האם אחוזי התמותה מקורונה בישראל הם מהנמוכים ביותר בעולם?

שם: זאב אלקין
מפלגה: תקווה חדשה
תוכנית: קלמן ליברמן, כאן ב'
תאריך: 21.12.21
ציטוט: "אחוזי התמותה (מקורונה) במדינת ישראל (הם) בין הכי נמוכים בעולם"
ציון: לא נכון ברובו

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין (תקווה חדשה) התראיין לתכנית "קלמן ליברמן" בכאן ב', ונשאל על ההתמודדות של ממשלת ישראל עם האומיקרון, שכרגע כמעט לא כוללת הטלת הגבלות התקהלות, ריחוק חברתי וכדומה. קלמן ליבסקינד שאל: "יש משהו שאני לא מבין. אני חשבתי שכל ההגבלות האלה נועדו כדי למנוע את ההתפשטות. אתה אומר 'כל עוד זה לא התפשט, אין טעם להטיל הגבלות'?" אלקין השיב: "לא לא, אני לא אומר כל עוד זה לא התפשט. אבל אם יש לך לצורך העניין 20 חולים, אתה לא תטיל הגבלות, למרות שפעם אחת ישבנו פה בסגר כל המדינה בשביל 20 חולים. זה לא בדיוק עזר, כן?" ליבסקינד הזכיר: "ובפעם הקודמת שלא ישבנו אז מתו פה 1,500 איש בחודש ומשהו". אלקין ענה על כך: "ובפעם הקודמת אנחנו הצלחנו לעבור את הגל בלי סגר ובלי שאנשים - " ונקטע על-ידי ליבסקינד שהתעקש: "עם הרבה מאוד מתים. עם הרבה מאוד מתים". מואב ורדי הצטרף אליו ואמר: "ובלי אומיקרון, אלקין. בלי אומיקרון. בלי מקדם ההדבקה המטורף של אומיקרון". על כך אלקין ענה: "בלי אומיקרון, וכל אדם שנפטר מקורונה זה עולם ומלואו ואני לא מזלזל בזה, ועדיין אחוזי תמותה במדינת ישראל בין הכי נמוכים בעולם. זה אומר שאנחנו מנהלים בסוף את העניין הזה".

כלומר, אלקין טוען שבמסגרת הניהול של הממשלה את הגל הרביעי, ישראל יצאה עם שיעורי התמותה הנמוכים בעולם בלי סגר. כדי לפשט את הצגת הנתונים, המיקומים הם מהתמותה הנמוכה לגבוהה. כלומר, ככל שמדינה נמצאת גבוה יותר בדירוג, כך התמותה בה ביחס לאוכלוסייה הייתה יותר נמוכה. ההשוואה לא נעשתה ביחס לכל מדינות העולם, שכן אלו כוללות הרבה מדינות מתפתחות, אלא למדינות ה-OECD.

נכון לתאריך בו אלקין התראיין, ה-21 בדצמבר 2021, הנתונים בפרויקט Our World in Data של אוניברסיטת אוקספורד מראים שהתמותה המצטברת בישראל עמדה על 886.02 מתים לכל מיליון איש. זה שם את ישראל במקום ה-11 מקרב 38 מדינות ה-OECD. בניו-זילנד, אוסטרליה, קוריאה הדרומית, איסלנד, יפן, נורווגיה, פינלנד, דנמרק, צ'ילה וקנדה התמותה מקורונה ביחס לאוכלוסייה הייתה קטנה יותר. היא נמצא בהפרש יחסית גדול מהמדינות שלפניה: בקנדה, המדינה במקום העשירי, היו בתאריך זה 791.74 מתים למיליון, כמעט מאה פחות מאשר בישראל. בניו-זילנד, שבמקום הראשון, היו בתאריך זה "רק" 9.56 מתים למיליון. כלומר, אכן בכשלושה רבעים ממדינות ה-OECD שיעור המוות מקורונה היה גבוה יותר מבישראל, אבל ההפרש בין ישראל לבין מדינות עם שיעורי תמותה נמוכים יותר הוא משמעותי.

אבל יש לשים לב: אלקין מתייחס ספציפית לגל הקורונה הרביעי, שנגרם בשל וריאנט דלתא. נהוג לסמן את תחילת הגל הזה עם שורת התפרצויות בבתי ספר במודיעין ובבנימינה, עליהם דווח ב-15 וב-19 ביוני 2021 בהתאמה. פרופ' רן בליצר שיער שהן נובעות מהווריאנט דלתא, שבאותו זמן גם היה מוכר כווריאנט ההודי. בזמן אמת ההשערה הייתה שזו לא התחלה של גל חדש, אך במהרה, וכפי שעולה מנתוני משרד הבריאות, אכן היה גל. שיאו של הגל היה בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר. בחלק מהימים בתקופה זו היו יותר מ-11 אלף מאומתים ביממה. הממשלה הנוכחית, ה-36 במספר, הושבעה ב-13 ביוני 2021. אמנם בדיקה קודמת של המשרוקית מראה ששורשיו של הגל בסוף כהונתה של הממשלה ה-35, אבל הזיהוי של הגל בזמן אמת היה תוך כדי כהונתה של הממשלה הנוכחית. כלומר, הממשלה הנוכחית ניהלה את הגל לכל אורכו, והוא החל ימים ספורים לאחר השבעתה.

נתוני התמותה שהוצגו קודם נכונים למשך המגיפה כולה. ואולם, אלקין ביקש להראות שהניהול של הממשלה הנוכחית בזמן הגל הרביעי הוכיח את עצמו גם מבחינת התמותה. לכן, יש להשוות את התמותה בהתאם לתקופת הזמן הזו. מאחר שבעייתי לקבוע באופן מפורש מתי מתחיל ומתי נגמר גל, בעיקר כשיש מדינות בהן הגלים האלו מתחילים כששיעורי התחלואה גבוהים יותר מאשר שהיו בישראל בתחילת הגל (למשל, בריטניה וארה"ב), יהיה בעייתי להשוות רק תקופות של גלים. לכן, במקום זאת, הוחלט לבדוק מה היו שיעורי התמותה בישראל לעומת העולם מאז הושבעה הממשלה הנוכחית, שרוב ימיה עברו בגל הרביעי. הדבר נעשה באמצעות הפחתת שיעור התמותה המצטבר ב-13 ביוני 2021, יום השבעת הממשלה, מהתמותה ביום דבריו של אלקין ב-21 בדצמבר 2021. הנתונים לגבי כל מדינות ה-OECD רוכזו כאן.

בתקופה שבין ה-13 ביוני ל-21 בדצמבר מתו מקורונה בישראל 193.95 איש לכל מיליון תושבים. זה מציב את ישראל במקום ה-20 מתוך 38 מדינות ה-OECD. כלומר, בתקופת הכהונה של הממשלה הנוכחית ישראל נמצאת ממש באמצע הטבלה כשזה מגיע לשיעור תמותה, ולא בתחתית שלה כפי שאלקין טען. ראוי לציין שישראל יותר רחוקה מהמדינה במקום ה-21, גרמניה (232.17 מתים למיליון), מאשר מהמדינה במקום ה-19, אירלנד (179.41 מתים למיליון). ובכל זאת, לא ניתן לטעון שהניהול של הממשלה הנוכחית את מדיניות הקורונה הביא לתמותה הנמוכה בעולם. עם זאת, ישראל נמצאת במגמת שיפור: כשבדקנו במשרוקית באוקטובר את שיעור התמותה תחת הממשלה הנוכחית, לצורך כתבה ללא ציון, ישראל הייתה בעשירייה האחרונה ב-OECD (כלומר, משיעורי התמותה הגבוהים במערב), כך שבינתיים מצבה הוטב.

יצוין שמקומה של ישראל ביחס לעולם בין ה-13 ביוני ל-21 בדצמבר כמעט לא השתנה. ב-13 ביוני ישראל הייתה במקום ה-12, וב-21 במקום ה-11. כלומר המיקום שלה אפילו השתפר. ובכל זאת, במהלך התקופה האמורה ב-18 מדינות חברות ב-OECD התמותה הייתה נמוכה יותר. הדבר נובע מההפרשים שישראל הצליחה להשיג עד ה-13 ביוני. בתאריך זה ישראל הייתה עם 692.07 מתים לכל מיליון נפש. המדינה ה-13 מהסוף, קוסטה ריקה, הייתה עם 841.01 מתים למיליון. הבאה אחריה, אסטוניה, הייתה 955.34 מתים למיליון. מדובר בהפרש של 263.27 מתים למיליון, יותר ממספר המתים למיליון שהיו בישראל בתקופת הממשלה הנוכחית. פירוש הדבר הוא שברוב המדינות, גם אם לא הייתה בהן תמותה בכלל בתקופה הזו, ישראל עדיין הייתה מגיעה ל-21 בדצמבר עם תמותה לנפש נמוכה יותר אם סופרים מאז תחילת המגיפה. כלומר, העובדה שישראל היא עדיין מדינה עם תמותה נמוכה ביחס לרוב ה-OECD נשענת קודם כל על המצב אליו ישראל הגיעה בתקופת הממשלה הקודמת.

לא הצלחנו לקבל מאלקין תגובה על מה הוא ביסס את דבריו.

לסיכום, ישראל נמצאת כיום במקום ה-11 בתמותה לנפש מבין מדינות ה-OECD. עם זאת, היא נמצאת בפער גדול מהרבה מהמדינות שלפניה. כמו כן, כאשר נבדקת המדיניות בתקופת הממשלה הנוכחית, ישראל נמצאת במקום ה-20 מתוך 38, כלומר באמצע הרשימה. הצלחתה של ישראל להישאר עם תמותה נמוכה ביחס לרוב ה-OECD נובעת בעיקר מהפער שנוצר ממדינות אלו בתקופת הממשלה הקודמת, שהצריך תמותה ישראלית גדולה בהרבה כדי לעקוף אותן. לכן דבריו של אלקין לא נכונים ברובם.