ביהמ"ש: הכנסות הרב איפרגן בסך 30 מיליון שקל משירותי דת - חייבות במס

ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה את מרבית ערעורו של "הרנטגן" על שומות מס שהוציאה לו רשות המסים בגין הכנסותיו בשנים 2003-2014 • השופט מגן אלטוביה דחה את טענותיו של איפרגן כי מקור הכספים בתרומות, וקבע כי הוכח שמקור הכספים במאמיניו של הרב המקבלים ממנו ברכות וייעוץ

הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן") / צילום: איל יצהר
הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן") / צילום: איל יצהר

הכנסותיו של הרב ישראל איפרגן, הידוע בכינוי "הרנטגן", בסכום של כ-30 מיליון שקל משירותי דת שהעניק למאמיניו, חייבות במס - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה את מרבית ערעורו של "הרנטגן" על שומות מס שהוציאה לו היחידה הארצית לשומה ברשות המסים בגין הכנסותיו בשנים 2003-2014.

לפני מספר שנים הציבה לה רשות המסים כיעד גביית מס מראשי חצרות רבנים שונים. המחלוקות עם רשות המסים סבבו סביב השאלה האם תרומות שמקבלים רבנים חייבות במס, וכן בנוגע למכירת קמיעות, תשמישי קדושה וברכות על-ידי רבנים ועוזריהם למאמינים. לטענת רשות המסים, מדובר בהכנסה בעקבות מתן שירותי דת, אך הרבנים התעקשו שוב-ושוב כי מדובר ב"תרומות".

הרב איפרגן היה בין הרבנים שנקלעו למחלוקת עם רשות המסים סביב השאלה אם יש למסות את "הכנסותיו" משירותים שהעניק כרב או שמדובר ב"תרומות". הרב איפרגן ערער על שומות שהוציא לו פקיד השומה לשנים 2003- 2014, בגין הפקדות בחשבונות הבנק שלו בסכום של 43.5 מיליון שקל. פקיד השומה טען כי מדובר בהכנסות החייבות במס.

שופט בית המשפט המחוזי מגן אלטוביה דחה את טענותיו של איפרגן כי מקור הכספים בתרומות, וקבע כי הוכח שמקור הכספים במאמיניו של הרב, המקבלים ממנו ברכות, מזמינים אותו להיות נוכח באירועים ומקבלים ממנו ייעוץ. עוד נקבע כי אף שלא נמצא קשר בין תקבול לבין שירות כזה או אחר, הרי שהעברת כספים של מאמיניו של הרב, מתוך אמונה, מכוח נוהג מסורת וצורך לשמר את חצר הרב ואת פעילותו, מהווים את משלח-היד של הרב איפרגן ואת מקור הכנסתו, ועל כן כספים אלו חייבים במס.

במסגרת הערעור טען הרב איפרגן, בין היתר, כי פעילותו נובעת מאמונה דתית ומתחושת שליחות עמוקה כלפי עם ישראל, בהיותו חלק משושלת רבנים אשר החלה במרוקו לפני 600 שנים והמשיכה מדור לדור. עוד הוא טען כי כספים המתקבלים אצלו מועברים לעמותות חסד.

בית המשפט דחה את טענותיו אלה, לאחר שקבע כי מתוך סכום של כ-43 מיליון שקל שהופקד בחשבונו של הרב, רק סכום של כ-11.5 מיליון שקל הועבר לעמותות כנטען. סכום זה בלבד הופחת מהשומה שהוצאה לרב על-ידי רשות המסים.

עוד טען הרב איפרגן, באמצעות עו"ד זיו שרון, כי חלק ניכר מן הסכומים שהופקדו בחשבונו הם כספים שהתקבלו מיהודים אמידים בחו"ל, אך בית המשפט קבע כי טענה זו לא הוכחה, ובכל מקרה, נקבע, כספים אלה התקבלו בידי הרב מכוח מעמדו הרוחני, ועל כן הם חייבים במס כיתר הכספים שהתקבלו ממאמיניו של הרב.

בנוסף לכספים שהוכח כי הועברו לתרומה, בית המשפט הפחית מן השומה גם כספים שהתקבלו כמתנות באירועים אישיים של הרב, בהם בר-המצווה והחתונה של בנו, וכן כספים ששימשו לכיסוי עלויות הנסיעות לחו"ל למטרת גיוס כספים על-ידי הרב ואשתו.

הרב איפרגן חויב לבסוף במס בגין הפקדות של כ-30 מיליון שקל לחשבונות. בנוסף, נקבע כי ככל עסק, היה על הרב לנהל פנקסי חשבונות, ועל כן הוא חויב בקנס בגין אי-ניהול פנקסים כדין, החל משנת 2009 ועד לשנת 2014.

את פקיד השומה ייצגו עו"ד שירה ויזל גלצור ויונתן בן דוד מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

מס על חופות, הילולות ו"תיקונים"

עד לפני כמה שנים כיכב "הרנטגן" בכותרות, לאחר שהפך לאחד הרבנים המבוקשים בארץ. כאשר חיתן את בתו אסתר ברכה ב-2017, הגיעו לאירוע שלל אנשי עסקים ופוליטיקאים.

בין האירועים שערך ועורך הרב ידועות בעיקר ההילולות הנערכות בקבר אביו בנתיבות מדי שנה וטקסי "התיקון" הנערכים במהלכן. במקביל, במשך השנים נהרו אל ביתו של הרב בנתיבות עשרות אלפי מאמינים שביקשו לקבל את ברכתו וכן מבקשים סיוע כספי או אחר.

בכינוי "הרנטגן" זכה הרב בעקבות השמועות על יכולותיו לתת "אבחנות רפואיות" ולזהות בעיות רפואיות של אנשים באמצעות עיניו בלבד.

בעבר דורג "הרנטגן" כאחד מעשרת הרבנים העשירים בישראל, כשהמגזין "פורבס" העריך את הונו ב-90 מיליון שקל, אך בשנים האחרונות התפרסמו יותר ידיעות על הידרדרות כלכלית של חצרו. בדירוג האחרון שפרסם "פורבס" של הרבנים המשפיעים והעשירים, נעדר שמו של הרנטגן לחלוטין.

ב-2015 חשף גלובס כי רשות המסים - אז בראשות משה אשר - התחילה למסות רבנים על התשלומים המוענקים להם בשל שירותי דת שהם מעניקים. מספר חודשים לאחר מכן פורסם החוזר הרשמי של רשות המסים, שבמסגרתו נקבע כי יוחל מיסוי על התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובד"צים, ובין היתר על עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות.

התיקים נגד הרבנים לא איחרו להגיע. בין היתר נפתח תיק מס נגד נכדו של "הבאבא סאלי", הרב יקותיאל אבוחצירא (תיק שהסתיים בפסק דין נגדו, המחייב אותו בתשלום מס בסך 5 מיליון שקל); ונגד אחד מאחיו, מקובל ידוע אף הוא, רבי דוד אבוחצירא (בתיק שהסתיים בפשרה).

במקרה אחר הוציאה רשות המסים שומה לבנו של הרב עובדיה יוסף המנוח, הרב משה יוסף, לתשלום מס בסך 19 מיליון שקל, בשל תנועות בהיקף מיליוני שקלים שנרשמו בחשבונות הבנק שלו.

בעבר הרחוק יותר הגיעה רשות המסים עם דרישות מס גם אל רבי ברוך אבוחצירא, המכונה "הבאבא ברוך", אחד המקובלים הגדולים והמוכרים בישראל, שהוא בנו ויורש חצרו של "הבאבא סאלי" מנתיבות.

לכל אלה הצטרפה גם מחלוקת המס של הרשות עם הרב איפרגן, "הרנטגן", שקיבל מהרשות שומות מס בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, בגין הכנסותיו משירותי הדת שנתן.

הרנטגן, שיוצג על-ידי עו"ד זיו שרון, שכר בהמשך הדרך כיועץ בתיק לא אחר מאשר מנהל רשות המסים לשעבר, משה אשר, אשר היה זה שיזם את נוהל מיסוי הרבנים כאשר עמד בראש רשות המסים.