חשבתם שרק צעירים מחליפים עבודות? גם המבוגרים מפנימים את השינויים בעולם התעסוקה

שאלנו עובדים בני שלושת הדורות הדומיננטיים היום בשוק העבודה מה חשוב להם במקום העבודה, וגילינו שבין המהפכות שעשתה הקורונה אפשר למצוא גם צמצום הפערים בתפיסות בין הצעירים למבוגרים • פרויקט מיוחד

שלושת הדורות הדומיננטיים בשוק העבודה / צילום: Shutterstock
שלושת הדורות הדומיננטיים בשוק העבודה / צילום: Shutterstock

איך בוצע הדירוג ומה נשאלו המשתתפים

דירוג המעסיקים הטובים ביותר בישראל 2022 הוא מחקר רחב היקף המנתח את האטרקטיביות של מעסיקים שונים בישראל על סמך סקר עובדים עצמאי. במהלך הסקר הובאו בחשבון חוות דעת של אלפי עובדים, ובהתבסס עליהן ניתנו ציונים לכל מעסיק. 150 המעסיקים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר נכנסו לרשימה המובילה ל- 2022.

מי ביצע את הסקר?

הסקר בוצע על ידי חברת המידע הבינלאומית סטטיסטה, אחת מפלטפורמות המידע המובילות בעולם לניתוח שוק אסטרטגי, סטטיסטיקה ועריכת תוצאות מחקרים. Statista.com הוא פורטל מרכזי המעניק גישה לנתונים, תובנות ומגמות ביותר מ-80 אלף נושאים ו-170 תעשיות. הפורטל מורכב מסקרים קנייניים, מקורות משניים בלעדיים ונתונים מצטברים מ-22,500 מקורות.

החברה, שמרכזה בגרמניה, פועלת מאז 2007, מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים ועובדות ב-12 ערים ברחבי העולם. מחלקת Statista Research & Analysis מבצעת ניתוחים ומחקרים עבור לקוחות. עם לקוחותיה נמנים תאגידים רב-לאומיים, יותר מ-2,000 אוניברסיטאות ובתי ספר טכניים, משרדי ייעוץ ניהולי מובילים, משרדי פרסום, ארגוני סחר, בנקים ומוסדות פיננסיים, עמותות פוליטיות וגופים רבים נוספים.

בענף העיתונות והתקשורת, לסטטיסטה יש שותפות, בין היתר, עם The Financial Times ,Forbes ,The Independent ,El Mundo, Frankfurter Allgemeine Business Insider ,LinkedIn.

מה הייתה המתודולוגיה?

סטטיסטה ערכה מחקר מקדים במטרה לגבש רשימת 1,800 מעסיקים הזכאים להשתתף בדירוג, כלומר חברות המעסיקות יותר מ-200 עובדים בישראל.

לאחר זיהוי 1,800 החברות והגופים המעסיקים יותר מ-200 עובדים, ביצעה סטטיסטה סקר אנונימי באמצעות שלושה פאנלים מקוונים, המסופקים על ידי חברות סקר מקצועיות ומשמשים לעתים קרובות כלי עזר במחקר צרכנים בקרב קבוצות יעד ספציפיות. בפאנלים כאלה המשתתפים נרשמים ומוזמנים להשיב על שאלות הסקר, בהתאם לנתונים הסוציו-דמוגרפיים שלהם.

לצורך מחקר המעסיקים הטובים בישראל, הוזמנו משתתפים בעלי רקע סוציו-דמוגרפי מגוון, שניתן להפיק באמצעותם מדגם מייצג של עובדים במשרה חלקית או מלאה בקרב חברות גדולות בישראל. בפועל, השתתפו בשלושת הפאנלים 6,000 משיבים .

בתקופת הסקר (5 ביולי עד 15 באוגוסט 2021), קוראי גלובס הוזמנו גם הם להשתתף ולמלא את הסקר, שהיה זמין ב-globes.co.il. יותר מ-1,500 איש השלימו את הסקר דרך האתר, כך שסך הכול השתתפו בסקר 7,500 מועסקים.

מדוע נקבע רף מינימלי של 200 עובדים?

לפי הניסיון של סטטיסטה בעולם, זהו סדר הגודל המינימלי של חברה היכולה להרשות לעצמה לבנות מחלקת משאבי אנוש משמעותית, העוסקת בתהליכי גיוס מורכבים ובטיפוח עובדים וסביבת העבודה. כמובן, יש הרבה יוצאים מהכלל לכאן או לכאן, אבל היה צורך לקבוע "רף כניסה". במדינות בעלות אוכלוסייה ומשק גדולים יותר, רף הכניסה עמד על 300-500 מועסקים.

איך נקבע הדירוג?

בסקר התבקשו העובדים לדרג את נכונותם להמליץ על המעסיק שלהם (להלן: המלצות ישירות) בפני החברים ובני המשפחה. התגובות נותחו בסולם של 0 עד 10: 0 פירושו "לא הייתי ממליץ על המעסיק שלי כלל" ו-10 פירושו "בהחלט הייתי ממליץ על המעסיק שלי".

כמו כן, עובדים נשאלו על נכונותם להמליץ על מעסיקים אחרים הפעילים בענף שבו הם עובדים (להלן: המלצות עקיפות). למשיבים הוצגה רשימה של מעסיקים אלה, שסווגו מראש על ידי סטטיסטה לכל אחד מ-25 הענפים השונים, ואלה התבקשו למסור חוות דעת לאלה שבלטו באופן חיובי או שלילי (האפשרויות כללו: "אמליץ", "לא אמליץ", "אין דעה").

בהתבסס על הערכות המשיבים, המעסיקים קיבלו ציון כולל, שחושב על סמך ההמלצות הישירות והעקיפות, כאשר משקל רב יותר ניתן להמלצות הישירות (כלומר, נכונות המשיבים להמליץ על המעסיק שלהם). לבסוף, המעסיקים דורגו לפי הציון הכולל שלהם. הציונים יכולים להגיע באופן תיאורטי למקסימום של 10 ולמינימום של 0.

מדוע נבחרו 150 חברות מתוך 1,800?

כי כך סטטיסטה מתחילה במדינה שלא פעלו בה בעבר. בסינגפור, למשל, התחילו ב-150 חברות והשנה עברו ל-200. באירלנד מדורגות 150 חברות ובארה"ב הרשימות הן מדינתיות, ומספר החברות המדורגות נע בין כמה עשרות ל-100 חברות בכל מדינה.

מדוע הדירוג הוא לפי ענפים?

לחלוקה לענפים חשיבות מיוחדת בתהליך ההמלצות. אין הרי שוויון בתנאי העבודה בענפים שונים – אבל זו לא סיבה שעובד/ת בחברה שאינה עשירה במשאבים לא יחשוב שמעסיקו ראוי להערכה, ביחס למעסיקים אחרים באותו ענף. זאת גם אחת הסיבות לכך שמספר החברות בענפים השונים ברשימת ה-150 אינו שווה. משתתפי הפאנלים דירגו את החברות ביחס לענף שבו פועלת החברה. הכניסה לרשימת 150 החברות היא רק לפי הציון הזה - מה שמביא לכך שיש ענפים עם ייצוג קטן וכאלה עם ייצוג גדול.

האם נאסף מידע נוסף על ההמלצות?

לצורך ניתוחים נוספים, התבקשו המשיבים להביע את דעתם על כ-25 הצהרות הקשורות לסביבת העבודה שלהם. הם התבקשו לדרג את המעסיק שלהם בהיבטים שונים (משכר ואיזון בין עבודה לחיים הפרטיים ועד פוטנציאל ההתפתחות ואפשרויות הקידום); את סביבת העבודה (עמיתים, מבנה ההיררכיה בחברה, ציוד טכני); ומוניטין המעסיק (תדמית וצמיחת החברה). מידת ההסכמה/ההתנגדות להצהרות אלה נמדדת בסולם של 1-5. תהליך זה לא הובא בחשבון בציון וכל מטרתו היא לגבש הבנה עמוקה יותר של שוק התעסוקה הישראלי. תכנים אלה מוצגים בנפרד בגיליון זה.

גילוי מלא. כדי להימנע, ולו למראית עין, מניגודי אינטרסים עם גלובס, חברות המשתייכות לענף המדיה והתקשורת לא נכללו בדירוג.

בשנים האחרונות, החלו לראשונה להתקבץ במקומות העבודה ארבעה דורות של עובדים: מבייבי בומרס, הנמצאים לקראת פרישה, ועד הדיירים החדשים של שוק העבודה, בני דור ה-Z. לא תמיד ברור היכן דור אחד נגמר ואחר מתחיל, ונדמה שמשבר הקורונה טשטש עוד יותר את הגבולות. בין שלל הטלטלות שחולל בשוק העבודה, אפשר למנות גם את ההתקרבות בין הדורות. תפיסות שבעבר זכו ללגלוג מצד בני דור ה-X העובדים הבוגרים יותר, כמו חיפוש אחר משמעות בעבודה והחלפה תדירה של קריירות, מחלחל עכשיו גם אליהם. דרישות לגמישות, עבודה מכל מקום ועצמאות בעבודה הפכו, כך נראה, לנחלת הכלל. ובכל זאת, יש עדיין הבדלים ניכרים בדרישות עובדים בני דורות שונים מהמעסיקים שלהם.

חיפוש:
דירוג שם החברה ציון תחום פעילות
1גוגל8.18אינטרנט, מסחר אלקטרוני וגיימינג
2וויקס7.91אינטרנט, מסחר אלקטרוני וגיימינג
3קבוצת שטראוס7.89תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
4ארקיע7.86תעופה ותחבורה
5תנובה7.84תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
6אייבורי מחשבים7.84קמעונאות
7צים7.82תעופה ותחבורה
8אינטל7.78מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
9המשביר לצרכן7.70קמעונאות
10קבוצת דור אלון7.62תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
11ג'ונסון אנד ג'ונסון7.61ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
12נסטלה אסם7.56תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
13קבוצת תדהר7.55בנייה ונדל"ן
14קבוצת מגדל7.50שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
15מיקרוסופט7.48מחשוב ותוכנה
16חברת החשמל7.45חשמל ומים
17רשת מלונות אטלס7.44תיירות, מסעדות ופנאי
18דלק7.42תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
19אגד תעבורה7.40תעופה ותחבורה
20איקאה7.35קמעונאות
21גולף אנד קו7.33קמעונאות
22אנבידיה7.30מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
23יוניליוור7.29תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
24רכבת ישראל7.28תעופה ותחבורה
25יוחננוף7.27רשתות המזון
26קבוצת SQLink7.26מחשוב ותוכנה
27עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים7.26חינוך ומחקר
28קידום7.23חינוך ומחקר
29פיצה האט7.22תיירות, מסעדות ופנאי
30H&M7.19קמעונאות
31אפלייד מטריאלס7.19מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
32אלביט מערכות7.18תעשייה בטחונית
33האוניברסיטה העברית7.16חינוך ומחקר
34התעשייה האווירית לישראל7.14תעשייה בטחונית
35הראל חברה לביטוח7.14שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
36ביו-טכנולוגיה כללית7.11ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
37רפאל מערכות לחימה מתקדמות7.10תעשייה בטחונית
38אל על7.10תעופה ותחבורה
39מכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב7.09חינוך ומחקר
40קוקה-קולה7.09תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
41מובילאיי7.08רכב ואוטו-טק
42אוניברסיטת בן גוריון7.07חינוך ומחקר
43לוריאל7.07תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
44אוניברסיטת תל אביב7.06חינוך ומחקר
45ארומה7.04תיירות, מסעדות ופנאי
46בנק הפועלים7.04שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
47טבע תעשיות פרמצבטיות7.03ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
48H&O7.03קמעונאות
49בנק ישראל7.02מוסדות ציבור
50מכון ויצמן למדע7.01חינוך ומחקר
51אדמה7.01תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
52המרכז הרפואי שיבא – תל השומר7.01בריאות ורווחה
53סודהסטרים6.98תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
54לאומית שירותי בריאות6.96בריאות ורווחה
55מנורה מבטחים ביטוח6.95שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
56צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה6.94אבטחת סייבר, נתונים וניתוח מידע
57מלם תים6.94מחשוב ותוכנה
58מדטרוניק6.87ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
59אלקטרה6.87חברות אחזקה
60מנועי בית שמש6.86רכב ואוטו-טק
61מכבי שירותי בריאות6.86בריאות ורווחה
62קבוצת שלמה6.86חברות אחזקה
63האוניברסיטה הפתוחה6.84חינוך ומחקר
64אורמת מערכות6.84הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
65תאגיד NCR6.83מחשוב ותוכנה
66מקורות6.82חשמל ומים
67כלל חברה לביטוח6.80שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
68קימברלי-קלארק6.80תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
69טמבור6.77הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
70אפל6.76מחשוב ותוכנה
71בנק ירושלים6.75שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
72Ten חברה לדלק6.73תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
73ויקטורי6.73רשתות המזון
74פרטנר6.73טלקומוניקציה
75בי. אמ. סי. תוכנה6.72אבטחת סייבר, נתונים וניתוח מידע
76המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע6.72חינוך ומחקר
77נייס6.72מחשוב ותוכנה
78איכילוב: המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי6.72בריאות ורווחה
79הקריה האקדמית אונו‎6.71חינוך ומחקר
80איירונסורס6.71מחשוב ותוכנה
81מאיר חברה למכוניות ומשאיות6.70רכב ואוטו-טק
82HP - Hewlett Packard6.70מחשוב ותוכנה
83איכות קייטרינג שולץ6.70תיירות, מסעדות ופנאי
84סונול6.68תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
85אוניברסיטת בר-אילן6.68חינוך ומחקר
86אורט ישראל6.68חינוך ומחקר
87בנק דיסקונט6.68שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
88בזק6.67טלקומוניקציה
89פיליפס6.67ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
90הסוכנות היהודית לארץ ישראל6.66מוסדות ציבור
91KLA6.64מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
92Gett6.63תיירות, מסעדות ופנאי
93מתן שרותי בריאות6.63בריאות ורווחה
94אמזון6.62אינטרנט, מסחר אלקטרוני וגיימינג
95Dell6.61קמעונאות
96א.ד.י. מערכות סטריאו ואזעקות לרכב6.61רכב ואוטו-טק
97כאל6.59שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
98אוניברסיטת חיפה6.59חינוך ומחקר
99מלונות ישרוטל6.58תיירות, מסעדות ופנאי
100פז6.58תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
101קבוצת תדיראן6.58הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
102ויצו6.57מוסדות ציבור
103המסלול האקדמי המכללה למינהל6.56חינוך ומחקר
104מיטרוניקס6.56מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
105המכללה האקדמית עמק יזרעאל6.55חינוך ומחקר
106דקסל פארמה6.54ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
107א.ל. אלקטרוניקה - שירותי הנדסה וייצור6.54מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
108בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים6.52חינוך ומחקר
109אלדן6.52רכב ואוטו-טק
110אקרשטיין6.52הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
111ישקר6.51הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
112ג'נרל מוטורס6.50רכב ואוטו-טק
113טכנולוגיית DXC6.49מחשוב ותוכנה
114קבוצת ICL6.47תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
115טויוטה ישראל - יוניון מוטורס6.47רכב ואוטו-טק
116קפה קפה6.46תיירות, מסעדות ופנאי
117KPMG6.45שירותים מקצועיים (ייעוץ, חוק וחשבונאות)
118אמדוקס6.43מחשוב ותוכנה
119מכללות אורט6.43חינוך ומחקר
120א. של פרויקטים שיקומיים6.43בריאות ורווחה
121המרכז האקדמי פרס6.43חינוך ומחקר
122החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל6.40מוסדות ציבור
123סופר-פארם6.40קמעונאות
124איתוראן6.40רכב ואוטו-טק
125EY ישראל6.38שירותים מקצועיים (ייעוץ, חוק וחשבונאות)
126סטימצקי6.37קמעונאות
127חילן6.37שירותים עסקיים
128שופרסל6.35רשתות המזון
129מגנוליה6.35קמעונאות
130הספרייה הלאומית6.34מוסדות ציבור
131קופת חולים מאוחדת6.34בריאות ורווחה
132yes6.34טלקומוניקציה
133אם-גרופ6.34שירותים מקצועיים (ייעוץ, חוק וחשבונאות)
134הפניקס6.30שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
135סיוה די.אס.פי.6.30מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
136יינות ביתן6.29רשתות המזון
137ביטוח ישיר6.29שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
138מודיעין אזרחי6.29שירותים עסקיים
139ברימאג שירות6.27קמעונאות
140הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל6.25חינוך ומחקר
141SAP6.24מחשוב ותוכנה
142עמותת מטב6.20בריאות ורווחה
143קווים6.20תעופה ותחבורה
144מחסני תאורה6.19קמעונאות
145קבוצת רד-בינת6.19מחשוב ותוכנה
146מיגל מכון למחקר מדעי בגליל6.18חינוך ומחקר
147AT&T6.17מחשוב ותוכנה
148המכללה האקדמית ספיר6.16חינוך ומחקר
149סלקום6.16טלקומוניקציה
150רמי לוי6.14רשתות המזון
הצג עוד

1. בני דור ה-Z : עדיין מחפשים

סקר שערכה מיקרוסופט במרץ 2021 מצא ש-41% מהעובדים שוקלים להתפטר מעבודתם, אבל בקרב בני דור ה-Z שיעורם עמד על 54%. לדברי מלי אלקובי, מומחית לפערי דורות בשוק העבודה, הנתון הזה נובע מכך שבני הדור הזה, שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם העבודה, מחפשים מקום בטוח אבל נוטים לעזוב די בקלות אם התנאים לא מתאימים. משיחות עם כמה מנציגי הדור, עולה שהם בעיקר מחפשים את עצמם בתוך עולם העבודה המשתנה, אבל כבר הפנימו שהכללים בו השתנו, לטובתם.

פליאה מנדל, בת 27, נשואה ואם לתינוקת, היא היום בעלת סטודיו לשמלות כלה יד שנייה בירושלים וסטודנטית לעיצוב תעשייתי. "יש לי איזה דמיון שאני אלך לעבודה ואחזור הביתה ואשכח שהייתי פעם עצמאית, ומצד שני משעמם אותי לחשוב על ללכת כל יום למשרד. אני מדמיינת מה זה שכירה, אני לא יודעת מה זה, אני לא יודעת עדיין מה מתאים לי". בכל מקרה, היא לא מרגישה שההכשרה שלה נותנת לה ביטחון תעסוקתי.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

ר', 26, סטודנט למזרח אסיה והמזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, עובד כבר עשור כמעט כמלצר בתל אביב. "משהו השתנה בי אחרי הקורונה", הוא אומר. "הבנתי שאין לי בעיה לוותר על משכורת גבוהה, אבל חשוב לי להיות מוקף באנשים נעימים ובמקום שאני מזדהה איתו יותר. מה שעבד לטובתי זה שפתאום הכוח עבר לידי העובדים. לפני הקורונה, בראיונות עבודה המנהלים היו מבהירים יפה מאוד שיש תור של 20 אנשים לפניי ואני צריך להוכיח את עצמי, והיום יש מקומות שרק מחפשים דופק. יש פתאום יותר דיונים על השכר והגמישות של השעות, היום אני יכול לקבוע, אני יכול להחליט. בדיוק תפסת אותי אחרי ראיון עבודה. עזבתי את המקום כי פחות התחברתי אליו, פחות הסתדרתי עם ההנהלה".

פליאה מנדל / צילום: תמונה פרטית
 פליאה מנדל / צילום: תמונה פרטית

בני דור ה-Y: רוצים שיראו אותם

בני דור ה-Y כבר צברו ותק משמעותי בעבודה, ופחות מחפשים יציבות אלא יותר משמעות, וגם הזדמנות לשנות קצת את העולם.

יוסי, בן 36, מתמחה בכירורגיה אורתופדית, בחר בבית חולים פריפריאלי להתמחות, "כדי לעבוד ב-150% ולא ב-200% כמו בבתי חולים מרכזיים", הוא אומר. "אני מאמין בזה שאני לא יכול לתת 100% מהחיים לרפואה ואני מקפיד על התחביבים שלי. הפרופסורים מתבאסים שאני לא כותב גם מאמרים ומשקיע מאה אחוז מהזמן שלי גם כשאני לא בעבודה. אבל אני אתקדם בשיטה שלי.

"אני לא מתחבר למנטליות של העבד שיש להרבה מתמחים ומתמחות שמרגישים שהם חייבים לתת את עצמם לעבודה, אחרת יזרקו אותם. כשהגעתי כסטז'ר, הגישה שלי הייתה 'האינטרס שלכם הוא שאהיה פה. לא רוצים? לא צריך'. כשאתה מציג את עצמך ככה, הקודקודים מופתעים, זה מוציא אותם מריכוז והם מקבלים אותך".

יש לך הרבה ביקורת על המערכת.
"המערכת שלנו גרועה מאוד. אני נלחם בלי הפסקה בטחנות רוח מול המנהלים. אני מנסה לאסוף את המתמחים והמתמחות שנפעל כקאדר של אנשים שעובדים יחד ולא דוחקים אחד את השני. אני רואה חשיבות גם בשיפור התנאים לאלה שיבואו אחריי, ואני חושב שזה רק יועיל למערכת הציבורית. מבחינתי, לאבד מקום עבודה זה לא אסון, תמצא מקום עבודה אחר. מקום עבודה הוא לא אבא שלך, הוא לא אמא שלך, תסתדר בלעדיו".

 
  

עבור ארנת כהן, 30, התפקיד הנוכחי שלה בחברת Wix, כותבת בצוות התקשורת הפנימית, הוא כבר קריירה שנייה. הראשונה הייתה בעיתונות, באתר חדשות מוביל. "לפני כשנתיים הבנתי שאני צריכה לעשות שינוי, שמאוד לא טוב לי ברמה האישית. לא עזבתי בגלל השכר, אלא בגלל העניין האנושי. שלחתי קורות חיים ל-Wix כי ידעתי שזו חברה שיש בה הרבה תפקידי כתיבה. התמזל מזלי שהתפנה תקן".

חוץ מתפקיד מתאים, כהן מספרת שהיה לה חשוב לחפש "חברות הייטק שלא עושות נזק, שלא עוסקות בדברים שאני לא מתחברת אליהם, כמו סייבר התקפי או ריגול. הרגשתי שהמעבר מעיתונות להייטק הוא קשה מוסרית. גם ככה הייתי אידאליסטית, היו לי המון ויכוחים עם העורכים והרגשתי שאני מוותרת כשאני עוזבת את העיתונות".

גם עדי, 34, שעובדת בסטארט-אפ של פרסום דיגיטלי, הגיעה להייטק מהעיתונות, בלי לתכנן מראש. "חשבתי שאשאר בעיתונות עד הפנסיה. אמרתי, 'כל המילניאלים רק עוזבים עבודות, אני לא אהיה כזאת'. אבל אז חבר שלי הקים חברה וביקש שאעזור לו שעה ביום. השותף שלו שכנע אותי לעזוב את העיתון ולעבוד שם במשרה מלאה".

מה פיתה אותך לעבור?
"בעיתונות קשה מאוד להתקדם. אם את מתחילה כמפיקה, גם אם הייתי עורכת, תמיד רואים אותך כמפיקה, ופה אמרו 'תהיי אדיטורינג צ'יף'. בהתחלה השכר היה אותו דבר, אבל בכל שנה קיבלתי העלאה. גם למדתי מה זה איזון בין בית לעבודה. בעיתון עבדתי מסביב לשעון, היום אני עובדת תשע שעות, אוכלת ארוחת צהריים בחוץ. זה קצת לוותר על הנשמה, אבל אתה מרוויח מזה חיים, ויש לזה ערך".

ש', בת 30, שעובדת בחברה גלובלית כעוזרת אישית של סמנכ"ל, אומרת שהייתה צריכה לחשב מסלול מחדש כבר פעמיים במהלך הקריירה שלה. פעם אחרי הסטאז' במשפטים ופעם נוספת אחרי שסיימה את התואר השני והבינה שעתידה אינו באקדמיה. בין לבין היא עבדה בעבודות ניהול משרד וכך הגיעה לתפקיד הנוכחי.

"אני כבר ארבע שנים כאן ואני רואה פה את העתיד שלי. הדבר הכי חשוב לי זה מנהל טוב, מנהל שרואה אותי. בעבודה הזאת יש לי שלוש משלוש: מנהלת טובה, תפקיד טוב ואני אוהבת את האנשים. זה פי אלף יותר חשוב משכר ומתנאים".

3. בני דור ה-X: מפנימים שינויים

"דור ה-X הוא במצב טוב יחסית מבחינת הקריירה: מחזיק משרות מבוקשות ויש לו כישורים טכנולוגיים. בניגוד לבייבי בומרס, שקשה להם מאוד להבין את העולם החדש, להבין שביטקוין זה רציני, שהעבודה מהבית היא כאן להישאר, שאפשר לעבוד מבית קפה, דור ה-X הפנים את כל השינויים האלה", אומרת אלקובי. זאת לעומת הבומרים, "מנהלים בכירים, בעלים של עסקים, שמתקשים לעבוד בלי הניירת שלהם ובלי המזכירה".

מלי אלקובי / צילום: רמי זרנגר
 מלי אלקובי / צילום: רמי זרנגר

עדי, בת 47, שעובדת כגיאולוגית בשירות הציבורי, היא דוגמה לבת הדור שהפנימה את השינויים. למרות הקביעות המובטחת, היא מעוניינת לעזוב. "את תופסת אותי בנקודת מפנה. הגעתי לאן שרציתי, אבל אין לאן ללכת מפה. אני עדיין צעירה, ולא סביר בעיניי לשבת בתפקיד הזה עד הפנסיה. אני שייכת לדור ה-X שאמר 'רגע רגע רגע, בוא נסתכל על הצעירים שעוזבים מקומות עבודה'. כמו רוב החברות שלי הדוקטוריות, אמרו לנו 'אתן מצוינות לאקדמיה אבל חייבות לצאת לפוסט-דוקטורט. עשינו הכול וגילינו שאנחנו עדיין לא משתלבות והגברים הלבנים כן מתאימים. חשבתי שאולי אנחנו לא צריכות להישאר במערכת ולעבוד לפי החוקים".

זו מחשבה חדשה?
"לחלוטין. לפני כמה שנים לא חשבתי על זה. זה גם בעקבות הקורונה וגם בגלל ההרגשה שיש לי מספיק, הילדות שלי גדולות ואני יכולה להרשות לעצמי לחשוב על משהו שהוא מעבר לצורך המיידי בפרנסה".

מה את מצפה מהמעסיק הבא?
"אני מצפה לאפשרות לעבוד מהבית באופן חלקי. חשובה לי התרבות הארגונית. השירות הציבורי הוא מאובן, יש בינוניות. אני רוצה מקום דינמי שמסתכל קדימה ועובד ביעילות".

אמיר, בן 46, מהנדס תוכנה ובעל דוקטורט בתחום, לא מוטרד מעתידו התעסוקתי אבל גם אין לו דחף לעבור מקום עבודה בכל כמה שנים. "יש בום מבחינת תקציבים ופתיחה של מקומות חדשים שלא ראיתי בכל ימי חיי", הוא אומר, "אני מאחל לעצמי למות עם מקלדת ביד. אני נהנה מהעבודה. השמועה שמבוגרים נפלטים מההייטק היא רק שמועה".

מה חשוב לך במקום עבודה?
"יש רף שאני לא יורד מתחתיו. אני אישית לא מעוניין לעבוד בתעשייה הביטחונית, וגם לא בשוליים שלה - סייבר התקפי, לדוגמה - או בחברות שיש להן מודל רווח מפוקפק. אני בודק את החברה חמש או עשר פעמים. יש מספיק הזדמנויות שלא נמצאות בתחום האפור. הרבה יותר חשוב לי שתהיה התנהלות מקצועית בתוך הצוות ושאנשים יעבדו עם כלים מתאימים מאשר שמישהו יפתח לי אקסבוקס או פינת קפה. מהניסיון הארוך שלי, אם אין כלי עבודה מסודרים, משלמים על זה בהרבה שעות של תסכול".