35% מחקלאי ישראל לא מדווחים למשטרה על מקרי פשיעה חקלאית בשל סיבות של היעדר אמון וחוסר טיפול של רשויות אכיפת החוק • 86% מהתיקים בתחום נסגרים • היום תעלה הצעת חוק של ח"כ אופיר סופר בנושא, והקואליציה טרם קבעה רשמית אם לתמוך בה או לא

86% מתיקי הפשיעה החקלאית נסגרים, 70% מהם בגלל שהעבריין לא ידוע / צילום: Shutterstock, pokku
86% מתיקי הפשיעה החקלאית נסגרים, 70% מהם בגלל שהעבריין לא ידוע / צילום: Shutterstock, pokku

התגברות מקרי הפשיעה החקלאית המדווחים הגיעו השבוע לכנסת לדיון שהתקיים אתמול (ג') בוועדת ביטחון הפנים של מירב בן ארי. היום תעלה הצעת חוק בנושא הענישה והפיצויים של ח"כ אופיר סופר. על פי נתוני מחקר שהזמין ח"כ סופר בנושא ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, רק 22% מהפשיעה מדווחת, ורק 9% מתיקי הפשיעה החקלאית הסתיימו בהרשעה.

נושא הפשיעה נגד חקלאים ברחבי המדינה בא לידי ביטוי בהשחתה של ציוד ורכוש חקלאי, גניבה, הצתה והברחה של בעלי חיים. מלבד הפגיעה במקורות הפרנסה של החקלאים, נוצרת פגיעה בתחושת הביטחון הכללית והאישית של החקלאים שלעיתים נדרשים להגן בגופם על הציוד שלהם שעלותו מגיעה למאות אלפי שקלים ואף למיליונים. על פי המחקר, בשנת 2019 התפוקה החקלאית בישראל הגיעה לשווי של קרוב ל-31 מיליארד שקלים. באותה שנה הועסקו בענף החקלאות כ-80 אלף איש, מהם כ-38 אלף אזרחים ישראלים, כ-17 אלף פלסטינים וכ-25 אלף עובדים בעלי אזרחות אחרת.

הנזק מפשיעה חקלאית מגיע לעלות של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה

מתוך המקרים המדווחים עולה כי הנזק הכלכלי הנגרם מפשיעה חקלאית מגיע לעלות כוללת של 1.2 מיליארד שקלים בשנה. הסיבה לפערים בין הדיווחים לבין העלויות טמונה ככל הנראה בנתון שמראה שכ-35% מחקלאי ישראל לא מדווחים למשטרה על המתרחש בשל סיבות של היעדר אמון וחוסר טיפול של רשויות אכיפת החוק. סיבה נוספת שעשויה לגרום לחקלאים שלא להגיש תלונה למשטרה על גניבה או פגיעה חמורה בציוד החקלאי היא היעדר כיסוי ביטוחי מספק.

עוד עולה מהדוח כי 82% מהתיקים בפשיעה חקלאית נפתחים בישובים יהודיים. שני המחוזות העיקריים שסובלים הם מחוז הצפון עם 37% ו24% במחוז נגב. לפי נתוני המשטרה, רוב החשודים בתיקים שנפתחו בגין עבירות של פשיעה חקלאית כ-67% הם ישראלים לא-יהודים, כ-18% מהחשודים הם ישראלים יהודים ו-14% פלסטינים. עוד עולה מנתוני המשטרה בדוח כי מתחילת 2016 ועד מועד הפקת הנתונים באוקטובר 2020 נפתחו רק שבעה תיקים של פשיעה חקלאית.

על רקע הדיון אתמול בוועדת ביטחון פנים של הכנסת בנושא הפשיעה הכלכלית ונזקיה הכלכליים לצד חוסר היכולת של המשטרה להילחם בתופעה, תעלה היום במליאה לקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ אופיר סופר שנועדה להחמיר את הענישה לצד הקמת מנגנון פיצוי לחקלאים. בקואליציה מבקשים לתמוך בחוק אולם טרם נקבעה עמדה רשמית.

לפי הצעת החוק יוסדר מנגנון שיאפשר תשלום פיצוי מידי לאחר הרשעה, בלא צורך בהגשת תביעה אזרחית נפרדת מההליך הפלילי, דבר העשוי להגדיל את כמות התלונות של החקלאים. בנוסף, החוק מציע עונשים כבדים יותר למי שיורשעו בפשיעה חקלאית עד להכפלת המאסרים והעונשים הכספיים לפושעים.

ח"כ אופיר סופר, יוזם החוק, אמר לגלובס כי "לצערנו אין שבוע שלא מתרחש אירוע חמור של פשיעה חקלאית. לצד מנגנון פיצוי לחקלאים יש להחמיר את הענישה כלפי אותם פורעים שאינם מורתעים מהענישה כיום. ביום רביעי אני מצפה מכל מי שליבו עם החקלאים להירתם למענם ולהצביע על החוק שלי להחמרת הענישה והקמת מנגנון פיצוי הולם לחקלאי ישראל".

"המדינה חייבת לתת גב כספי לחקלאים"

אתמול אמרה יו"ר הוועדה לביטחון פנים מירב בן ארי כי "המדינה חייבת לתת גב כספי לחקלאים שנפגעים מפשיעה כלכלית. לא ייתכן שחקלאי יחשוב שעדיף לו לשלם פרוטקשן כי הביטוח, אם בכלל יסכימו לבטח אותו, יותר יקר מדמי החסות". על פי הנתונים מהדוח שהוצגו בדיון, 86% מתיקי הפשיעה החקלאית נסגרים, 70% מהם בגלל שהעבריין לא ידוע. "חייבים לתת לחקלאים גב. זו הציונות. זה חלק ממשילות וריבונות. הוועדה קוראת לתגבר את מג"ב בעוד מתנדבים ושוטרים. הוועדה דורשת ממשרד האוצר לשקול איך לתת סעד לחקלאים, שכיום אינם מצליחים לבטח את רכושם כנגד שריפות וגניבות. המדינה חייבת לבחון אופציות".

עו"ד ירון סעדון מפרקליטות המדינה אמר בדיון "בפרקליטת מחוז צפון לא היו תיקים של פשיעה חקלאית. בדרום תיק אחד או שניים. כולם מטופלים בתביעה המשטרתית, והפרקליטות מטפלת רק במקרי קצה כמו ריבוי נאשמים או תיקים מיוחדים. אם יש ענישה שאינה מספקת בערכאת השלום, אנו מגישים ערעור ומגדילים ענישה. במחוזי בבאר שבע עונש הוכפל מ-9 חודשי מאסר ל-18, וגם נפסק פיצוי לחקלאי. הגשנו 3 ערעורים ובכולם הוכפלה הענישה".

דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי: "צריכה לצאת קריאה מהוועדה לשר לביטחון פנים, עומר בר לב, להקים את הקבינט לביטחון פנים, כפי שיש קבינט ביטחוני, על מנת שישבו בו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, גורמי האכיפה, השפיטה, נציגי החקלאים והמתנדבים, על מנת לתכלל ולהגיע לפתרונות אמיתיים וכן לפתוח שולחנות עגולים במחוזות שיביאו את המידע מהשטח".

צרו איתנו קשר *5988