ענקית הנפט והגז שברון רוצה לנהל את חממת טכנולוגיות האקלים של ישראל

האם מי שתפעיל בשם המדינה חממה לחדשנות בתחום טכנולוגיות האקלים, היא דווקא חברת הדלקים המאובנים שברון, שנחשבת לאחת התורמות המשמעותיות ביותר למשבר האקלים בעולם? לגלובס נודע כי שברון מתמודדת יחד עם קונסורציום של ארבע חברות נוספות במכרז של רשות החדשנות להקמת חממת טכנולוגיות אקלים, למרות שתחום פעילותה העיקרי, מבוסס על מוצר בו הטכנולוגיות הנדרשות להפחתת הפליטות, דוגמת אנרגיה מתחדשת, מתחרות.

שנת 2021, נחתמה כשנת זינוק בהשקעות בטכנולוגיות אקלים. בזמן שהדוחות המדעיים נערמו על שולחנות הפוליטיקאים ושרטטו תמונת מצב עגומה של עלייה בפליטות גזי החממה המחוללים את משבר האקלים, המימון לסטארט-אפים המפתחים טכנולוגיות למאבק במשבר והפחתת פליטות, גדל ב-210% בשנה אחת בהשוואה לקודמתה, ורק עד יוני, הושקעו בתחום כ-88 מיליארד דולר. לפי פירמת הייעוץ PwC, 14 סנט מכל דולר הון סיכון הופנה בשנה החולפת לטכנולוגיות אקלים.

"מרוץ החימוש" הטכנולוגי לא מתחרש בחלל ריק. בעוד שמדינות רבות התחייבו לאפס את פליטות הפחמן שלהן עד שנת 2050, חלקן אף תולות יהבן בטכנולוגיות שטרם הומצאו או עברו מסחור, כדי לממש את היעדים. כך גם ישראל. ראש הממשלה נפתלי בנט אף התחייב מעל בימת כנס האקלים של האו"ם בנובמבר, שישראל תהפוך למעצמת "אקלים טק", ותפתח את הפתרונות הטכנולוגיים הנדרשים כדי להילחם במשבר האקלים הגלובלי.

הזוכה תחזיק במפתחות לכספת

כיום, ישראל איננה מצטיינת בקידום התחום. לפי מבקר המדינה, בשנת 2018 שיעור ההשקעה הציבורית של רשות החדשנות בתחומי האקלים-טק היה 4%, השלישי הנמוך ביותר, וישראל מדורגת בתחתית סולם ההשקעות בתחום ב-OECD עם שלוש מדינות נוספות. לאחר שנים שבהן המדינה השקיעה בתחום בעצלתיים, פרסמה רשות החדשנות קול קורא להקמת חממות טכנולוגיות לתקופת זיכיון של 5-8 שנים.

משקיעים וחברות מסחריות שיזכו בזיכיון ייהנו ממינוף השקעותיהם בחברות ההזנק בהיקף של עד 85% מרשות החדשנות. אך לא פחות חשוב מכך, מקימי החממה יהיו אלו שימיינו את הסטארט-אפים הנכנסים תחת כנפיה, וזוכים להשקעה מרשות החדשנות ולפלטפורמה נוחה לקידום.

הרשות לא הגדירה מראש את תחומי הפעילות של החממות, אך עד כה הגישו לפחות שלוש קבוצות שונות הצעה להקמת חממה בתחום האקלים-טק, ולפי גורם בשוק, העניין במכרז גבוה ככל הנראה מאי-פעם: יותר מ-10 קבוצות ניגשו אליו. שברון חברה לקבוצה של בית ההשקעות קפיטל ניצ'ר ("הון הטבע"), שהפעיל בתמיכת רשות החדשנות את חממת האנרגיה המתחדשת שלה - שנסגרה רק לפני כשנה, עם תום הזיכיון. כעת, דווקא אותו בית השקעות שקידם בתמיכת המדינה חברות אנרגיה מתחדשת, מבקש לצרף כשותפה, חברת דלק מאובנים. כעת, החממה שאותה מבקשים בקפיטל ניצ'ר להקים איננה של "אנרגיה מתחדשת" אלא של "טכנולוגיות אקלים", שינוי שמאפשר חבירה לחברת שברון כשותפה.

עד כמה משמעותית חממת הזנק לסטארט-אפים בתחום? לפי דוח PwC, בעוד שהצמיחה הכוללת של הסטאראט-פים עולה, מספר ההשקעות בשלבים מוקדמים בטכנולוגיות אקלימיות נותרה קבועה ברובה מאז 2018. לכן, לחממות ישנה חשיבות, שכן הן מאפשרות מימון ודחיפה של סטארט-אפים צעירים בתחום הטכנולוגיה האקלימית שיש להם פוטנציאל להפוך חברות מצליחות בתחום. לצד מינוף השקעות בחברות בסיכון גבוה שיבחרו לחממה על ידי מענקים מרשות החדשנות למסחור ידע ולמחקר ופיתוח של חברות ההזנק בחממה, המפעילות הזוכות יקבלו גם מענק בגובה של עד שני מיליון שקלים לתקופת הזיכיון, לטובת הקמת מעבדה מרכזית לשימוש המיזמים.

"יש לה אינטרס לכבות את המיזמים האלו"

"אחת הנורות שנדלקו אצלנו, היא איך יכול להיות שגוף כמו שברון (נובל אנרג'י לשעבר) ניגש לקבל מתנות נוספות מהמדינה מעבר לכל מה שכבר קיבלו לאורך הדרך, ואיך ייתכן שזה גוף ששמים אותו כדוגמה ומופת לגמילה מדלקים פוסיליים, כשזו מהות ההכנסה שלהם", אומר לגלובס גורם בענף. "קפיטל ניצ'ר נתמכת על ידי רשות החדשנות כבר כמעט עשור, ולשברון יש את מה שהמדינה מכנה 'כיסים עמוקים'. שברון היא חלק משמעותי בקבוצה הזו, ובזה הם הכי מתגאים - שהם הצליחו להביא אותם להצטרף אליהם".

שברון נחשבת לאחת התורמות הראשיות בעולם למשבר האקלים. סקטור האנרגיה, הוא המחולל העיקרי של פליטות גזי החממה לאטמוספירה, בשל שריפת הדלקים המאובנים. למעשה, שברון מדורגת כחברה השנייה בעולם בתרומתה למשבר האקלים מבין 20 חברות הדלקים שאחראיות ליותר משליש מפליטות הפחמן לאטמוספירה בעידן המודרני. בעקבות לחץ מצד משקיעים והציבור, לפני מספר חודשים קבעה שברון יעד להפחתת פליטות הפחמן מפעילות הייצור שלה, אך הואשמה על ידי ארגוני סביבה בהטעיה, שכן הצהרתה לא מתייחסת לפליטות בשימוש במוצריה - כאשר אלו הפליטות העיקריות.

מה הפלא, שגם בקבוצה עצמה, לא כולם קיבלו את ענקית הגז והנפט בזרועות פתוחות. דורית בנט, מנכ"לית "אילת אילות" ומי שהייתה בין המקימים של קפיטל נייצר, אומרת לגלובס כי "אני לא אוהבת את זה ששברון בפנים, אבל היום, כשאתה רוצה להביא הרבה מאוד כסף לפיתוח עסקי חדש, אתה הרבה פעמים נאלץ להשתמש בכסף לא נקי. הכסף הזה לא נמצא ברוב החברות של המתחדשות אלא בתעשייה הישנה. כמה חברות כמו טסלה שיכולות להשקיע הון יש? לעולם החדש יש הרבה פחות הון, הוא עדיין מחזיק את עצמו. שברון היא אחת מ-5 חברות בקבוצה ובסוף יש ועדת בדיקה של המדען הראשי, היא זו שמחליטה. אולי אנחנו בכלל סוחבים את שברון למהפכה?".

באותה גישה, יש מי שמטיל ספק, ואף תוהה כיצד יכולה לסייע דווקא שברון לסטארט-אפים ירוקים בשלבי ה"הנבטה" שלהם, בהם הם זקוקים לסיוע בפריצת דרך וזיהוי הזדמנויות בשווקים הרלוונטיים. גורם בתעשייה אומר כי "כל המזהמים הגדולים שרצים לכיוון השני כדי לרחוץ ידיים ו'לירקק' את עצמם זה נחמד, אבל זה לא ההרכב הנכון לעשות את העבודה.

"אם מחר מגיעה לחממה טכנולוגית מימן ירוק או סוללות אגירה, גם אם לא היה כאן ניגוד עניינים עם שברון, איזו עזרה היא יכולה לתת לסטארט-אפים האלו? זה תאגיד ענק עם כוח עצום, אבל אין לו זרועות בשווקים הרלוונטיים כדי לסייע לסטארט-אפים האלו להתפתח לכיוונים הנכונים. החיבורים האלו הכרחיים לסטארט-אפים בחממות. איזה ערך יצמח למיזם מתאגיד שפעיל בשווקי האנרגיה שהוא רוצה להתחרות נגדם? לשברון יש את כל האינטרסים לכבות את הסטארט-אפים האלו, לא לתת להם מקום".

האם שברון תהפוך ל"ירוקה"? לא כ"כ מהר

האם ניסיונה של שברון להתברג לזירת טכנולוגיות האקלים, מרמז גם על הכיוון בו היא תדחוף את החממה להשקיע, באם תזכה במכרז? בשנים האחרונות, משקיעה שברון בטכנולוגיות שנויות במחלוקת שמטרתן להמשיך את השימוש האנושי בדלקים מאובנים, באמצעות שאיבת פחמן מהאטמוספרה, ולכידתו בשכבות גיאולוגיות. עד כה, השקיעה החברה יותר ממיליארד דולר בפרויקטים שונים ללכידת ואחסון פחמן במדינות שונות, ובמקרים מסוימים אף זכתה לתמיכה מכיסו של משלם המיסים - כך למשל בניסוי לכידת פחמן בארה"ב.

אך ניסויים של שברון בתחום - לא נשאו פרי. המערכת הגדולה בעולם ללכידת ואחסון פחמן שהקימה החברה באוסטרליה, לא הצליחה ללכוד ולטמון 9.5 מיליון טונות של פד"ח, אלא רק 32% מהיעד שהוצב. בסופו של דבר, הפרויקט שחרר לאטמוספירה כמויות גדולות של פליטות, וגרם לזיהום רב. גם בעולם, הרוב המכריע של הפרויקטים הדומים בתחום (CCS), הסתיימו עד היום בכישלון.

הקבוצה אליה חברה שברון, היא רק מתמודדת אחת, וההליך התחרותי צפוי להסתיים רק במהלך חודש פברואר. רשות החדשנות כבר חברה בעבר לחברות מזהמות (כך למשל, בראש המעבדה לחדשנות סביבתית שהקימה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, עומדת בזן) אך הודיעה רק השבוע בחגיגיות על השקת מדד ESG לפיו היא עצמה תבחן בעתיד את הסטארט-אפים בהם היא משקיעה בקריטריונים של סביבה, חברה וממשל תאגידי. חברות המשיאות את עיקר רווחיהן מתעשיית הדלקים הפוגעים בכדור הארץ, אינן חברות העומדות בתקנים הללו.

 דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: תמר מצפי

בארגוני הסביבה מקווים שברשות החדשנות יחליטו ליישם כבר עכשיו בביתם את עקרונות ה-ESG, ולא יאפשרו לשברון לקבל את הזכות להקים חממה העוסקת בפתרונות טכנולוגיים למשבר האקלים. לדברי יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", "אסור לרשות החדשנות לפרוס שטיח בפני אחת המפיקות הראשיות של משבר האקלים העולמי, ולאפשר לה בכך לירקק את עצמה באמצעות כספי משלם המסים הישראלי. על הרשות להעצים חברות שפניהן לעתיד ולא את אלו שנטועות בעבר. שברון היא אחת החברות הפוסיליות המזהמות ביותר, הכוחניות ביותר והסרבניות ביותר בעולם לשינוי הנדרש, שינוי שעמיתיה האירופאים כבר הפנימו והחלו לבצע. לאפשר לשברון לקחת חלק בהקמת חממת אקלים, משול להכנסת סוס עץ ענק לעיר טרויה".

רשות החדשנות: "ההליך התחרותי נמצא בעיצומו וההיענות אליו גבוהה מאוד. ההליך מתנהל לפי כללים ותנאי סף מקצועיים שמפורטים במסלול ההטבה. בהליך לא הוגדרו מראש תחומי פעילות עיקריים של החממות ונכון לעכשיו יש מגוון הצעות מסקטורים שונים. אין אנו מגבילים מראש מחברה זאת או אחרת מלהתמודד בהליך תחרותי ובסופו של דבר תיבחרנה ההצעות הטובות ביותר עבור החדשנות והכלכלה הישראלית".

שברון: "שברון רואה בחדשנות אמצעי חיוני לאספקת צרכי האנרגיה ההולכים וגדלים של העולם, לצד התמודדות עם האתגרים הנובעים משינויי האקלים. החברה מקדמת עתיד של שיעורי פחמן מופחתים על ידי הורדת עצימות הפליטות מפעילות הפקת הגז והנפט שלה ומשקיעה בפיתוח פתרונות אנרגיה מופחתי פחמן, תוך כדי שאנו ממשיכים, יום יום, לפעול להמשך פיתוח מקורות אנרגיה ברי השגה, זולים, אמינים ונקיים יותר שמאפשרים את הקדמה האנושית בעולם. שברון רואה בשיתוף פעולה עם יזמי חדשנות ישראליים כדרך ליצור הזדמנויות חדשות עבור שברון וכל בעלי העניין".

קפיטל נייצ'ר: "אנו מנועים מלהתייחס לפרטי המכרז והמשתתפים. כל הגורמים שהתקשרו לטובת המכרז שמו בראש סדר העדיפויות את נושא האנרגיה המתחדשת וטכנולוגיות צמצום פליטות גזי החממה, ומשקיעים מאות מיליונים בתחום . הגישה הרווחת כיום בכל המדינות הסביבתיות היא הירתמות של חברות האנרגיה המסורתיות למעבר להפיכתן לנקיות, על מנת לנצח את משבר האקלים".