חשמל | דעה

אז איך מטילים מס על פחם ולא פוגעים בשכבות החלשות

על המדינה להעלות את הבלו על טון פחם למחיר של הנזק שזיהום מטון פחת גורם • אלא שבסכום זה, במקום סתם להוות עוד מקור הכנסה לממשלה, יש להשתמש כדי לתת לכל משק בית קצבת חשמל מינימלית בחינם בהתאם למספר הנפשות

מזח הפחם, תחנת אורות רבין שבחדרה / צילום: Shutterstock
מזח הפחם, תחנת אורות רבין שבחדרה / צילום: Shutterstock

בחוק ההסדרים האחרון עברה החלטה להעלות את הבלו על פחם מהשנה הבאה. מבחינה סביבתית זה אכן מהלך ראוי. ממש כשם שמס הבלו הגבוה על דלק למכוניות תפקידו להקטין נסיעות ולהקטין את הזיהום הנגרם מהן. גישה זו נכונה ומאפשרת להגיע לאיזון נכון כלכלית בין התועלת שבנסיעה או בחשמל לבין העלות של הזיהום, כך שרק נסיעה או הפעלת מכשיר חשמלי שהתועלת מהם גדולה מעלות הזיהום שנוצר תצא לפועל. המס גורם לנהגים להפנים את מה שהכלכלנים מכנים העלויות החיצוניות של הזיהום. לפי גישה זו, מוזר שדווקא על פחם, המזהם יותר מהבנזין, לא מוטל בלו או בלו נמוך יותר.

הסיבה כנראה הינה כרגיל פוליטית, חברת החשמל והתעשיינים הם גופים מאורגנים שיכולים לדאוג שלא יטילו עליהם מס. אבל לגבי הפחם המשמש כמעט רק לייצור חשמל יש טיעון נוסף. העלאת הבלו על פחם תביא לעליה במחיר החשמל. חשמל הינו מוצר צריכה בסיסי ומהלך זה יפגע בעיקר בשכבות החלשות. החמישון התחתון מוציא כ-5.5% מהכנסתו הפנויה על חשמל ואילו החמישון העליון רק 1.7%, ולכן זה מיסוי רגרסיבי מאוד.

הפתרון לדילמה זו הינו להעלות את הבלו על טון פחם למחיר של הנזק שזיהום מטון פחת גורם. נניח שהעלאה זו תעלה את מחיר החשמל ב-12% ותביא לגידול של כ-4.5 מיליארד שקל בהכנסות ממסים. אלא שבסכום זה, במקום סתם להוות עוד מקור הכנסה לממשלה, יש להשתמש כדי לתת לכל משק בית קצבת חשמל מינימלית בחינם בהתאם למספר הנפשות. סדר גודל של 70-80 שקל לחודש למשק בית ממוצע. כך שכל מי שחשבון החשמל שלו פחות מ 600 שקל לחודש חשבון החשמל שלו יפחת, אך העלות של כל קוט"ש נוסף תעלה. פעולה זו גם תגרום לצריכה רציונלית יותר של חשמל ומכאן לחיסכון בחשמל וירידה בזיהום זאת ללא פגיעה ואף שיפור אצל משפחות עם הכנסה נמוכה.

עליית מחיר החשמל על הקוט"ש הנוספים מעבר למינימום תגרום למשקי הבית להשתמש בחשמל מעבר לצרכים הבסיסים רק כאשר זה יהיה באמת כדאי. מצד שני חשבון החשמל הכולל יירד עבור מי שמסתפק במינימום וקצת יותר, אך תעלה עבור הצרכנים הכבדים. סך העלות של החשמל לכלל משקי הבית לא תגדל, (למעשה תקטן) אבל הצריכה, בטח זו של מפעלים ואנשים פחות עשירים תהיה רציונלית. כלומר, לא יבזבזו חשמל שהתועלת שלו לא מצדיקה את הזיהום שהוא גורם.

אז יכולים להגיד שעל צריכת החשמל של העשירים זה לא ישפיע. אולי כמעט ולא, הרי שווי התועלת שלהם מהחשמל גבוהה יותר מזו של העניים, אבל אם הם לא יקטינו, אזי יגדלו ההכנסות מהבלו וכל שקל שהעשירים יוציאו על חשמל יסבסד חלק גדול יותר מהצריכה של העניים משום שהחשמל מהווה חלק גדול יותר מהכנסתם. כמות החשמל חינם לא תהיה כזו שמספיקה לכל צריכת המשפחה, כך שבשוליים גם העניים ישקלו אם להשתמש ביותר חשמל. קיבלנו מס שהוא גם יעיל וגם פרוגרסיבי. חלוקת ההכנסות לאחר המס תהיה יותר שוויונית (אמנם בחשמל חינם ולא במזומן. אבל זה אותו דבר) וגם הצריכה תרד ותהיה יותר רציונלית ויעילה.

שיטה זו הינה יישום של רעיון גדול יותר של מס אחיד על כל הצריכה ומתן קצבה זהה (או הכנסה בסיסית) לכל תושב באשר הוא. מס זה נקרא מע"מ פרוגרסיבי והוא המס הצודק והיעיל ביותר והוא צריך להחליף את מס ההכנסה המעוות, המזיק והלא צודק המשמש כיום את רוב המדינות המפותחות כמקור העיקרי למימון הוצאו הממשלה.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה, מרצה ויועץ כלכלי