ברקת קיבל ארכה בנושא ההוצאות הישירות: "נאפשר מסלול פנסיה ללא שימוש בהשקעות חיצוניות"

הממונה על שוק ההון הופיע בוועדת הכספים וביקש ארכה עד לאפריל 2022 לפרסום מתווה קבוע בנושא דמי הניהול הכפולים • ברקת: "נאפשר מסלולים בהם הקרנות ירוויחו כשהחוסך ירוויח, ולא יגבו דמי ניהול אם החוסך הפסיד" • יו"ר ועדת הכספים ביקש לקבל את המתווה בתחילת חודש מרץ "כדי לא להיות עם אקדח לרקה"

הממונה על שוק ההון, ד''ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
הממונה על שוק ההון, ד''ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

החוסכים בפנסיה יוכלו בקרוב לבחור במסלול בו לא כלולים הוצאות ישירות בגינן נגבים דמי ניהול נוספים, בנוסף לדמי הניהול שגובות קרנות הפנסיה עבור ניהול כספי החוסכים. המשמעות היא שחוסכים שיבחרו במסלול כזה ישלמו רק את דמי הניהול הרגילים לקרן הפנסיה, אך לא ישלמו את דמי הניהול הכפולים, שיכולים להגיע נכון להיום לעד 0.25% מההפקדות לפנסיה.

את הכיוון החדש הציג ראש רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, בדיון בנושא בוועדת הכספים של הכנסת. בוועדה אישרו לברקת ארכה עד לחודש אפריל על מנת לאפשר לרשות שוק ההון לגבש מסלול קבע לפתרון סוגיית ההוצאות הישירות, וזאת לאור בקשתו של ברקת להגיע להסדר קבע במקום הוראת עבר שהוארכה שוב ושוב. עם זאת, ברקת יצטרך להופיע בפני הוועדה בחודש מרץ, לפני שהכנסת יוצאת לפגרה, כדי להציג את התקנות. עוד נקבע כי ועדת הכספים תתכנס שוב בחודש ינואר על מנת לשמוע על התקדמות המתווה הקבוע, ובפניה יופיע באותו דיון גם פרופ' יפה, העומד בראש הוועדה שהקים ברקת לבחינת סוגיית ההוצאות הישירות.

ההוצאות הישירות כוללות תשלומים שמשלמות קרנות הפנסיה במסגרת ביצוע העסקאות שהן מבצעות על מנת להגדיל תשואה. הן יכולות לכלול עמלות ברוקראז' כגון עמלות קניה ומכירה, תשלומים לעורכי דין, שמאים וכו' בעסקאות נדל"ן, תשלומים כדי להבטיח בטחונות בעסקאות אשראי וגם תשלומים לצדדים שלישיים כמו קרנות השקעה ומנהלי השקעות שמשקיעים בנכסים עבור החוסכים.

"הבעיה המרכזית היא השקיפות"

"המקרה הזה של תשלום לגורמים חיצוניים מייצר מתח. הבעיה היא שמנהלי ההשקעות בישראל לא מומחים בכל אפיקי ההשקעות בעולם וצריך התמחות ונגישות להשקעות, כדי למקסם תשואה ויש לכך עלות", הסביר ברקת. "אם העלות תיפול על החברה המנהלת לא יהיה לה תמריץ להשקיע ולכן מקובל שזה יושת על המשקיע (החוסכים). התשלומים האלה מועברים לצד ג' ולא נכנסים לכיס של החברה המנהלת, והם מאפשרים השאת תשואה והגברת התועלת לעמית. הבעיה המרכזית היא השקיפות, כשאדם מגלה בדיעבד שהעלות הכוללת של ניהול הכספים מכילה את ההוצאות הישירות ופתאום היא גבוהה יותר", הסביר ברקת.

לדבריו, מה שצריך לעשות הוא למקסם את התשואה נטו. "מה שצריך להיות אכפת לחוסך זה אם הוא קיבל בנטו את התשואה הגבוה יותר. עד היום היינו עם מגבלה שרירותית של 0.25%. אבל אי אפשר לגלגל את זה מהוראת שעה להוראת שעה, אני רוצה ללכת להסדר קבע. הקמנו ועדה ציבורית בפברואר 2020. לא צפיתי שייקח לה כל הרבה זמן, אבל זו ועדה מקצועית שעשתה מחקר שלא היה עוד בישראל ורציתי שיבחנו מעבר להוצאות הישירות, ולכן לקח לנו עד נובמבר 2021 להציג את המסקנות הסופיות", הוא הוסיף וביקש ארכה עד לאפריל הקרוב, על מנת להציג את מתווה הקבע. "את ההמלצות של הוועדה צריך לבחון לעומק כי זה ישליך על הרבה מאוד חוסכים. עד שנסיים את העבודה הזו אי אפשר לא להאריך את הוראת השעה אבל יש כבר מתווה סגור וההארכה ההזו היא האחרונה", התחייב ברקת.

ח"כ עופר כסיף ציין בשלב הזה כי ההמלצות של ועדת יפה די ברורות, ושאל מדוע אי אפשר להאריך בזמן קצר יותר. "מבחינה מהותית, יש לפחות שני דברים שצריך לברר ושניהם נוגעים לשקיפות. הראשון הוא נושא של יידוע החוסכים לגבי דמי הניהול החיצוניים והדבר השני הוא שגם תהליך של קבלת ההחלטות בכל מה שנוגע לדמי הניהול וקרנות ההשקעה יהיה יותר בהיר ויותר עקבי. המדיניות היום לא ברורה ולא ממש עקבית", אמר כסיף.

ברקת השיב כי אסור לו כרגולטור להתערב בחוזים חתומים. כסיף ציין לגבי עניין השקיפות בחוזים עתידיים, יש לוודא שהחוסך ידע מראש מהן ההוצאות שלו. "זה פשוט יחסית. אבל כשמדובר על חוזים בדיעבד אפשר לתת את המידע המלא מעתה והלאה. לא מצפים שתהיה הפרת חוזה", ציין חבר הכנסת כסיף.

ברקת אמר מצדו כי "בנושא השקיפות התחלנו לפעול והעברנו חוזר שהגופים נדרשים לגלות מידע לציבור. כאשר מצרפים חוסך חדש אומרים לו כמה הוא ישלם כדי שידע כמה גובים ממנו. אנחנו מדברים על העלות הכוללת - דמי הניהול פלוס ההוצאות הישירות. כרגולטור אנחנו צריכים לבחון את העלות והתועלת וכמובן את נושא הישימות. אנחנו רוצים שתהיה תועלת לחוסכים ותהיה תחרות כוללת במשק".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, שאל את ברקת אם יש מחקר שנעשה לגבי התשואה הנוספת לחוסכים בעקבות ההוצאות הישירות. "הוועדה נתמכה במחקר שנעשה", השיב ברקת. "המחקר פנטסטי. אמנם יש שאלות לגבי המחקר אבל הנתונים מראים שבממוצע אין תשואה עודפת של קרנות השקעה פרטיות. אבל זה לא דבר שצריך להפתיע כי הקרנות הטובות צריכות לעשות תשואה עודפת והפחות טובות פחות תשואה. אנחנו רוצים להביא לכך שמי שלא רוצה הוצאות ישירות ולא רוצה מנהלים חיצוניים, נאפשר את זה ונציע מסלול ללא השקעות חיצוניות. נאפשר גם בהתאם להמלצות הוועדה מסלול השקעה פסיבית. מי שירוצה אפיק השקעה פסיבי יוכל להיכנס לשם. האם התשואה שלא תהיה מיטבית? אני לא יודע", הוסיף הממונה על שוק ההון.

"הוועדה הציעה גם דמי ניהול מבוססי ביצועים, בניגוד להיום שדמי ניהול קבועים. זאת כדי לאפשר לחוסכים שבסופו של דבר רוצים לראות שהמנהל מפסיד את דמי הניהול יחד עם החוסך שהפסיד, וכשהחוסך מרוויח הוא מוכן לתת חלק מההצלחה למנהל. אנחנו בהחלט מתכוונים לאפשר מסלולים גם מהסוג הזה".

"הכספים האלה הולכים להייטק, לכבישים ולגשרים"

לקראת סוף הישיבה דיבר מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ד"ר גיא רוטקופף. "אני מדבר מדם לבי לאור ההסכמה שיש כאן בדיון. אנחנו לא נהנים מהכסף הזה ומי שנהנה מהתוצאות החיוביות הן החוסכים. הכסף מוצא כדי שהחוסכים ירוויחו יותר והם גם הרוויחו יותר. נכון שה-S&P500 רק עלה בשנה האחרונה, אבל אני לא שמתי את הכסף שם כי הוא יכול ליפול והוא גם נפל בעבר. אני שם את הכסף שלי בדירות, בבניינים, בכבישים ובתשתיות וזה מה שקורה היום. הכספים האלה הולכים להייטק, לכבישים ולגשרים".

"יושבים מנהלי השקעות שאמרו לי שאנחנו רוצים שתייצג את עמדתנו. אנחנו לא נהנים מזה ולא מרוויחים מהם. התחרות ביניהם מתפרסמת כל חודש מי השיג יותר תשואה החודש ובשנה האחרונה. יש כוכבים גדולים שמשיגים פחות תשואה השנה והאנשים עוזבים אותם. תמיד אפשר למצוא מדד פסיבי שעשה יותר תשואה וזה קורה. הקושי הכי גדול של המנהלים, והוא קושי קיים, הוא שהם לא יכולים לחיות חודשיים קדימה. מה עושים באפריל אם המתווה החדש לא עובר? הדבר היחיד שאנחנו צריכים הוא ודאות", ציין מנכ"ל איגוד חברות הביטוח.

"כשמדובר בכספי ציבור כולנו באותו צד. הבקשה שלי היא לגבי שנה הבאה, שיש לנו קושי, אם זה יאושר עד אפריל. מה עושה מנהל שרוצה להתחיל להשקיע בינואר, בהייטק, בתשתיות. הוא לא משקיע בגופים האלה? לכן הבקשה שלי היא לתת תקופת זמן של שנה קלנדרית. כלומר לאשר עקרונית עד סוף השנה ואם זה ייכנס קודם, שבכל מקרה התקנות שייכנסו יחליפו את התקנות והיקבעו תקנות מעבר. הדבר היחיד שאני רוצה הוא שמשקיע בינואר שיגיע לקרן פנסיה עם פרויקט תשתיות גדול שאמור להוזיל את מחירי הדיור, לא יקרה שמנהל ההשקעות לא ידע מה להגיד לו. אז צריך לאשר את השנה הבאה, להתכוון שזה יהיה קודם וגם יהיו הוראות מעבר קודם, אבל לאפשר השקעה מראש", הציע רוטקופף.

בסופו של הדיון אושר כאמור מתן הארכה, ועוד לפני כן, בחצי השני של חודש ינואר, יתקיים דיון נוסף בנושא.

צרו איתנו קשר *5988