האם עד שירלי פינטו מעולם לא קרה שח"כית אחרי לידה לא קוזזה?

מה אירע עם ח"כיות שילדו לפני שירלי פינטו? המציאות הייתה אפורה כבר אז • המשרוקית של גלובס

העובדה שח"כ שירלי פינטו נאלצה להגיע לכנסת כדי להצביע פחות משבוע לאחר שילדה את בתה, עוררה סערה תקשורתית. פינטו עצמה התראיינה בנושא ב"פגוש את העיתונות" והביעה צער וכעס על כך שבאופוזיציה סירבו לקזז אותה. "פשוט יכלו לקזז אותי, ולא עשו את זה… זה הכלי הפרלמנטרי הכי פשוט… מעולם לא קרה בכנסת שאישה אחרי לידה לא קוזזה". עוד לפני כן היא התייחסה לכך במליאה וכינתה את ההתנהגות של האופוזיציה "אנטי אנושית". אבל האם מאז ומעולם היה מובן ומוסכם בכנסת שח"כית בחופשת לידה זוכה בקיזוז? בדקנו את ההיסטוריה.

החוק היבש ונהלי הכנסת לא הסדירו מנגנון של חופשת לידה עבור חברות כנסת. עם זאת, ב-2009, לאחר שהח"כית אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) ילדה, קיבלה ועדת האתיקה של הכנסת החלטה שלפיה "היעדרות מהכנסת בגין לידה למשך הזמן שקובע החוק לחופשת לידה יחשב להיעדרות סבירה". בהתאם, קראה הוועדה לח"כים "לכבד באופן מלא את מנוחתה של חברת הכנסת לאחר לידה", אולם לא נקבע נוהל מחייב לגבי קיזוז של אותה ח"כית.

המציאות האפורה בתחום הולידה כמה מקרים מעניינים לאורך השנים. ב-2016, לאחר שהח"כית ציפי חוטובלי ילדה, הודיעה רכזת האופוזיציה דאז, מרב מיכאלי, שתדאג לקזז אותה למשך כל חופשת הלידה שתיקח. אולם להפתעת האופוזיציה, דווקא חוטובלי הייתה זאת שהפרה את הקיזוז לאחר שהחליטה להגיע להצבעה בנושא "חוק ההדחה", שדרש רוב של 61 ח"כים. מלשכתה של חוטובלי נמסר אז לאתר "סרוגים", כי אכן "באופן חד פעמי היא התבקשה על ידי יו"ר הקואליציה להגיע למשכן על מנת לגבות את ההצבעה" וכי "מהרגע שהתברר שישנו רוב", היא יצאה מהמליאה. עם זאת, בהנהלת הקואליציה טענו כי לאופוזיציה נמסר מבעוד מועד שהקיזוז לא יחול על ההצבעה הזו.

ב-2018, לאחר שילדה את בתה השלישית, שוב הייתה ח"כ חוטובלי מעורבת באירוע שקשור לסוגייה של קיזוז ח"כית שנמצאת בחופשת לידה. כאן עלינו להודות שלא הצלחנו לברר את המקרה עד תומו. בימים האחרונים, עם סירובה של האופוזיציה לקזז את ח"כ פינטו, הועברה מטעמה לכתבים הפוליטיים שורה של דוגמאות למקרים מכנסות קודמות שבהם לא קוזזו ח"כים. אחת הדוגמאות שמופיעה שם היא: "ביולי 2018 חוטובלי הייתה שבועיים אחרי לידה (אך) התייצבה במליאה כדי להצביע על חוק הגיוס כי סירבו לקזז אותה".

יחד עם זאת, לא מצאנו דיווחים על כך מזמן אמת, מלבד אחד במקור ראשון. בטור שעסק בנושא מאת שירית אביטן כהן (כיום הכתבת הפוליטית של "גלובס") נכתב כי "באופוזיציה טוענים שחוטובלי לא פנתה לקבל קיזוז וכך גם לא הקואליציה בשמה". בפרוטוקול של הדיון המדובר לא עלתה שום תלונה על כך שחוטובלי לא זכתה לקיזוז. לכן, קשה לקבוע במפורש שאכן היה כאן מקרה של סירוב לקיזוז, מה עוד שמבחינה טכנית, כפי שמוזכר בטור של אביטן כהן, הקואליציה לא באמת נדרשה לאצבע של חוטובלי על רקע היעדרות הרשימה המשותפת מההצבעה.

המקרה הבולט ביותר של ח"כית בחופשת לידה שלא קיבלה קיזוז אירע בפברואר 2020. פחות מ-48 שעות לאחר לידתה של ח"כ תמר זנדברג עמדה להתקיים הצבעה על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ. לפי דיווחים בתקשורת, ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, הציע לזנדברג קיזוז, והיא נענתה להצעה. אלא שבפועל נתניהו הגיע למליאה והצביע בעד החסינות. על רקע הפרת ההבטחה והזעם במרצ, יו"ר המפלגה, ניצן הורוביץ, אף פרסם ציוץ בו כינה את נתניהו "נוכל". מהליכוד נמסר אז ל"גלובס" כי "ראש הממשלה לא היה מקוזז בהצבעה" וכי האפשרות "רק נבדקה".

כך או כך, לאי הגעתה של זנדברג להצבעה לא הייתה משמעות מעשית. כ"ץ נהנה אז מרוב גדול של כ-20 ח"כים, והעובדה שזנדברג לא קוזזה הייתה בעלת משמעות סמלית בלבד.

מטעמה של פינטו נמסר לנו כך: "את המקרה של זנדברג לא הכרתי, אבל בפועל נתניהו הציע לה קיזוז והפתיע כשהגיע למליאה על אף הקיזוז שנתן לה. מעבר לכך, לזנדברג היו קיזוזים (במקרים אחרים) בתקופה שלאחר הלידה. ובאופן כללי, זנדברג הייתה באופוזיציה באותו זמן, אז אתם מתארים סיטואציה אחרת לחלוטין".

בשורה התחתונה: דבריה של פינטו דורשים הקשר. בכנסת אין נוהל מחייב לגבי ח"כית שנמצאת בחופשת לידה והמקרה של פינטו אכן תקדימי בכך שהיא הח"כית הראשונה שביקשה קיזוז אחרי שילדה וסורבה. יחד עם זאת, גם בכנסת ה-22 ח"כ זנדברג לא זכתה לקיזוז בהצבעה, לאחר שילדה. בנוסף, לטענת האופוזיציה הנוכחית, בכנסת ה-20, ציפי חוטובלי לא קוזזה למרות שהייתה בחופשת לידה, אך לא ברור האם אכן הגישה בקשה לקיזוז.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: שירלי פינטו
מפלגה: ימינה
תוכנית: פגוש את העיתונות, קשת 12
תאריך: 18.12.21
ציטוט: "מעולם לא קרה בכנסת שאישה אחרי לידה לא קוזזה".
ציון: דרוש הקשר

בעקבות סירובה של האופוזיציה להתקזז עם ח"כ שירלי פינטו שילדה זה מכבר, פינטו התראיינה ל"פגוש את העיתונות" בקשת 12. פינטו ביקרה את ה"עצה" שקיבלה לדבריה מהאופוזיציה כיצד להתמודד עם הסיטואציה: "לקחתי קשה את האמירה שהאופוזיציה אומרת 'אישה אחרי לידה, מה הבעיה שירלי? תתפטרי מהכנסת, או שנפטר אותך מהכנסת יותר נכון, בשביל שתוכלי להיות עם התינוקת. אז לא הבנתי, איזה מסר אנחנו מעבירים פה לציבור? לנשים עובדות שרוצות להקים משפחה ולקדם קריירה? רואות חשבון, עורכות דין צריכות להתפטר או שיפטרו אותן מהעבודה, לא לקבל משכורת, כי הן רוצות להקים משפחה כי הן ילדו? זה מטורף, זה אבסורד, זה פשוט… פשוט יכלו לקזז אותי, ולא עשו את זה. זה חבל, זה הדבר הכי פשוט. זה הכלי הפרלמנטרי הכי פשוט ש… מעולם לא קרה בכנסת שאישה אחרי לידה לא קוזזה".

פינטו מתייחסת להצבעה מה-15.12.2021, אז נאלצה להגיע עם בתה הטרייה למליאה, פחות משבוע לאחר הלידה, לאחר שהאופוזיציה סירבה להתקזז עמה וחברה לסיעה ח"כ אביר קארה סירב להצביע עם הקואליציה בשל התנגדותו לתו ירוק בקניונים. סירובה של האופוזיציה להתקזז גרר ביקורת מצד הקואליציה, ופינטו אמרה במהלך הדיון המליאה בין השאר: "לצערי, אופוזיציה יקרה, הולכתם שולל על ידי רוח המפקד רוח שדרשה לאמץ התנהגות אנטי-אנושית". כאמור, מדבריה ב"פגוש את העיתונות" משתמע שמדובר בצעד תקדימי מצד האופוזיציה כלפי אישה לאחר לידה.

עקרונית, לחברות כנסת לא נקבעת חופשת לידה בהתאם לחוק שמעניק אותו לכל עובדת אחרת. עם זאת, ב-2009, לאור הלידה של אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), ועדת האתיקה הגיעה להחלטה שנוגעות לחברות כנסת לאחר לידה (ראו החלטה של ועדת האתיקה בענין הכרה במנוחה אחרי לידה כהצדק סביר להיעדרות). עיקר ההחלטה הוא שהיעדרות מהכנסת בגין לידה למשך הזמן שקובע החוק לחופשת לידה לכל עובדת אחרת ייחשב להיעדרות סבירה ושימי היעדרות אלו לא ייספרו לה. אם תגיע לישיבות במהלך התקופה האמורה, היא תוכל להיעדר ממספר זהה של ישיבות לאחר תום התקופה. ההחלטה נבעה מהחשש שאם חברות הכנסת יחזרו לעבודה מיד לאחר לידה, הדבר ישלח מסר בעייתי לנשים ולמעסיקים לפיו ניתן לוותר על חופשת הלידה. בהתאם, היא קראה לחברי הכנסת " לכבד באופן מלא את מנוחתה של חברת הכנסת לאחר לידה". עם זאת, הוועדה נמנעה מקריאה להסדרת חופשת לידה מלאה לחברות כנסת, שכן פירוש הדבר הוא מניעה מחברת הכנסת לפעול כפרלמנטרית למשך התקופה הזו.

עוד ועדת האתיקה קיבלה החלטה ב-2011 לגבי קיזוזים (ראו החלטת ועדת האתיקה בעניין הפרת הסכם קיזוז). הוועדה קבעה שקיזוז אינו מחייב באופן שניתן לאכיפה, קרי שניתן להתעלם מהצבעתו של ח"כ שהפר הסכם קיזוז. עם זאת, היא קבעה שבמקרה של הפרת הסכם קיזוז או הודעה על ביטול ההסכם שלא בזמן סביר לפני ההצבעה, מהווה עילה להגיש קובלנה לוועדת האתיקה.

אולם, זה לא המקרה הראשון. בפברואר 2020 תמר זנדברג (מרצ) ילדה. העיתונות דיווחה שרה"מ דאז בנימין נתניהו הציע לה קיזוז בהצבעה על בקשת החסינות של חיים כ"ץ, שהתקיימה פחות מ-48 שעות לאחר אותה לידה. בפועל, הוא הגיע למליאה והצביע בעד בקשת החסינות. יו"ר מרצ ניצן הורוביץ אף כינה את נתניהו "נוכל" בשל כך. הליכוד מסרו בתגובה לגלובס: "ראש הממשלה לא היה מקוזז בהצבעה. אתמול רק נבדקה האפשרות". אמנם לפי גלובס זנדברג לא יזמה את בקשת הקיזוז, אבל גם הודאת הליכוד היא שנבחנה האפשרות, שבסוף לא יצאה אל הפועל. ייאמר שהגעתו של נתניהו למליאה לא שינתה את התוצאה, שכן ההצבעה ברוב של 62 בעד לעומת 43 נגד. עוד יצוין שזנדברג לא אולצה להגיע לכנסת בשל אי הקיזוז, ובכל מקרה לא נראה שהייתה כוונה לגרום לה להגיע.

קיים גם מקרה בו ח"כית לאחר לידה הפרה בעצמה את הקיזוז. ב-2016, סגנית שר החוץ דאז ציפי חוטובלי ילדה. רכזת האופוזיציה דאז מרב מיכאלי הודיעה שתדאג לה לקיזוז למשך כל חופשת הלידה שתיקח. ביולי אותה שנה היא הגיעה להצבעה על חוק ההדחה (שמאפשר להדיח חברי כנסת ברוב של 90 ח"כים במקרים חריגים), זאת בזמן שהח"כ שקיזז אותה היה בחו"ל ולא היה באפשרותו להגיע. כפי שנמסר מלשכתה של חוטובלי לאתר "סרוגים", אכן "באופן חד פעמי התבקשה סגנית השר מיו"ר הקואליציה להגיע למשכן על מנת לגבות את ההצבעה על חוק ההדחה שדורש 61 קולות. מהרגע שהתברר שישנו רוב, סגנית השר כיבדה את בקשת האופוזיציה ויצאה מהמליאה". עם זאת, בהנהלת הקואליציה דווקא טענו שנמסר לאופוזיציה שהקיזוז לא יחול על הצבעה זו.

מקרה אחר בו הגיעה חוטובלי לאחר לידה היה ב-2018, אז היא הגיעה לכנסת להצביע על חוק הגיוס שבועיים לאחר לידה. המקרה של פינטו הביא כלי תקשורת כמו ynet, וואלה וישראל היום לבקש להזכיר שהדבר קרה בגלל שסירבו להתקזז עמה. ואולם, הדיווח היחידי שמצאנו, במקור ראשון, בזמן אמת הביא תגובה לפיה לא חוטובלי ולא הליכוד ביקשו לקזז אותה, ושבכל מקרה היא לא הייתה צריכה להגיע בכלל היעדרות הרשימה המשותפת. בפרוטוקול של הדיון המדובר לא עלתה שום תלונה על כך שחוטובלי לא זכתה לקיזוז. לכן, למרות שהדיווח טוען שמדובר בחלק ממדיניות הסירוב לקיזוזים של רכז האופוזיציה דאז יואל חסון, קשה לקבוע במפורש שאכן היה כאן מקרה של סירוב.

ייאמר שחוטובלי היא לא היחידה שקיבלה הבטחה לקיזוז למשך כל חופשת הלידה. מירב כהן (כחול לבן) הייתה השרה לשוויון חברתי בממשלה ה-35 תחת בנימין נתניהו ורה"מ החליפי בני גנץ, בזמן שיש עתיד ומרצ היו באופוזיציה. ביוני 2020 היא צייצה: "יש דברים שמחממים את הלב, אפילו בפוליטיקה.

סיעות יש עתיד ומרץ נרתמו מיוזמתן ובאופן גורף להתקזז איתי לכל אורך זמן ההורות שלי, בו אני לא מגיעה לכנסת".

מטעם ח"כ שירלי פינטו נמסר בתגובה לממצאים: "את המקרה עם תמר לא הכרתי אבל בפועל נתניהו הציע לה קיזוז והפתיע עם הגעתו, על אף הקיזוז שנתן, למליאה. מעבר לכך, בתקופה לאחר הלידה, לתמר זנדברג היו קיזוזים, גם היה הרבה יותר פשוט וקל להתקזז בכנסת ההיא, כל המקרה התרחש כ3 שבועות לפני שהתחילה הקורונה וכל בעיות הקיזוז שנולדו עקב הבידודים. ובאופן כללי, תמר הייתה באופוזיציה באותו זמן, אז אתם מתארים סיטואציה אחרת לחלוטין".

לסיכום, בכנסת אין נוהל מחייב לגבי ח"כית שנמצאת בחופשת לידה והמקרה של פינטו אכן תקדימי בכך שהיא הח"כית הראשונה שביקשה קיזוז אחרי שילדה וסורבה. יחד עם זאת, גם בכנסת ה–22 ח"כ זנדברג לא זכתה לקיזוז בהצבעה, לאחר שילדה. בנוסף, לטענת האופוזיציה הנוכחית, בכנסת ה-20, ציפי חוטובלי לא קוזזה למרות שהייתה בחופשת לידה, אך לא ברור האם אכן הגישה בקשה לקיזוז. לכן דבריה של פינטו דורשים הקשר.

צרו איתנו קשר *5988