יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש

טל דרורי, בוגר יחידת אגוז ואיש הייטק, הקים עמותה שמטרתה לגשר על הפערים בין יוצאי היחידות הטכנולוגיות לחיילים הקרביים במוכנות לשוק העבודה • הדגש, הוא אומר, צריך להיות על המיומנויות הרכות שרכשו בשירות • ניהול וקריירה

יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יוצאי יחידה קרבית? כך תעלו את ערך השוק שלכם בעולם העבודה החדש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במציאות הישראלית, השירות הצבאי הפך אמצעי למוביליות חברתית ותעסוקתית עבור קבוצה קטנה של בוגרי יחידות טכנולוגיות, שעוד לא השתחררו וכבר רודפים אחריהם עם משרות בשכר עתק במושגים של עובדים בתחילת הדרך. לעומתם, חיילים שאתגרו את עצמם בשירות קרבי יכולים לעבוד עם שחרורם בעבודות מועדפות כמו תדלוק בתחנת דלק או לחלופין במלצרות ואבטחה. המציאות הזאת מעוררת לא מעט תסכול בקרב יוצאי היחידות הקרביות, שמרגישים שהשקיעו בשירות יותר זמן ומאמץ.

מחקר שעשתה ד"ר דנה גרוסוירט-קחטן ופרסמנו כאן בינואר השנה הראה גם שחיילים קרביים תופסים את עצמם מוכנים לשוק העבודה פחות מאשר יוצאי יחידות טכנולוגיות. גרוסוירט-קחטן מצאה שבזמן שחיילים ששירתו בחיל המודיעין מודעים היטב לתרומה של הדברים שלמדו בצבא לשוק העבודה ומדברים "אזרחית שוטפת", חיילים קרביים אינם תופסים את הכישורים שקיבלו כמתאימים לשוק העבודה.

טל דרורי, 27, ששירת ביחידת אגוז וכיום הוא איש הייטק שמקים מיזם טכנולוגי משל עצמו, זיהה את הפערים האלה ומנסה היום לגשר עליהם. הוא מייסד שותף של עמותת פרונטלייף ומפעיל את עמוד הפייסבוק "יזמות קרבית", "הפועל לבניית קהילת לוחמים ולוחמות, לשם יצירת שווי שוק ללוחמים בעולם החדש", כהגדרתו.

טל דרורי, מייסד שותף של עמותת פרונטלייף / צילום: אלון קולפניצקי
 טל דרורי, מייסד שותף של עמותת פרונטלייף / צילום: אלון קולפניצקי

"המטרה: לחבר בין השירות לאזרחות"

"המטרה היא לייצר את החיבור בין שירות קרבי לאזרחות, בדגש על המסוגלות והחוסן שרוכשים בשירות הקרבי", אומר דרורי לגלובס. "אנחנו מתמקדים בשלושה דברים עיקריים: הראשון הוא חקר עצמי, כלומר, הבנה במה אני טוב ומה אני צריך ללמוד ולשפר; הדבר השני הוא כלים - אנחנו עוזרים בבחינת תחומים מסוימים, כלים לכל מיני תפקידים; הדבר השלישי הוא מציאת עבודה ראשונה".

דרורי הקים את העמותה לפני שלוש שנים וחצי, לאחר שחבר טוב שלו מהצוות, עולה חדש מקנדה, עזב את הארץ כי לא מצא את עצמו אחרי השחרור. תמריץ נוסף היה השתתפות שלו בכנס של 8200, שבו ראה מה המעטפת של היחידה יכול לייצר.
הוא עצמו סיים לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב, ועובד בהייטק, אבל "באני מאמין של העמותה לא דוחפים למקצועות האלה בכלל. אנחנו מאמינים שהכישורים הרכים שרוכשים במהלך השירות הקרבי יכולים להוביל אותם לאיזה מקומות שהם רוצים".

אילו כישורים?
"הכול מתחיל בחוסן האישיותי. יש מחקרים שאומרים שזה המדד העיקרי להצלחה. בנוסף, עבודה בלחץ, עבודה בצוות, פתרון בעיות מורכבות בזמן אמת. לא ייקחו לתפקיד מתכנת מישהו רק בגלל שהיה לוחם, אבל בהרבה תחומים זה נותן איזו מקפצה".

העמותה מפעילה כמה מסלולים שבהם ניתן להשתתף: סדנת קיקסטרטר של יום בן 12 שעות, שחציו הראשון מוקדש למיפוי ויישום יכולות המשתתפים, והחלק השני מוקדש לביקור של נציגי חברות שונות ממגוון תעשיות: הייטק, דאטה, משרדי פרסום ויח"צ, מיתוג ושיווק. "הם מספרים לנו מה הם עושים כיום שקשור למה שהם עשו אז. שומעים על הרבה תפקידים שהחבר’ה לא נחשפו אליהם".

בנוסף מפעילה העמותה תוכנית מנטורים של חצי שנה. "התנאי לכניסה לתוכנית הוא שיש לך צומת בחיים שבו אתה צריך לקבל החלטה. קודם כול מראיינים את אלה המבקשים מנטורינג, מזקקים את הצורך שלהם, ואז הולכים למאגר המתנדבים המדהים שיש לנו ואנחנו שולפים ממש בפינצטה את האדם המתאים, מפגישים ומתחילים את התהליך. המנטורים מבוגרים מהמודרכים בשלוש-ארבע שנים, הם צריכים להיות קרובים לחוויה".

המסלול השלישי נקרא "נווטי קריירה", תוכנית של ארבעה מפגשים פעם בשבוע למשך חודש, שבה עוברים תהליך עם אשת משאבי האנוש עדי אלמדון חלדי, שנותנת הכוונה לקריירה. "זה תהליך שהוא קבוצתי אבל גם אישי", אומר דרורי.

לצד אלה, יש בעמותה גילדות בתחומים שונים, כמו נדל"ן, שוק ההון ויזמות. "הגילדות מיועדות לאנשים המתעניינים בתחום מסוים ורוצים לראות אם זה מתאים להם. אנחנו לא מתיימרים להכשיר. כל המדריכים עושים זאת בהתנדבות. בתחום הנדל"ן, יש לנו יזם שמלמד אותם בכל יום חמישי בהתנדבות מלאה".

כמה שנים אחרי השחרור אפשר להשתלב בתוכניות שלכם?
"התכנים שלנו בנויים ככה שהם משרתים אנשים עד חמש שנים אחרי השחרור, אבל הגיע אלינו מישהו בן 33".

"לא שמים מספיק דגש על היכולות האנושיות"

בשוק העבודה יש גם מעסיקים שמכירים בכישורים הייחודיים של יוצאי יחידות קרביות. "חבר’ה מיחידות קרביות מאוד מתורגלים באלתור בשל התפקיד, הם נדרשים לתפקד במעבר משגרה לחירום בצורה תכופה וכיוון שרוב התוכניות משתנות בשנייה שהן פוגשות את המציאות, זו יכולת שתמיד מהווה יתרון גם בשוק האזרחי", אומר כך רן ליברמן, מנהל קבוצת פיתוח ב-wix, ובעבר מפקד בחטיבת גבעתי.

"בנוסף, חלק מההווי של היחידות הללו מתרכז בגאוות יחידה. את הרצון לשמר הווי דומה הם מביאים לשוק האזרחי, ומהניסיון שלי, הצלחה ביצירת הווי כזה גורמת לכך שאנשים גאים יותר בהשתייכות למקום, נהנים לבוא יותר לעבודה ומייצרים את התחושה שזה מעבר למקום עבודה.

 
  

"עוד גורם שמשחק תפקיד הוא שהדבר האחרון שאפשר להגיד על שירות קרבי זה שהוא נוח. אנשים תורמים את זמנם ומסכנים את חייהם למען מטרה שהם מרגישים שהיא גדולה מהם. אנשים שיודעים לזהות מטרה גדולה ולעבוד כדי להגשים אותה, זה דבר שכל חברה תשמח שיהיה אצלה".

הרבה יותר קל לקחת בוגר יחידה טכנולוגית.
"ניסיון זה דבר מעולה, אבל דווקא היכולות האנושיות הן נושא שלא שמים עליו מספיק דגש והוא דווקא הדבר עם הפוטנציאל היותר רחב. תכונות אנושיות שקשה מאוד להשיג הן אמנם לא נחלתם של יוצאי יחידות קרביות בלבד, אבל הרבה פעמים בתעשייה, בייחוד בתקופה הזו, שיש בה המון תחרות על כוח אדם, צריך להבין שיהלום לא מלוטש הוא עדיין יהלום".

"השירות עושה אקסלרציה לאישיות"

"הטיפ הכי גדול שלי ליוצא יחידה קרבית הוא לעשות תהליך של שיקוף תוך כדי הצבא", אומר דרורי, "להבין מה למדנו ומה אנחנו מביאים לשולחן. למפות את התכונות ואת הכישורים האלה ולא להתבייש להביע אותם בראיון העבודה. בצבא עברנו סוג של אקסלרציה לאישיות. אנחנו צריכים להשתמש בזה ביומיום שלנו".

איך מביעים את זה בראיון עבודה?
"על ידי תיאור כל התפקידים שעשיתי בשירות הצבאי, ומה למדתי מהם. כשהייתי לוחם בהכשרה, התנסיתי בעבודה תחת לחץ, בעבודת צוות, צברתי חוסן אישיותי. כשהייתי סמל של פקודים, רכשתי כישורי לוגיסטיקה, ניהול לוחות זמנים, ניהול פרויקטים. צריך לדעת לקרוא לדברים שעשינו בשמם האזרחי".

עוד זווית

צה"ל מכשיר לוחמים להייטק

גם בצה"ל מנסים לגשר על הפערים בין הכישורים הצבאיים לאזרחיים ומפעילים כמה תוכניות הכשרה, שכל חייל לקראת סיום השירות זכאי להן. אחת מהן היא תוכנית "לוחמים להייטק", שבשנתיים שהיא פועלת הכשירה כ-500 לוחמים, ובקרוב יסיימו אותה כ-100 נוספים. תוכנית נוספת מאפשרת לעבוד חודש בשנה בחברות אזרחיות כדי להתנסות בשוק העבודה.

לדברי ראש מינהלת "מקצוע לחיים", רס"ן עדי קוגמאן-קייאט, "מסלול לוחמים להייטק נעשה בשיטת הבוטקאמפ, חמישה ימים בשבוע, ונמשך בין שלושה לעשרה חודשים. מעבר להכשרה המקצועית, המשתתפים מקבלים מיומנויות רכות, הדרכה איך ניגשים לראיון, איך כותבים קורות חיים. לחלקם אנחנו נותנים שירות סדיר נוסף בזמן הלימודים, כדי לתת להם דמי כלכלה.

"המטרה היא לקחת חייל שאין לו שום קשר לעולם הזה, והוא היה לוחם, ולתת לו הכשרה. בערך 80% מהבוגרים מוצאים עבודה אחרי ההכשרה. העובדה שהם מגיעים לא רק עם הכשרה אלא גם עם ארגז כלים ייחודי ללוחמים - רצון לעבוד בצוות, להסתער על כל משימה - מסייעת להם".

איפה הם משתלבים?
"יש לנו בוגרים שהשתלבו באלביט, יש לוחם שאחרי הכשרה השתלב חזרה בצבא, ב-8200. חברות נוספות שקלטו לוחמים בהן אמזון, מכבי שירותי בריאות, איירונסורס ועוד".

גם מי שלא למד 4 או 5 יחידות מתמטיקה בתיכון יכול להשתתף בתוכנית?
"יש מגוון רחב של הכשרות לכל מסלול, גם כאלה שמותאמות ללוחמים עם 3 יחידות במתמטיקה. בסופו של דבר, אנחנו מאוד גמישים עם תנאי הקבלה וברוב המסלולים אין תנאי קבלה בכלל. באזרחות, הסינון והדרישות הרבה יותר קשות, כאן יש הקלות".

צרו איתנו קשר *5988