"50% ירידה בפדיון": בעלי עסקים שנלחמו נגד הסגרים נשארים כעת בלי לקוחות

ממשלת ישראל נלחמת על מדיניות ללא סגרים ומשאירה את המסחר פתוח • אך בפועל, התו הירוק, ריבוי הבידודים והלך הרוח הכללי גורמים לצניחה בהכנסות של בעלי העסקים, והפעם הם לא מקבלים פיצויים • רוני אינסאז', מנכ"ל סקופ: "במצב הנוכחי כבר עדיף סגר"

חנויות פתוחות בת'ל אביב. ''אנחנו למעשה בסגר שבו מפסידים כסף, כי אנחנו ממשיכים לשלם את כל ההוצאות הקבועות'' / צילום: כדיה לוי
חנויות פתוחות בת'ל אביב. ''אנחנו למעשה בסגר שבו מפסידים כסף, כי אנחנו ממשיכים לשלם את כל ההוצאות הקבועות'' / צילום: כדיה לוי

"הערכנו שהתו הירוק יגרע 30% מהפדיון שלנו אבל טעינו. מדובר ב-50%", כך אומר שחר תורג'מן, יו"ר התאחדות רשתות המסחר ויו"ר קבוצת בריל. ההתאחדות מונה 400 רשתות וחנויות, רובן עסקים בינוניים וקטנים המעסיקים 350-400 אלף עובדים. תורג'מן מפרט כי התו הירוק שנגדו נלחמו הרשתות, כולל איום להשבית את המשק, הפך להיות הבעיה השולית. "זה שילוב קטלני של כמות המאומתים שגדלה ושל סנטימנט שלילי שנוצר. לאנשים אין מוטיבציה לקנות ולבלות".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

ההגבלות למסחר, שהוארכו עד ל-10 בינואר, קובעות כי לחנות בשטח של 100 מ"ר תותר כניסה למחזיקי תו ירוק בלבד. המתווה הזה אושר לאחר שנבלמה כוונת הממשלה להטיל תו ירוק גורף לקניונים, למעט כניסה למקומות חיוניים, באמצעות סימון הנכנסים על ידי צמידים. הרעיון הוחלף בתו הירוק למסחר, שכאמור תקף בשלב זה עד תחילת השבוע הבא.

"התו הירוק לא מונע תחלואה"

חי גאליס, מנכ"ל קבוצת ביג, טוען שהתו הירוק למסחר היה מיותר מלכתחילה וכעת הוא מיותר עוד יותר. "אנחנו חווים ירידה של 40% במספר הקונים. אנשים מכניסים את עצמם לבידוד עצמי ונמנעים משופינג. רואים את זה בתנועה בכבישים, במרכזי הקניות, בהסעדה ובמקומות הבילוי.

"נדרש אומץ לעשות תו ירוק גורף בכל בניין, משרד ומבנה ציבור, ולא לתפוס את המסחר כקורבן ולהגיד שזו הדרך בה נדחוף אנשים להתחסן.עם כל הכבוד לרשתות אופנה - לא בשביל קניות בקסטרו, פוקס או זארה אנשים ילכו להתחסן".

לביג יש מרכזי קניות ברחבי העולם וגאליס מפרט כי המצב בעולם שונה מזה שבישראל. "בסרביה למשל לא רואים ירידה כי שם מדווחים רק על החולים הקשים וכל עוד המספר הזה לא עולה החיים נמשכים. ברומניה הוחל תו ירוק בקניונים ורואים ירידה של עשרות אחוזים בפדיון. בארה"ב אין שום השפעה".

תורג'מן מציין שהמכה הקשה היא ההורים לילדים שלא יכולים להיכנס לחנויות, כשרוב הילדים לא מחוסנים. "אנחנו משתדלים לא להוציא מהפה את המילה פיצוי, שהפכה לגסה אבל אנחנו גם מנסים להבין מה התועלת בפייק תו ירוק. זו פיקציה. אם אי-אפשר להחיל תו ירוק במקומות עבודה, בתחבורה ציבורית או בכל מקום אחר, למה הוא קיים במסחר? נוצר עיוות, כי גם נקבע שהכניסה לחנות מתחת לשטח של 100 מ"ר לא מחייבת תו ירוק, כך שבחנויות הקטנות נוצרת צפיפות.

"המציאו פטנט מעוות וברור לכולם שהתו הירוק לא מונע תחלואה. מאחורי הקלעים משרדי הבריאות והכלכלה הודו שהתכלית היא להאיץ התחסנות אבל בפועל את 40 העמדות שהציבו להתחסנות בקניונים קיפלו בבושת פנים. אז התו לא מאיץ התחסנות ולא מצמצם תחלואה. הוא רק פוגע לנו בפדיון. אנחנו מחכים שבשבוע הבא הממשלה תפרסם תקנות הרוח התו הסגול".

נציין כי תקנות התו הסגול, בהן מעוניין תורג'מן, קובעות שמירה של 2 מטרים, וויסות מבקרים לפי שטח: אדם לכל 7 מ"ר בחנויות ואדם לכל 15 מ"ר בשטחים ציבוריים. "אנחנו לא חושבים שהתו הסגול יחזיר את הפדיון. אנחנו אומרים שהתו הסגול יהפוך את הפגיעה מאנושה לפגיעה קשה".

"זה הזמן לעשות, לא לדבר"

רוני אינסאז', מנכ"ל ובעלי הרשת סקופ המונה כ-100 חנויות, מגדיר את המצב הנוכחי "סגר שקט". "הפגיעה בפדיון שהחלה ב-20% גדלה ליותר מ-40%. זה בחנויות שבקניונים, בפאואר סנטרים וברחוב, בכל הארץ ובכל המגזרים. יצאנו במבצעים עמוקים שבחיים לא היו לנו בינואר, וגם זה לא מעודד את הקונים. אנחנו במרוץ נגד הזמן משום שעוד חודש וחצי נמלא את החנויות בקולקציות מעבר וצריך למכור את החורף.

"אם בגלים הקודמים אנשים קנו כדי לפצות את עצמם, היום הם הפכו זהירים לנוכח אי הוודאות למה שיקרה. לא חלמנו שנגיע למצב כזה. הפגיעה עכשיו הרבה יותר חזקה מהסגרים של שנה שעברה. אם לא יבינו את זה, יראו הפעם התרסקות של רשתות. לעסקים קטנים ובינוניים יהיה קשה לשרוד את זה".

את הירידה בתנועה מרגישים היטב גם באחד ממרכזי הקניות הפעילים, דיזנגוף סנטר. דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף במרכז הקניות, מתאר את המצב. "אתמול ביקרו אצלנו 20 אלף איש, ביום רגיל זה אמור להיות 30 אלף. התחושה שאנשים באים לעניינים תכליתיים - לקנות נקודתית או לעשות סידורים, ולחזור הביתה. הרבה פחות באים לבילוי ולמסעדות. יש ענפים שבהם הפגיעה מתונה יותר, לעומת אלה שנשענים על קהל מזדמן כמו קיוסקים ודוכני מיצים. יש גם את מימד העובדים שנמצאים בבעיה בגלל הילדים הרבים שנשארים בבית. לכן, המדינה צריכה לסייע לאותם הורים שמנצלים היום את ימי החופש שצברו".

פילץ קורא לצרכנים לתמוך היום, יותר מתמיד, בעסקים מקומיים. "זה הדבר החשוב באמת. זה הזמן לעזור למאות אלפי המשפחות שתלויות בעסקים ישראלים. לא לדבר, אלא לעשות".

עובד מחוסן הפך למצרך מאתגר

תורג'מן מספר על פגיעה נוספת במסחר. "שליש מהעובדים לא מחוסנים. מצד אחד, אסור לי לחייב אותם להתחסן. מצד שני, אסור לי לפטר אותם והם לא יעמדו שלוש שעות בתור להיבדק כדי לקבל תו ירוק לשלושה ימים. המשאב האנושי שנקרא "עובד מחוסן" הפך להיות מאתגר ועם כמות המבודדים נוצר שילוב קטלני. אם הממשלה תמשיך עם מתווה התו הירוק, אפשר יהיה לסגור את המסחר".

אינסאז' מפתיע ואומר שבמצב הנוכחי הוא היה מעדיף שייקבע סגר ועל פיו יקבלו פיצויים. "אנחנו למעשה בסגר שבו מפסידים כסף, כי אנחנו ממשיכים לשלם את כל ההוצאות הקבועות, משכר דירה ועד משכורות, ומול זה ההפסדים גדולים יותר מאשר בימי סגר".

גאליס לעומת זאת, סבור שניתן גם למצוא פתרונות אחרים. "לא צריך סגר, מה שצריך הוא לקבוע פיצוי בהתאם לירידה בפדיונות ובתוצאות ברמה רבעונית או שנתית. אם במצטבר חלה ירידה, צריך לפצות. אם המדינה רוצה שעסקים ישרדו היא צריכה לעזור".
תורג'מן מסכם: "חלק מהעסקים אומרים שהם מעדיפים סגר על פני המצב הנוכחי. כיום השכירות נשארת, הארנונה, החשמל ודמי הניהול והפדיון מנגד ירד ב-50%. חשוב להבין שסגר הוא לא האמצעי למדידת פיצוי. הפגיעה הכלכלית היא האמצעי ואם היא תימשך הממשלה לא תוכל להימנע מלפצות מעסקים".

צרו איתנו קשר *5988