העכברון שהוליד הר: הפוליטיזציה זיהמה את תיק דרעי

הפער הבלי נתפס בין החשדות שהופנו נגד אריה דרעי בתחילת החקירה לבין מה שנותר מהתיק עם סיומו; ובעיקר הפער הלא ייאמן בין הצהרותיו של היועמ"ש מנדלבליט לפיהן מדובר בתיק שלא הוליד אפילו 'עכברון' לבין התעקשותו להגיש בגינו כתב אישום פלילי – מלמדים אותנו כי עם כל הצער שבדבר, לא רק שיקולים עניינים עומדים לנגד עיניהן של רשויות התביעה

מחקירה בחשד ללקיחת שוחד וביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, נותר תיק דרעי עם אישום בשתי עבירות ברף הנמוך של עבירות המס - אי דיווח ורשלנות / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מחקירה בחשד ללקיחת שוחד וביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, נותר תיק דרעי עם אישום בשתי עבירות ברף הנמוך של עבירות המס - אי דיווח ורשלנות / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הסדר הטיעון המסתמן בתיק ח"כ אריה דרעי הוא דוגמה מובהקת לביטוי "חיפשו סולם כדי לרדת מהעץ", אותו ביטוי שלמרבה הצער הפך למאפיין המתאר בצורה מדויקת יותר ויותר את התנהלות רשויות התביעה בישראל בכלל, והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות כלפי נבחרי ציבור מכהנים בפרט.

אמנם, במרוצת השנים האחרונות היינו עדים לא אחת לחקירות שהחלו בקול תרועה רמה, ולבסוף הסתיימו בקול ענות חלושה; ועדיין, הסיפור על התיק שנוהל נגד דרעי חריג ובולט במיוחד: לא רק בגלל הפער הכמעט בלתי נתפס בין החשדות שהופיעו כשהתפוצצה הפרשה לבין מעט הבשר שנותר ממנה בסופו של יום - אלא בעיקר בגלל שגם היועמ"ש בכבודו ובעצמו הודה כי התנהלות רשויות החקירה והתביעה בפרשה היתה רחוקה מלהיות נכונה.

"תיק דרעי בא אלי כתיק שחיתות מאוד חמור, חקירה של נושאים ודברים כאילו שזה נראה וואו, גדול, כן? מהתיק הזה לא נולד אפילו עכברון, זאת אומרת כלום" - כך נשמע בקולו מלין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בהקלטות שנחשפו לאחרונה.

השומע את הקלטות מנדלבליט עשוי לחשוב באמת ובתמים כי התבטאות נחרצת כגון זו של ראש התביעה הכללית היא ביטוי להחלטתו המקצועית לסגור את התיק, ואולי אפילו להורות על בדיקה מקיפה של התנהלות מערכות החקירה והתביעה ביחס למקרה, לאחר שהובילו במשך למעלה מ-6 שנים חקירה מסועפת נגד איש ציבור בכיר כמו דרעי אך בסופו של יום לא העלו בחכתם מאומה.

אלא שבישראל 2021, כך מתברר פעם נוספת, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה לא יכולים, רחמנא ליצלן, להודות בטעותם. מחקירה בחשד ללקיחת שוחד וביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, נותר תיק דרעי עם אישום בשתי עבירות ברף הנמוך של עבירות המס - אי דיווח ורשלנות. אפילו זדון או כוונה אין כאן.

בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות כי תיק דרעי ייסגר בהסדר מנהלי או בתשלום כופר של השר לשעבר לרשויות המס, אך ודאי שלא בכתב אישום פלילי והסדר טיעון שעוד ישמש גורמים פוליטיים כאלה ואחרים בעתיד כדי לטעון שבמעשיו של דרעי דבק קלון ולכן הוא פסול מלכהן בעתיד בתפקיד של שר. אולם במקום שהיועץ המשפטי לממשלה ינהג בהתאם לדברים שהוא עצמו אמר בצורה כל-כך ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים, החליטו במשרדו להפעיל לחץ מאסיבי על דרעי להסכים להסדר טיעון שישמש להם כסולם לרדת מהעץ.

בצר לו, נאלץ דרעי להסכים לעסקה במסגרתה הוא יואשם בשני סעיפי אישום קלים במיוחד בקטגוריה של עבירות המס ותשלום קנס בסך 180 אלף שקל. אך העניין הבעייתי ביותר שנכלל בהסדר הטיעון המסתמן נוגע להסכמתו של דרעי להתפטר מהכנסת. לשפשף את העיניים ולא להאמין: אם התיק נגדו לא הוליד אפילו "עכברון", מדוע שייאלץ יו"ר ש"ס להתפטר?

לטעמי, הסדר הטיעון המסתמן, ובמיוחד הותרתו במגרש הפלילי והתפטרותו של דרעי מהכנסת במסגרתו, הם תעודת עניות של ממש למשרד היועץ המשפטי לממשלה. בפעם הבאה שינסו בסביבתו של מנדלבליט להדוף טענות להתערבות פוליטית והתנהלות שמערבת גם שיקולים שאינם מתוך העולם הפלילי, יהיה עלינו להזכיר את מקרה דרעי: אותו מקרה שהוכיח שרשויות התביעה בישראל מרשות לעצמן להתנהל גם בהתאם לשיקולים שאינם עניינים וודאי שאינם משפטיים - במיוחד כשמדובר בנבחרי ציבור.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדין הפלילי

צרו איתנו קשר *5988