שנה לכניסת התקן החשבונאי החדש: חברות הביטוח והפיננסים בכוננות

התקן הבינלאומי IFRS 17 ישנה מקצה לקצה את ההתנהלות החשבונאית, הפיננסית והעסקית של חברות הביטוח וגופי הפנסיה • התקן יחייב בין היתר הפרדה בין רווח מפעילות הביטוח ובין רווח מהשקעות, ויאפשר השוואה בין חברות לטובת משקיעים • האקטואר דניאל ישראלי: "החברות יצטרכו להפעיל מבחנים לצירוף לקוחות או הפרדה של פוליסות"

עוד שנה ליישום התקן החשבונאי שמכניס לכוננות את חברות הביטוח והפיננסים / אילוסטרציה: Shutterstock
עוד שנה ליישום התקן החשבונאי שמכניס לכוננות את חברות הביטוח והפיננסים / אילוסטרציה: Shutterstock

עוד בטרם תסתיים שנת העסקים 2021 חברות הביטוח וגופי הפנסיה כבר נושאים עיניהם למפת הדרכים שיצרה רשות שוק ההון להחלת תקן 17 IFRS - דירקטיבה חשבונאית בינלאומית למדידת חוזי הביטוח (פוליסות). התקן צפוי להיכנס לתוקף כבר ביחס לפוליסות ביטוח מינואר 2023, לרבות השוואת מדידת הפוליסות לשנת 2022.

התקן יצטרף למשטר כושר פירעון ההון סולבנסי 2 לניהול הסיכון של חברות הביטוח וגופי הפנסיה, ובכך תושלם המציאות העסקית החדשה בתעשיית הביטוח והפיננסים בישראל. בעוד שהסולבנסי נועד להבטיח את יכולת הפירעון של החברות גם בעוד עשורים מהיום, לתקן ה-IFRS מספר השפעות מרכזיות אחרות, בהן: תיעדוף רווחיות ארוכת-טווח על פני תוצאות עסקיות קצרות-טווח, הפרדה ברורה בדוח הרווח וההפסד של החברות בין הרווח החיתומי מפוליסות הביטוח ובין הרווח מעולם ההשקעות וכן יכולת ניתוח והשוואה טובה יותר לאנליסטים ולמשקיעים ביחס לביצועי החברות בישראל ובעולם.

 
  

לדברי דניאל ישראלי, אקטואר מוסמך F.IL.A.A, חבר הוועד המנהל באגודת האקטוארים בישראל והאקטואר הראשי של חברת הביטוח איילון , "לא פחות מ-20 שנה לקח לגבש תקן זה על-ידי צוותים מהתעשייה העולמית, ולראשונה הוא מאפשר יכולת השוואתיות בין מדינות ובין מוצרים דומים, ולכן יגביר את השקיפות וההשוואתיות".

התייחסות למספר כיסויים כפוליסה אחת

על פי התקן ייקבעו עקרונות חדשים להגדרה ולמדידה של חוזי הביטוח בין חברת הביטוח ובין המבוטח. כך למשל, בצירוף ובהפרדה של מרכיבים בפוליסות. ישראלי מסביר: "ניקח לדוגמה פוליסת בריאות, שבה קיים כיסוי בסיסי לתרופות שאינן בסל הבריאות והשתלות, נוסף על הרחבה של כתב שירות לכיסוי אמבולטורי. מבחינת התקן מדובר בפוליסת ביטוח אחת, וחישובה יהיה בהתאם, כך שאם המבוטח מבטל את כיסוי התרופות הרי גם כתב השירות יתבטל. ביחס לרפורמה המוצעת בביטוחי הבריאות, שעליה הכריז לאחרונה רשות שוק ההון, בנוגע לפוליסת בסיס ולרכישת הרחבה ללא התניה בפוליסה הבסיסית הנרכשת בחברה מסוימת, לפי התקן תידרש הפרדה בהתייחסות למוצרים ייעודיים בעל אופי מסוים ומתן האפשרות להשוות ביניהם".

עיקרון דומה ניתן יהיה לראות גם במוצרי ביטוח אחרים, כמו פוליסה לבתי עסק, הכוללת מספר כיסויים בגין רכוש וחבויות, שייתכן ומופקות ללקוח כפוליסות נפרדות לרכוש ולחבויות. ישראלי: "בניגוד לאופן ההתייחסות עד כה, לפי התקן החדש נתייחס לפוליסות הללו כאל פוליסה אחת, היות שהחברה לא מוכרת ללקוח כיסוי בודד, אלא חבילת כיסויים. המשמעות: החברות יצטרכו למפות ולזהות את כל פוליסות הביטוח, ולהפעיל מבחנים ושיקול דעת בקבלת החלטות בדבר צירוף לקוחות או הפרדה של פוליסות".

בתוך כך, לאחר הגדרת הפוליסות יעברו החברות לנהל במשותף פוליסות בעלות סיכון דומה, ולחשבן כקבוצות רווח או הפסד נפרדות על פי תחומי הביטוח השונים - ביטוח כללי, ביטוח בריאות וביטוח חיים. "משכך", טוען ישראלי, "תהיה חשיבות רבה בקביעת הקבוצות, הואיל שהפסדים יוכרו מיידית בדוחות החברות, בעוד שהרווח ייפרס לאורך שנים ברמת כל קבוצת סיכוני ביטוח. מרגע שתקבענה את קבוצות פוליסות הביטוח, תידרשנה החברות גם להוסיף ולכלול את כל תזרימי המזומנים של כל פוליסה לאורך התקופה המוגדרת בתקן כ'גבול חוזה הביטוח'".

כך לדוגמה, בפוליסת בריאות קבוצתית, שבה למבוטח בפוליסה עם רצף ביטוחי האפשרות לרכוש פוליסת פרט ללא חיתום ותקופת אכשרה בתנאים מסוימים. "קיומה של אפשרות זו יוצרת זכויות למבוטח ומחויבויות לחברת הביטוח, שכן לפי עקרונות התקן יהיה 'גבול החוזה' מועד סיום תוקפה או אי-חידושה של פוליסת הפרט. לכן, גם כאן החברות תידרשנה לבצע בחינה בכל קבוצות פוליסות הביטוח ולהתאים את התזרימים בהתאם לגבולות הפוליסות השונות", אומר ישראלי.

השפעה משמעותית יותר על פוליסות החיים והבריאות

בעקבות מורכבות התקן, הצפי הוא ליצירת מודל מדידה עיקרי אשר ייתן לחברות הביטוח תמונת מצב שוטפת ועדכנית של פרמיות הביטוח הצפויות בניכוי תביעות והוצאות, ובהתאמה לסיכון ולערך הזמן בפוליסה. הוא יתבסס על תחזיות ומחקרים אקטואריים בנוגע להנחות עדכניות עתידיות בכל פוליסה, כגון ביטולים, תמותה, תחלואה, פדיון, סילוק, שיעורי מימוש גמלה וכדומה.

הנחות אלו יתבצעו באמצעות גישות לחישוב מרווחי הסיכון, שבבסיסן קו מוביל אחד: המחיר שחברת ביטוח תשלם כדי שתסכים לקחת על עצמה את ההתחייבות, הנושאת עימה מידה של אי-ודאות לגבי הסכום והעיתוי של תזרימי המזומנים הנובעים מפוליסת הביטוח. לכן, מטבע הדברים השפעת התקן תהיה משמעותית יותר בפוליסות ארוכות-טווח בתחומי ביטוח החיים והבריאות, אולם גם בפוליסות ביטוח כללי, שברובן הינן עד שנה, קיימות מורכבויות וסוגיות לא מבוטלות.

 
  

ישראלי אומר: "לאחר החלת 17 IFRS, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אנו למעשה לקראת שינוי מקצה לקצה בהתנהלות החשבונאית, הפיננסית והעסקית של כל חברת ביטוח או גוף פנסיה, בסביבה מורכבת מאוד, המושפעת מהתחרות העזה בשוק, מרגולציה אקטיבית וממשתנים מאקרו-כלכליים מאתגרים. לכן, בכירי חברות הביטוח והאקטוארים עומלים כבר בימים אלה על הטמעת התקן, הנושא עימו השלכות מהותיות, שיובילו ליצירת מציאות אקו-סיסטם חדשה בתעשייה".

עוד הוא מוסיף ומציין, כי "בשינוי זה לאקטוארים תפקיד מרכזי בפיתוח מודלים מתאימים, לרבות ניהול מידע בכלים מתקדמים כדוגמת ביג דאטה ואנליטיקה עסקית, חישובי מרווחי הסיכון ואף מעבר לכך: יישום התקן ירחיב את תחומי האחריות של האקטוארים בחברות הביטוח ובגופי הפנסיה. תחומים אלו ישלבו בין עריכת הדוחות הכספיים של הגופים המוסדיים וחישוב ההון הנדרש כנגד ההתחייבויות שלהם ובין פעילותם העסקית השוטפת לצורך עמידה ביעדיהם הכספיים".