NSO | דעה

NSO נוספה לרשימה השחורה של משרד הסחר האמריקאי – מה עכשיו?

הקפאת חשבונות ונכסים – לא, קבלת רישיונות מיוחדים בטרם רכישה או שימוש בטכנולוגיה אמריקאית – כן • הוספתה של NSO יחד עם שלוש חברות נוספות לרשימה השחורה של משרד הסחר האמריקאי משדרת מסר לפיו ארה"ב תחת ממשל ביידן לא תשלים עם פעולות מסחריות שמובילות לפגיעה בזכויות אדם בכל מקום על הגלובוס, גם כאלה הנעשות בחסות ידידותיה הקרובות

משרדי NSO / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
משרדי NSO / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

בשבוע שעבר הודיע משרד הסחר האמריקאי על הוספתה של חברת הרוגלה הישראלית NSO, יחד עם שלוש חברות נוספות, מישראל (קנדירו), מרוסיה ומסינגפור לאחת מן הרשימות השחורות שמפרסם המשרד, זאת בשל פעולותיהן ברחבי העולם אשר עומדות לטענת הממשל בניגוד למדיניות החוץ והאינטרסים הביטחוניים לאומיים של ארה"ב, וכחלק ממאמצי ממשל ביידן לשים את נושא זכויות האדם במרכז מדיניות החוץ של ארה"ב.NSO טענה מנגד כי מכירת השירותים שלה נעשתה רק לגופים ממשלתיים לצורך מלחמה בטרור, וכי היא מקיימת ומיישמת תכנית ציות בתחום זכויות האדם, אותה היא מצפה להציג בפני הרגולטור בארה"ב וערכאת הערעור.

 תוכניות ציות בתחום זכויות האדם

תוכניות ציות (Compliance programs) משמשות חברות פרטיות וציבוריות רבות בשני העשורים האחרונים, כאחד מכלי ההגנה היעילים ביותר לניהול סיכונים במגוון רחב וגודל של תחומים. בארה"ב למשל, רשויות האכיפה נמנעות מנקיטת הליכים פליליים או מינהליים נגד נושאי משרה בחברות שהפרו את הדין, אם נמצא שקיימו בארגון תכנית ציות יעילה ואפקטיבית בטרם ההפרה. בחינת תכנית הציות של החברה על יד ערכאות הערעור תגלה בין היתר אילו משאבים הקצתה החברה בפועל להתמודדות עם סיכון ההפרה של נושא זכויות אדם על ידי לקוחותיה כתוצאה משימוש במוצריה, והאם מדובר במחויבות אמיתית של החברה לנושא או שמא מדובר בתוכנית "על הנייר" ולמראית עין בלבד.

השימוש ברשימות סנקציות ורשימות שחורות ככלי לאכיפת מדיניות

באופן כללי, סנקציות כלכליות מאפשרות למדינה או חבר מדינות להפעיל לחץ פוליטי על מדינה או ארגון אחר, לאסור לחלוטין על אזרחיהן לסחור או לבצע כל עסקה מול אותם גורמים מוכרזים, ואף להקפיא את כל נכסיהם באמצעות המוסדות הפיננסיים. במסגרת המאבק העולמי בהלבנת הון ובמימון טרור, הוטלה החובה על כלל המתווכים הפיננסיים בכל העולם לבצע בדיקה (סריקת שמות) של כל לקוחותיהם אל מול רשימות הסנקציות המרכזיות בטרם התקשרות או מתן שירות כחלק מחובת ה-KYC. גם הבנקים בישראל מחויבים בבדיקת שמות כל לקוחותיהם מול הרשימות העולמיות המובילות שנקבעו בהוראת הפיקוח על הבנקים ובצווי איסור הלבנת הון.

כל מדינה או חבר מדינות מפרסמות את הרשימות שלהן בנפרד כאשר לעיתים קרובות קיימות גם מספר רשויות מכריזות שונות באותה המדינה. ממשלת ארה"ב למשל, משליטה את מרותה וסמכותה בעולם באמצעות מגוון כלים וסוכנויות ממשלתיות, ובעולם שבו 60% מתעבורת הכסף נעשית במטבע דולר אמריקאי, מרותה זו משתרעת למעשה על כל עסקה גלובלית שנעשית בדולר. מחלקת המדינה מפרסמת שתי רשימות סנקציות נפרדות בתחום הפרוליפרציה וייצוא אמצעי לחימה, משרד הסחר מפרסם שלוש רשימות שונות (BIS) אשר לאחת מהן - ה-EL - ENTITY LIST הוכנסה גם חברת NSO. ברשימה זו כלולים אנשים וחברות שנמצאים תחת דרישות רישוי מיוחדות לייצוא או העברה של מוצרים מסוימים, עובדה אשר מצירה את צעדיהם מבחינה עסקית ומכפיפה אותם למעשה לדרישות האמריקאיות כתנאי לרכישת טכנולוגיה אמריקאית.

גם המשרד לבקרה על נכסים זרים (OFAC) שבמשרד האוצר האמריקאי מפרסם מספר מכובד של רשימות מוכרזים במסגרת תוכניות אכיפה ייעודיות ושונות כאשר משמעות ההיכללות ברשימה היא איסור כללי על עשיית עסקים, אולם בחלק מהרשימות המשמעות תהיה הקפאה מוחלטת של נכסים וחשבונות בנק וחוסר יכולת לפעול פיננסית. בשנתיים האחרונות הטיל משרד המשפטים האמריקאי קנסות שיא בגובה מיליארדים על מוסדות פיננסיות וחברות עסקיות מכל העולם אשר הפרו את מדיניות הסנקציות של ארה"ב ועשו עסקים עם אנשים או חברות המצויות ברשימותיה. גם בישראל מפורסמות רשימות סנקציות על ידי שתי רשויות נפרדות: המטה ללוחמה כלכלית בטרור שבמשהב"ט (המט"ל), ומטה הסנקציות במשרד האוצר.

 אז מה משמעות הכנסתה של NSO לרשימות ה-EL

רשימות ה-Commerce אליהן הוכנסה NSO הינן רשימות פנים אמריקאיות הנוגעות להגבלות סחר. מצד אחד, אין מדובר בהקפאת נכסים כמו במנגנון ה-SDN של OFAC, וחברות אמריקאיות עדיין יוכלו לשכור את שירותיה של NSO, אולם עצם הכללתה ברשימה השחורה של משרד הסחר יכול ליצור עבור החברה בעיות ואתגרים רבים ברכישת שירותים, ציוד ומוצרים בסיסיים מחברות אמריקאיות, כמו אמזון, סיסקו, דל ואפילו מיקרוסופט.

ימים יגידו כיצד תצליח NSO להמשיך לתפקד כחברה עסקית תחת המגבלות החדשות, אך דבר אחד נראה ברור: הכנסתה לרשימה השחורה מהווה איתות אזהרה לממשלות ולחברות בכל העולם לפיו ארה"ב לא תשלים עם פעולות מסחריות שגורמות לפגיעה בזכויות אדם בכל מקום על הגלובוס, גם כאלה הנעשות בחסות ידידותיה הקרובות. לא מן הנמנע שהאיתות ייקלט גם במסדרונות האגף לפיקוח על היצוא הבטחוני במשהב"ט, הגוף אשר מעניק רישיונות ייצוא לחברות הסייבר ההתקפי הישראליות.

הכותב הוא מייסד שותף ומנכ"ל בחברת אדוונסקרין Advanscreen שמספקת פתרונות סריקה מול רשימות סנקציות ורשימות שחורות, ומחבר תוכנית ההכשרה לקציני ציות של MITIGATE ו-BDO.