צה"ל יקים גוף מודיעין שיעסוק בהשפעה האסטרטגית של משבר האקלים

לאחר החלטת המל"ל להגדיר את משבר האקלים כאיום על ביטחון ישראל החל מהשנה הבאה, צה"ל יקים תחת אמ"ן צוות שיעסוק בניתוח מידע אקלימי והשפעתו האסטרטגית על פעילות צה"ל, בניין הכוח המודיעיני והיציבות הביטחונית במזרח התיכון. הצוות יוקם תחת מכון גזית - מיזם חדש של חטיבת המחקר באמ"ן ורפאל, וישלב מומחים העוסקים בנושא ויכולות ביג דאטה מתקדמות כדי להפיק תובנות הנוגעות להשפעת שינויי האקלים על ביטחון ישראל.

בחודש יוני, הודה הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט בצער: "משבר סביבתי עלול להוביל למלחמה, לישראל אין אסטרטגיה לטיפול בנושא. כשמדברים עם גנרלים אמריקאיים, עניין האקלים והביטחון הלאומי הוא נושא מובנה שנמצא גבוה בסדר העדיפויות". ואולם כעת, בצה"ל מתוכננת תפנית בנושא.

 הרמטכ''ל לשעבר גדי איזנקוט / צילום: גלעד קוולרצ'יק

עד היום, השפעות משבר האקלים נחקרו כחלק מאירועים אסטרטגיים רחבים ולא באופן מרוכז תוך פיתוח מומחיות ממוקדת בנושא. כעת, ייחקרו השפעות משבר האקלים באופן ייעודי, לרבות ההקשרים הרחבים והמשמעויות הנגזרות בעקבותיהן, בראייה רחבה של משבר האקלים כמשבר עולמי, אך גם בראייה דקה על כל מדינה ומדינה, ואף על יחסים בין מדינות.

בדיון שנערך השבוע בכנסת במסגרת יום הסביבה, אל"ם דודי שטרנברג, מנכ"ל מכון גזית, הסביר: "אנחנו באמ"ן רואים את עליית החשיבות בחקר וניתוח שינוי האקלים. הוא משפיע על הכל: יציבות המדינות, מתח בין מעצמתי, המערכת הבינ"ל, וכמובן זירת האויב ואף ארגוני הטרור". באמ"ן יסקרו זירות גיאופוליטיות תוך ביצוע סימולציות רלוונטיות, לרבות בחינה של השלכות משבר האקלים על מדינות ספציפיות, והשלכות מדויקות של שינויים עכשוויים ועתידיים על הדינמיקה במזרח התיכון ואף ארגוני הטרור.

סוגיות אקלימיות כבר משפיעות על יציבות משטרים באזור

הקמת הצוות היא חלק מהיערכות נרחבת יותר שנעשית בצה"ל. בימים אלו נעשית עבודה רחבה במטה הכללי בצה"ל, שמטרתה להעריך את השפעותיו האסטרטגיות של המשבר האקלימי, משמעויות אפשריות על בניין הכוח, מעבר לאנרגיה ירוקה וצמצום הזיהום בצה"ל, וכעת גם חקר מודיעיני.

סוגיות אקלימיות כבר משפיעות על יציבות משטרים באזור. כך למשל, סוריה, שהתבססה במידה רבה על כלכלה אגררית, חווה מלחמת אזרחים מתמשכת מאז שבצורת ארוכה הובילה למשבר כלכלי והגירה פנימית. באזור המזרח התיכון, המתחמם בקצב ממוצע כפול מהעולם והולך ומתייבש, משברי מים עלולים לגרור למשברי פליטים ומשברים ביטחוניים. את הדברים הללו והשפעתם על חוסנה הביטחוני של ישראל, יבדקו באמ"ן.

בנוסף, יתמקד הצוות בהשלכות אקלימיות על בניין הכוח המודיעיני, תוך זיהוי ראשוני של מגמות שייצרו פער עתידי, והיערכות לקראתן. דוגמה אפשרית אחת, היא השפעתם של אירועי קיצון על כוחות בשטח או על איסוף מידע מודיעיני: אם יתרחשו שינוי אקלים דרסטיים כמו סופת חול עוצמתית וממושכת מאוד באזור עליו מחזיק צה"ל חיישנים, כלים טכנולוגיים או מבצע פעילות, כיצד תושפע עבודתו, ומהי הדרך לשמר את יכולותיו תחת תנאי אי וודאות אקלימיים העלולים להזיק לעבודתו השוטפת.

באמ"ן יבחנו גם כיצד המצב הכלכלי-אקלימי במדינות האויב ישפיע בראייה עתידית על מצבי חירום, וכיצד יראה שדה הקרב בזירה משתנה. כך למשל, כיצד תנאי קיצון ישפיעו על זירות לחימה אפשריות.

משבר האקלים יחריף את נטייתן של מדינות המזרח התיכון לאי יציבות

ישראל הופכת את משבר האקלים לנושא במפת האיומים הלאומית באיחור, ואף לאחר "נזיפה" של מבקר המדינה, רק לאחרונה. לפי המבקר, בזמן שאירועי אקלים עלולים להוות סיכון לביטחון הלאומי של ישראל, החלטות ממשלה שדרשו מהמערכות השונות לפעול ולהיערך כבר לפני שנים, נותרו ללא מענה, וגם בצה"ל לא נעשתה העבודה הנדרשת. כעת, העיסוק המקומי בנושא נמצא בחיתוליו, כשגם גופי ביטחון בעולם כבר רצים קדימה.

בדוח שפרסם לאחרונה משרד ההגנה האמריקאי, הוקדש פרק לאתגרי ביטחון הקשורים במשבר האקלים. הדוח מייצג קונצנזוס בין 18 סוכנויות מודיעין אמריקאיות, וקובע כי שינויי האקלים יגבירו מתיחויות גיאופוליטיות בין שחקנים מדינתיים ותת-מדינתיים. אלו יגברו ככל שהמעצמות לא יצליחו להסכים על אסטרטגיות התמודדות משותפות עם משבר האקלים ועל מימון התהליכים שיידרשו למימושן. זאת כאשר בתוך עשור בלבד עלולים להגיע למחסור במים ובמזון, שייגרם בשל בצורות ונוכח עליית טמפרטורות ומפלס מי הים. המחסור עלול להביא למתחים אתניים וחברתיים, סכסוכים אלימים, רעב המוני ואי-יציבות.

ארה"ב איננה המדינה היחידה המתייחסת למשבר האקלים כפקטור ביטחוני משמעותי. זוהי מגמה הולכת וגוברת בעולם. המודיעין הבריטי עושה שימוש במושג "משקפי אקלים" ככלי מתודולוגי המשלב סוגיות אקלים בניתוחים מודיעיניים בזירות ובסוגיות המחקר השונות.

הדברים הללו עלו בניתוח מיוחד שביצעו לאחרונה חוקרי מכון INSS למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה וראש תוכנית "שינויי אקלים וביטחון לאומי" ב-INSS ויועצת למכון ראנד, סא"ל במיל ת.ב ודוד סימן טוב. החוקרים התריעו כי מצבי קיצון אקלימיים עשויים להשפיע על יכולות האיסוף המודיעיניות של ישראל, ואף להוביל לערעור היציבות הגיאופוליטית במזרח התיכון, וקראו למערכת הביטחונית להיערך לכך שמשבר האקלים יחריף את נטייתן של מדינות המזרח התיכון לאי יציבות, וישפיע על בניין הכוח והפעלתו.

עפרון עוקבת אחר הנושא שנים רבות. השבוע, היא השתתפה בדיון ראשון מסוגו שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בו גורמים בצה"ל נסובו סביב השולחן וניהלו שיח ער על השפעת משבר האקלים על הביטחון הלאומי. "בקונגרס מתקיימים דיונים קבועים ותדירים בוועדות על השפעות האקלים על הביטחון הלאומי וחלה על הצבא האמריקאי חובת דיווח על היערכותו לשינויי אקלים", אמרה עפרון.

"אין שהות"

לדברי עפרון, "בישראל השבוע לראשונה סוף סוף ועדת חוץ וביטחון קיימה דיון בנושא השפעת משבר האקלים על הביטחון הלאומי עם משתתפים רבים וחשובים מצה"ל, רח"ל, המל"ל ועוד. צה"ל גם הקים מנהלת אקלים שהתחילה באחרונה לעבוד. המל"ל גם בשעה טובה מתייחס לנושא ברצינות וכל המדיניות הישראלית בנוגע לשינויי אקלים משתפרת וקופצת מדרגה. אבל התחילו כמעט מאפס ובגלל שישראל כל כך בפיגור בנושא הזה, כפי שהראה דוח מבקר המדינה, אין שהות. צה"ל צריך לעבוד מהר ואין לו את 14 השנה שהיו לפנטגון להתחיל לעסוק בנושא, שלא לדבר על סוכנויות המודיעין האמריקאיות שהתחילו לפני 30 שנה".

עפרון מדגישה שוועדת החוץ והביטחון חייבת להתייחס לדיון כיריית פתיחה בלבד. "וועדות המשנה צריכות להגדיר יעדים, לוחות זמנים ומדדים קונקרטיים כדי שהכנסת תוכל לוודא שהחלטות הממשלה אכן ייאכפו. אולי צריכה להיות יוזמת חקיקה שתחייב את צה"ל לדווח על ההתקדמות שלו בתחום, כמו שהקונגרס אילץ את הפנטגון לבחון את השפעות משבר האקלים על 3,500 מתקנים ביטחוניים. כעבור שנתיים חזר הפנטגון עם דיווח שכבר היום כ-1,500 מתקנים שלהם פגיעים למשבר האקלים: הצפות, שריפות, גלי חום ועוד. אין סיבה שבישראל כבר לא נהיה בשלבים מתקדמים בהליך דומה של סקר תשתיות ומתקנים תוך כדי עבודת מחקר על תרחיש הייחוס ולאילו תופעות אקלימיות צריך להתכונן. את זה עוד לא ראינו למרות שאנחנו יודעים שצה"ל חווה את השפעות משבר האקלים כבר בהווה".