משפט נתניהו: המאבק על הנרטיב בפרסומי אתר וואלה

ביום ה-10 לעדותו של ניר חפץ עד המדינה, התמקדה החקירה הנגדית בהצגת ידיעות שפורסמו באתר וואלה נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. זהו אחד מקווי ההגנה של נתניהו ובני הזוג אלוביץ' והושקעו בו שעות ארוכות עד היום במהלך הדיונים. לפי טענת ההגנה - אתר וואלה היה עוין לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, לעומתי וניתן למצוא בו שלל ידיעות נגד נתניהו ובני משפחתו. כך שהבקשות של נתניהו, לשיטת ההגנה, נועדו לאזן את האתר ולכן לא מדובר בשוחד.

הטענה שהאתר היה עוין לנתניהו לא בהכרח משרתת את ההגנה. היא עשויה לעמוד דווקא לטובת התביעה, כצידוק לחשיבות ההשפעה על האתר בעיני נתניהו.

במהלך הדיון, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בעז בן צור הציג לעד המדינה ידיעות שעלו באתר וואלה, כאלו שהפרקליטות טוענת כי הן חלק מהדרישות שכללו את השוחד או כאלו שהיו נגד נתניהו. למשל, פרסום דוח המבקר על הוצאות מופרזות לפני הבחירות.

במקרה אחר הוצגה דרישת נתניהו מפברואר 2015 לפרסם מכתבי תמיכה של עובדי מעון ראש הממשלה. בהתכתבויות אלוביץ' מבטיח שיהיה פרסום, אך לא אותרה באתר ידיעה כזו. חפץ הופתע בדיון לגלות שהדרישה לא נענתה. "המכתבים היו בנפשה של שרה נתניהו. היא יזמה. בדקתי שהם כתבו מרצונם החופשי והם אישרו לי".

חפץ הסביר כי "באותה תקופה הייתי בקשר שוטף עם אלוביץ', שהבהיר לי שהאתר מתגייס לטובת ראש הממשלה. הוא אמר שאילן ישועה זה כמוהו, אותו הדבר. הנחתי שהמעגל נסגר. לא זוכר אם עקבתי".

כוח הטענה מוגבל

העיסוק של ההגנה, שכלל גם חקירה בעניין למנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, הוא רלוונטי. במהלך החקירות עלתה גם הטענה שחלק מהדרישות כלל לא נענו כפי שנטען בכתב האישום. יחד עם זאת, כוחה של הטענה מוגבל. נתניהו ובני הזוג אלוביץ' לא מואשמים בסיקור אוהד אלא בהיענות חריגה לבקשותיו של נתניהו, ובמדויק - 315 בקשות המתוארות בנספח לכתב האישום. כך שגם האתר פירסם ידיעות שליליות נגד נתניהו, עדיין ניתן להוכיח את המתואר בכתב האישום. חפץ תיאר בעדותו הראשית איך אלוביץ אמר לו כי למעשה "נתן" לנתניהו את האתר, ובדיון אחר אמר כי "אם אלוביץ' וישועה היו נוסעים לאנטארקטיקה - כל האתר היה בכל הכוח נגד נתניהו".

בשלב מסוים של הדיון התובע טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה התנגד להצגת הדברים על ידי בן צור. הוא טען שמוצגת תמונה חלקית וכי יש השתלשלות שלמה שלא מוצגת. ההגנה מצידה טענה שכתב האישום הציג תמונה לפיו האתר נענה לכל הדרישות, אבל למעשה היה עוין את נתניהו.

"הם טוענים שמדובר במתת - אבל אם מסתכלים על האתר - איך יצאו הדברים, מה הייתה התמונה? הנאום בקונגרס היה נגטיבי, מני נפתלי נגטיבי. מה נשאר? איזו מין טענה של שוחד?", אמר בן צור בלהט.

בשלב מסוים של היום השופט ברעם העיר "כמה דוגמאות אדוני מתכוון להציג? המסר ברור", אבל לא ניתן היה להתרשם אם השופטים מתרשמים מהטיעון או לא.

הריאיון שנערך עם דב גילהר

חפץ נחקר בנוגע לריאיון שערך העיתונאי דב גילהר עם נתניהו בשנת 2015. אחת הדרישות שנענו, לפי התביעה, היא עריכת הריאיון על ידי חפץ ונתניהו. מדובר בפרקטיקה חריגה ביותר בתחום העיתונות.

לפי חפץ, המצב אליו הגיעו בסופו של דבר - להעביר את הריאיון למרואיין לעריכה - הוא תוצאה של הפרת ההסכמות בנוגע לריאיון. לדבריו, טרם הריאיון הוסכם מראש מול אלוביץ' וישועה על כללים. "כל כלי התקשורת רצו לראיין את נתניהו באותם ימים. האתר השתוקק שנתניהו יתן את הריאיון שם כי זה מעלה את מעמדו", סיפר חפץ. בכתב האישום נכתב כי נתניהו דרש למנוע שידור ריאיון שנערך עמו, לערוך אותו ולהשמיט ממנו קטעים לא רצויים בטרם יפורסם. נטען כי הדרישה הועברה על ידי נתניהו לאלוביץ' וכן על ידי חפץ לישועה. וכי הדרישה נענתה.

חפץ סיפר כי ההסכמות היו כי גילהר יהיה הוגן ולא יתפרץ לדבריו של ראש הממשלה לשעבר. "נתניהו היה מוטרד מהאריזה ולא פחד מהשאלות. ביקשנו שיתנו לו את אותו הכבוד כמו לאבו מאזן. זו הייתה הדרישה המרכזית. לתת לו לסיים את דבריו", הסביר חפץ.

לדברי חפץ, ההסכם הופר. לטענתו, השאלות של גילהר היו קנטרניות. "בכירי המראיינים היו מחברים שאלות אחרות. אני זוכר שהשאלות הכעיסו את נתניהו כי הוא התפרץ לו לדברים", אמר, והוסיף כי נתניהו השתולל אחרי הריאיון ודרש לא לפרסם אותו. חפץ מספר על שיחות זועמות עם אבי אלקלעי, עורך האתר לשעבר וישועה. "איך עושים דבר כזה ביחסים בינינו?" אמר. חפץ העריך שגם אלוביץ' היה מודע לסיכום.

ישועה הבהיר שלא ניתן לגנוז את הריאיון כי גילהר יתפטר, וייגרם נזק תדמיתי - אך עלתה האפשרות לערוך את הריאיון, וכך הגיעו הצילומים לידיהם של חפץ ונתניהו על מנת שיערכו אותם. ישועה עצמו העיד כי לא היה חלק מההסכמות ושמע עליהן בדיעבד. חפץ טען כי ישועה היה צד להסכמים וכי ישועה שיקר בנקודה זו.

נראה שההגנה מנסה להוכיח בעניין זה כי לא מדובר בהיענות לדרישה, מכיוון שלא כל הבקשות שהועברו מחפץ לעריכת הריאיון נענו. התובע טען בדיון כי רואים בהתכתבויות בין הצדדים שהריאיון יעלה לאתר וואלה, רק אחרי שחפץ יאשר. לשיטת התביעה - זו ההיענות לדרישה.