"כשיהיה מס פחמן, הביקוש לפתרונות הטכנולוגיים יטוס למעלה"

הפאנל 'אקלים-טק, כמה רחוקה המציאות מתחזיות הממשלה" בוועידת ההייטק השנתית של גלובס עסק בשאלה: האם ישראל יכולה לעמוד בהבטחות שניתנו בוועידת גלזגו? • תעשיית "אקלים-טק" כבר מהווה כ-10% מהסטארט-אפים בישראל, אבל הקושי הוא במפגש עם השוק

מימין: גל שאול, שגיא דגן, אלונה שפר, אייל איפרגן ושני אשכנזי / צילום: כדיה לוי
מימין: גל שאול, שגיא דגן, אלונה שפר, אייל איפרגן ושני אשכנזי / צילום: כדיה לוי

"חזרנו מגלזגו ויש לנו המון עבודה", אומרת שני אשכנזי, כתבת האקלים והסביבה של גלובס בוועידת ההייטק השנתית של גלובס. "הבטחנו לחתוך את פליטת גזי החממה ב-45% תוך עשור, ולאפס אותן לחלוטין עד שנת 2050, אבל ההבטחות הללו תלויות בטכנולוגיה שלא קיימת היום. ראש הממשלה נחוש להפוך את ישראל למדינת 'אקלים-טק'. אבל תעשיית ההייטק השוקקת לא עוסקת בזה. דו"ח רשות החדשנות לא רואה בתעשיה הזו קטר של המשק, ורק 10% מהסטארט-אפים הן מהזירה וקרנות השקעה זרות לא מגיעות לשם. איך נוכל לעמוד בהבטחות שלנו?".

אשכנזי אמרה את הדברים בפאנל 'אקלים-טק, כמה רחוקה המציאות מתחזיות הממשלה". בפאנל השתתפו שגיא דגן, סמנכ"ל צמיחה ומדיניות, רשות החדשנות; גל שאול, סמנכ"ל טכנולוגיות ושותף בחברת Augury, שעוסקת בהפחתת זיהומים על ידי איתור ותיקון מוקדם של תקלות במפעלים; אלונה שפר, דח"צית מומחית לתחום ESG סביבה ואקלים ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר; וד"ר אייל איפרגן, מייסד שותף ומנכ"ל בחברת החלב המתורבת Imagindairy.

דגן ציין בתגובה להערתה של אשכנזי, כי הנתון החיובי הוא שאחוז הסטארט-אפים בתחום מכלל הסטארט-אפים בישראל, נמצא בעלייה. "אקלים זה לא שוק, זה לא סקטור ולא טכנולוגיה", אמר. "זו בעיה. אבל כשיהיה מס פחמן, הביקוש לאותם פתרונות יטוס למעלה. השאלה היא לא רק לתפוס את הגל, אלא להיות בים כשהגל מגיע".

ראש הממשלה נפתלי בנט הבטיח שזה יהיה הדגל של הקדנציה שלו, האם אתם רואים את ההבטחות הללו מתממדות?
דגן: "נעשית עבודה יפה. למשל נושא הסנדבוקס, תקינה ומערכת תמיכה שנועדו לאפשר להריץ פיילוטים לטוכנולוגיות אקלים-טק ללא חסמים רגולטוריים. הצד הרגולטורי מתקדם וזה מאוד חשוב כי צריך לגעת בשוק. כדי שמעבדה תפתח מוצר חדש, היא צריכה מקום ליד הבית לנסות אותו, לא בצד השני של העולם. יש לנו סקטור הייטק בריא שיודע לנצל את ההזדמנויות האלה, ואת היכולות שנבנו פה".

ובכל זאת, האם השאיפות הן ריאליות?
שפר: "כן, אלה שאיפות ריאליות כי אין לנו ברירה. אנחנו אחרי עשור רדום, עשור אבוד. אם אנחנו עוקבים אחרי השיח, אפשר לחשוב שמס שקיות או כלים חד פעמיים זה מה  שיציל את העולם. אלה דברים חשובים אבל מאז 2009, ועידת קופנהגן, שאחריה הממשלה העבירה תקציב לתחום הזה, כמעט לא קרה כלום. חלק מהסכום בכלל לא מומש.

"הרגולטור החשוב היום בתחום הוא דווקא הממונה על שוק ההון, שמחייב את כל החברות למדוד ולדווח על הנושאים הסביבתיים. זה מה שמניע את השוק, אנחנו רואים במדינות אחרות בעולם, שניטור כזה הוביל ל-50 מיליארד דולר שהושקעו באקלים-טק. הגיע הזמן שההייטקיסטים ישקיעו במה שחשוב".

אז נמצאים איתנו שני הייטקיסטים שדווקא משקיעים במה שחשוב. למשל Augury, אתם לא הגעתם במקור מהתחום הזה, אבל אתם מאפשרים לכל מפעל להפחית את צריכת האנרגיה שלו. אתם קיימים כמה שנים, הפתרון שלכם עובד, ואתם ישראלים. האם אתם מצליחים בארץ כמו בחו"ל?
שאול: "בעבר, לדבר על התחום הסביבתי ואפילו על טכנולוגיה לתעשייה, הוביל לתגובות של תימהון עד זלזול. הדרך שלנו הייתה ארוכה. היום, אחרי עשור, אנחנו היצרנים הכי גדולים בעולם והכניסה לישראל באופן מפתיע היא דרך חברות שהן חלק מתאגיד אמריקאי. חברות אחרות בישראל היו בעבר פחות פתוחות למוצרים שלנו. היום התעשייה הישראלית מתחילה להשתנות. אנחנו לעיתים קרובות מגיעים דרך עולם התחזוקה בכלל - עוזרים להפחתה של תקלות במפעלים. בשביל חברות רבות, התועלת הסביבתית היא רק בונוס".

"המדינה לא עוזרת לציבור להבין שהמשבר הזה הוא של כולנו"

שאול מאמין שעד שלא יקרה שינוי תפיסתי, אולי  Augury תצליח אבל לא המאבק כולו. "המדינה לא עוזרת לציבור להבין שהמשבר הזה הוא משבר של כולנו. אנחנו בשלושה עשורים איחור. אבל בתקופת הנמנום כן קרו דברים בעלי ערך. המון טכנולוגיות נולדו. יש להן בעיה של הפצה, בעיה של שיווק, אבל הטכנולוגיות קיימות".

הוא מוסיף כי: "יש קבוצה שלמה של יזמים שרוצה לבנות טכנולוגיות לסקייל, לא למכור אותן כדי לקנות דירה במגדל בתל אביב. זה שינוי גישה, שינוי בתפיסה של שוויון. הדברים האלה מתחילים בחברה. זה נקרא חינוך. זו לא בעיה של התעשייה. זו לא בעיה של לבנות סנדבוקס, רשות החדשנות הם מעולים. כבר שנים רבות שהם מעולים. אבל השינוי לא מתחיל משם, אלא מהחברה. השאלה היא לא איך ממסים פלסטיק אלא איך גורמים לאנשים לרצות לא להשתמש בפלסטיק".

אשכנזי ציינה לטובה את זירת הפודטק ואת המעבר ממזון מן החי לחלופות וביניהם מוצרים שמופתחים במעבדה. איפרגן, מנכ"ל אימג'ינדיירי, סיפר כי החברה צריכה כעת לעבור לשלב המסחר. אלא שבישראל לא נוצרה הזדמנות לכך, והחשש הוא שהדבר יחייב את החברה להוציא את עסקיה לחו"ל.

אבל לדברים לא הכל שלילי ביחס של ישראל לתחום. "לפני חמש שנים לא היה פה פודטק", הוא אומר, ומציין כי בזכות גורמים כמו חממת דה קיטשן של שטראוס יחד עם רשות החדשנות, התבססה התחלה של תעשייה בארץ. עכשיו רק צריך לוודא שהיא תוכל גם להתפתח כאן, ולא תברח החוצה בשלב המסחרי המאתגר.

"חייבים להתאים את הרגולציה לגישה יותר זריזה"

דגן: "40% מהטכנולוגיות שישפרו את המצב שלנו כבר קיימות והשאלה היא איך מטמיעים אותן, איך מייצרים את החיכוך בין טכנולוגיה לשוק. עדיין אין רגולציה ברורה, עדיין אין לקוחות שמבינים שיש להם את הצורך. אנחנו כבר כמה שנים עובדים על התחומים האלה עם ההשקעות שלנו. מימנו פיילוטים בחצי מיליארד שקל עם גורמים כמו נמל אשדוד, חברת חשמל או רכבת ישראל. כשרואים שנמל אשדוד עובד עם עשרות סטארט-אפים, זה לא טריוויאלי לנמלים ברחבי העולם. את זה צריך להאיץ על כל המשק, במעורבות הרבה יותר גדולה של הממשלה. חייבים להתאים את הרגולציה לגישה יותר זריזה".

שפר: "אם באמת רוצים לתת את המסגרת הרגולטורית לכל הדברים שקורים פה, צריך מס פחמן ולא בצורה שהוא מהווה מס על צרכני החשמל בלבד. זה מה שיתן את התמריץ להזיז את כל הדבר הזה קדימה. אנחנו רחוקים שנות אור ממה שקורה בחו"ל".

***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקווה, אמדוקס, מיקרוסופט, Google Cloud ורשות החדשנות

צרו איתנו קשר *5988