"יש חוסר התאמה בין כישורי העובדים לכישורים הנדרשים בשוק התעסוקה"

הפאנל "מי יכשיר את העובדים שהמשק צריך" בכנס התעסוקה השנתי של גלובס עסק בצרכים המשתנים של שוק העבודה וגיוס העובדים • תאיר איפרגן, הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה: "יכולנו לנצל את הקורונה אחרת… אבל נסתכל קדימה"

מימין: עיתונאית גלובס דפנה ברמלי-גולן, עימאד תלחמי, תאיר איפרגן, דובי אמיתי ודפנה אבירם / צילום: שלומי יוסף
מימין: עיתונאית גלובס דפנה ברמלי-גולן, עימאד תלחמי, תאיר איפרגן, דובי אמיתי ודפנה אבירם / צילום: שלומי יוסף

בפאנל "מי יכשיר את העובדים שהמשק צריך" בכנס התעסוקה השנתי של גלובס התכנסו גורמים מרכזיים בשוק העבודה הישראלי כדי לדון על הצרכים המשתנים וצמצום הפער בין מערכת הכשרת העובדים המיושנת לבין מה שנדרש בפועל כדי להתאים בין העובדים והמעסיקים בישראל של 2021.

דפנה אבירם, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הציגה את עיקר הבעיה: מצד אחד, יש 300 אלף מובטלים. מצד שני, יש 143 אלף משרות פנויות. אז מה הבעיה? חוסר התאמה בכישורים וברצונות בין המשרות הנדרשות לבין העובדים: חלק ניכר מהמשרות הנדרשות הן ברמת מיומנות גבוהה במיוחד כמו מהנדסים ומפתחי תוכנה, ואחרים ברמת מיומנות נדרשת נמוכה במיוחד כמו מלצרים ואנשי מכירות.

תאיר איפרגן, הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הודתה ש"יכולנו לנצל את הקורונה אחרת… אבל נסתכל קדימה". בעיניה, המטרה של שירות התעסוקה היא להתערב במקומות בהם יש כשל שוק, אך הממשלה לא יכולה לעשות זאת לבדה - אלא הם מנסים לעשות זאת בשיתוף המגזר העסקי, כולל נשיאות המגזר העסקי.

ואכן, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי סיפר שרק לאחרונה הקימו את "מנהלת המעסיקים", שמנסה לבחון מה המעסיקים צריכים, ומדובר בעיניו ב"פריצת דרך ענקית". איפרגן גם סיפרה שהם החלו לחלק שוברים למעסיקים, במסגרתם זרוע העבודה תממן את ההכשרות שהמעסיקים בוחרים, ללא ניסיון לתכנן מלמעלה את שוק העבודה. עם זאת, יש גם בעיה של חוסר התאמה של הכישורים בשוק העבודה, אבל אי אפשר להתחרות בהכשרה בין גיל 0 ל-18 שמקבלים במערכת החינוך. היא הצביעה גם על שינוי בטעמים של הפרט - לא רק השכר משנה, אלא גם איזון בית-עבודה ושיקולים נוספים, דבר שהתחדד עוד יותר בקורונה.

אבירם פירטה עוד על ה-Mismatch של כישורים בשוק העבודה. העובד הישראלי הממוצע פרודוקטיבי ב-25% פחות מאשר ממוצע ה-OECD (כלומר, היחס בין התוצר לשעות העבודה בישראל קטן יחסית) וישראל מדורגת נמוך במדד מיומנויות העבודה PIAAC. בעיניה, הפתרון הוא מערכת מידע כלל ארצית שתנהל את הביקושים לעובדים לא רק מבחינת סט הכישורים הנדרש - אלא גם לפי מיקום גיאוגרפי ומאפיינים נוספים.

עימאד תלחמי, יזם הייטק ויו"ר באבקום סנטרס ותקווין לאבס, הסביר שאפילו כשמדובר ב"הייטק", הכוונה לקשת רחבה של מקצועות ולא רק תוכניתנים. בעיניו, העיקר היום הוא הכישורים ולא בהכרח ההכשרה המקצועית (והאקדמית בפרט). ריבוי המקצועות גם אומר שלא בהכרח צריך 5 יח"ל מתמטיקה כדי להתקבל להייטק, וצריך להתמקד בכישורים פרקטיים. הוא סיפר על פרויקט שבמסגרתו רשות החדשנות פתחה קורסי Java יחד עם מכללת ג'ון ברייס, במסגרתה הוכשר 45 אנשים, שמתוכם 19 נחטפו מיידית בסוף הקורס לשוק העבודה. בקשר לעובדים מהחברה הערבית שמועסקים אצלו בכמות נרחבת, הוא סיפר על כך שלמרות כשרונות יוצאי דופן ("גאונים") במגזר הערבי, יש בעיה קשה של כישורים רלוונטיים לשוק העבודה שדורשת חידוד משמעותי.

***גילוי מלא: האירוע נערך בחסות אינטל ישראל, חברת חשמל, Pliops ו-Fyber- a digital turbine company