200 מיליון שקל תמורת הסרת סעיף השוחד: שיכון ובינוי במו"מ מתקדם להסדר טיעון

שיכון ובינוי חשודה כי נתנה שוחד לעובדי ציבור באפריקה • הסדר הטיעון לא יכלול 15 בכירים בחברה שכבר נערך שימוע בעניינם • לגלובס נודע כי המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר גם הוא במו"מ מתקדם עם הפרקליטות, אך הצדדים חלוקים על העונש שיקבל תמורת הודאה בעבירה • בתוך כך, שני בכירים עוזבים את החברה

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי / צילום: איל יצהר
נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

חברת שיכון ובינוי, באמצעות עו"ד פיני רובין, נמצאת במגעים מתקדמים עם פרקליטות מיסוי וכלכלה לצורך חתימה על הסדר טיעון בפרשת השוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה. על-פי המסתמן, החברה מוכנה לשלם סכום עתק כקנס, בתמורה להסרת ייחוס סעיף השוחד לחברה. לגלובס נודע כי מדובר בסכום חסר תקדים של כ-200 מיליון שקל כקנס בהליך הפלילי, לצד הרשעה בסעיף עבירה קל יותר שטרם הוחלט מהו.

לפי שעה, לא מדובר בהסדר טיעון שיכלול גם את 15 בכירי החברה לשעבר, שעברו שימוע לפני העמדה לדין במשרדי הפרקליטות כבר לפני מספר חודשים. עם זאת, לגלובס נודע כי מנכ"ל החברה לשעבר עופר קוטלר מנהל גם הוא, באמצעות עו"ד גיורא אדרת, משא-ומתן מתקדם עם הפרקליטות. הצדדים מסכימים כי קוטלר יודה בעבירת שוחד, אולם נותרה מחלוקת האם עונשו יהיה מאסר קצר בפועל, כדרישת הפרקליטות, או עבודות שירות בלבד, כדרישת עו"ד אדרת.

גורם נוסף שמנהל משא-ומתן מתקדם הוא משה הפלינג, לשעבר מנהל הכספים של חברה-בת של שיכון ובינוי, שמנהל את המשא-ומתן באמצעות עורכי דינו, בעז בן-צור ודקלה סירקיס. נראה כי הפרקליטות תסכים שעונשו יסתכם בעבודות שירות.

הפרקליטות החליטה סופית לסגור את תיק החקירה נגד בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון ונגד יד-ימינה, מנכ"לית אריסון השקעות אפרת פלד.

את השיא הקודם ששולם תמורת אי-העמדה לדין קבעה חברת סימנס העולמית, שבשנת 2016 התחייבה לשלם 160 מיליון שקל בפרשת השוחד בחברת החשמל שעסקה בהטיית מכרזים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. בשלהי 2017 החברה-הבת של סימנס, סימנס ישראל, הגיעה להסדר עם הפרקליטות בפרשה, שילמה 63 מיליון שקל והודתה בקשירת קשר לביצוע פשע.

עופר קוטלר / צילום: תמר מצפי
 עופר קוטלר / צילום: תמר מצפי

החברה נמכרה לאחר התפוצצות הפרשה

ואולם נראה כי למרות הקנס האסטרונומי, בעל השליטה בחברה הרוויח הון עתק. ביוני 2018, מעט לאחר התפוצצות פרשת השוחד, החליטה בעלת השליטה דאז שרי אריסון למכור את שיכון ובינוי לנתי סיידוף, שרכש את מניות השליטה (כ-47%) בחברה תמורת 1.1. מיליארד שקל, בהנחה של 15% משווי המניות בבורסה באותה עת. בחקירת המשטרה באוגוסט 2018 עימתו את אריסון החוקרים בנוגע לאינטרסים שעמדו מאחורי המכירה המפתיעה לסיידוף, למרות שמאיר שמיר הציע 150 מיליון שקל יותר.

אריסון אמרה בחקירתה: "מר סיידוף הוא איש עסקים בגילי, הוא היה יכול לבדוק מה שהוא רצה. הוא ידע שהסכום הוא As is, כי אני לא ידעתי מרגע פרוץ החקירה מה נכון ומה לא נכון... הסיבה שלי היא שמדובר באדם ציוני וערכי שימשיך את דרכי, זה היה שווה לי את הסכום". לדברי אריסון, "לא עניין אותי 150 מיליון שקל, ולא הרגשתי שמאיר שמיר הוא האדם הנכון להמשיך. רציתי שיבוא אדם כמוני, כמו שבאתי בהתחלה".

הערכת השווי של שיכון ובינוי כיום עומדת על כ-9.1 מיליארד שקל, פי ארבעה מהשווי של החברה כאשר היא נקנתה על-ידי סיידוף אי-שם ביוני 2018. אם הסדר הטיעון בין שיכון ובינוי אכן ייצא לפועל, נראה כי בעל השליטה סיידוף והמנכ"ל תמיר כהן עשו פה חתיכת עסקת טיעון.

שרי אריסון / צילום: איל יצהר
 שרי אריסון / צילום: איל יצהר

250 מיליון שקל נתפסו לצורך חילוט עתידי

לאחר התפוצצות הפרשה, מיהרה שיכון ובינוי להסכים להסדר עם המשטרה ורשות ניירות ערך, שלפיו הן יתפסו 250 מיליון שקל מנכסי החברה לצורך חילוט עתידי אם היא תורשע.

לפני כשנה כתב השופט גיא אבנון כי "מבלי להיכנס לראיות גופן אוֹמַר כי המדינה הניחה תשתית ראייתית מבוססת ביותר אשר נשענת על עדויות של גורמים שונים, חלקם בכירים (לשעבר) בקבוצה, ועל אסופה נרחבת של מסמכים מגוונים. כל אלה מצביעים ש'תרבות' תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים הייתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש".

אבנון כתב בהחלטתו כי החליט להאריך את התפיסה "לאור עוצמתם הגבוהה מאוד של החשדות; בהתחשב באופי המתוכנן והמתוחכם של המעשים שבוצעו לאורך שנים ארוכות, לא רק כ’תרבות ארגונית’ של שוחד, אלא, למרבה הצער, כחלק בלתי נפרד מהעסקים שביצעה הקבוצה במדינות הקרויות 'עולם שלישי'; במעמדם הבכיר מאוד של חלק מהגורמים המעורבים בביצוע העבירות, כאמור, מראש הפירמידה ממש ועד ‘מוסר המעטפה’; ובסיכויי ההרשעה והחילוט בתום ההליך; בבחינה של כל אלה, ומבלי שהתעלמתי מחזקת החפות, אני סבור כי ראוי לאפשר בשלב זה תפיסת רכוש בשווי מלוא עבירות שוחד והלבנת הון" .

החברה מנסה לדחות את מועד השימוע

במקביל למגעים להסדר טיעון, החברה באמצעות עורכי דינה הבכירים נוקטת צעדים טקטיים שונים כדי לדחות את מועד השימוע של החברה, כולל הגשת עתירה לבג"ץ, בטענה כי פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה יוני תדמור שערך את השימוע לכל החשודים כלל איננו מוסמך, והחברה דורשת כי השימוע ייערך בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעצמו. המדינה צריכה להגיב לעתירה עד סוף נובמבר.

אולם נראה כי האסטרטגיה מאחורי הטקטיקה נעוצה בחילופי הגברי בתפקיד היועמ"ש. בפברואר 2022 יפרוש אביחי מנדלבליט מתפקידו. על-פי חוק, החלטה על הגשת כתב אישום בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר צריכה להיעשות על-ידי היועמ"ש. ככל שנוקפים הימים, מצטמצם חלון האפשרויות של מנדלבליט לקבל את ההחלטה, והוא ייאלץ או להגיע להסדר עם החברה או להשאיר את התיק למחליפו בתפקיד. אפשרות זו צפויה לעכב את קבלת ההחלטות בתיק במשך זמן לא מבוטל נוסף.

זעזוע בשיכון ובינוי: שני בכירים עוזבים את החברה

מנכ"ל החברה-הבת לאנרגיה (שיכון ובינוי אנרגיה), אלון רווה, הודיע על התפטרותו. אם לא די בכך, גם מנכ"ל סולל ובונה, שנחשב למספר 2 בקבוצה כולה, הודיע הערב גם הוא על כוונתו לעזוב. בהודעה שמסרה החברה לבורסה, נכתב כי טרם נקבע מועד לסיום כהונתו.

בתוך כך, פרסמה בצהריים הקבוצה את דוחותיה לרבעון השלישי ודיווחה על רווח של 119 מיליון שקל. זאת, לעומת הפסד של 24 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה הציגה החברה יציבות בהכנסות שעמדו על כ-1.5 מיליארד שקל. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה שיכון ובינוי עם ירידה של 5.8% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לרמה של כ-4.55 מיליארד שקל, ורווח נקי של 117 מיליון שקל לעומת רווח של כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה.  

המסמך שהעיד שתרבות השוחד הייתה ידועה

בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות חשודים בפרשה שעוסקת בחשדות למדיניות שיטתית לאורך שנים ארוכות של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה ובעיקר בקניה, כדי לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.

החוקרים תפסו חומרים מפלילים רבים נגד בכירי החברה, שחלקם התקבל בעקבות סכסוך פנימי בין עובד בדרג ביניים של החברה שניסה להוציא ממנה כספים ובין בכירים בחברה-בת של שיכון ובינוי.

המשטרה ורשות ניירות ערך סברו כי יש די ראיות כדי להעמיד לדין גם את אריסון ופלד, אולם הפרקליטות החליטה שלא לזמנן לשימוע, וכעת אף סגרה נגדן את התיק. 

בכירים אחרים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין, ובכללם: עופר קוטלר, רוית ברניב, משה לחמני, רוני פאלוך, יהודה אלימלך ועוד. 

ראיית הזהב של הפרקליטות

ראיית הזהב של הפרקליטות היא מסמך שכתב רוני פאלוך, המנכ"ל לשעבר של החברה-הבת SBI, ונתפס במחשבו, וכותרתו "תרשומת שיחת היכרות עם משה לחמני, היו"ר החדש של שיכון ובינוי".

במסמך נכתב: "בפתיחת השיחה עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי דאז, א"ג) תיאר בפני משה את נושא אי-עמידת SBI בכל הקשור בקוד האתי, ובכלל זה תשלומי שוחד לאנשי ממשל. עופר ציין בפניו כי כעת הנושא נופל במשמרת של שניהם, מאחר שרוית (ברניב, היו"רית לשעבר, א"ג) עזבה. עופר תיאר הקושי בהתנהלות המנוגדת לחוק בישראל ובעולם".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשה טוענים לחפותם, התיק עודנו נמצא בהליך שימוע, ועומדת להם חזקת החפות. 

צרו איתנו קשר *5988