גל עזיבות חריג: 600 שוטרים התפטרו בתוך שנה

חוסר בגיבוי מצד הפיקוד הבכיר, תנאי השכר ועומס רב בימי הקורונה, הם חלק מהסיבות שהובילו לגל העזיבות • לאחר ישיבה מיוחדת שנערכה בנושא במשרד לביטחון הפנים, הוחלט כי במהלך 2022 ינסו במשטרה לשמר את כוח-האדם בתוכנית ייעודית

יותר מ-600 שוטרים התפטרו בשנה האחרונה / צילום: שלומי יוסף
יותר מ-600 שוטרים התפטרו בשנה האחרונה / צילום: שלומי יוסף

משטרת ישראל בבעיה. מהנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה שמספרם של הפורשים והמתפטרים מהמשטרה בשנת 2021 הגיע לכ-600, כמעט כפול מהשנה שקדמה לה. בתגובה למגמה, בישיבה מיוחדת של המשרד לביטחון הפנים, הוכרז על שנת 2022 כ"שנת השוטר", מתוך כוונה לחזק את מעמדם של השוטרים. התוכנית תוצג בקרוב לאישור המשרד לביטחון הפנים.

בחודשים האחרונים עדויות וטענות על גל הפרישה הופיעו בכלי התקשורת השונים. בתוכנית ה"צינור" של העיתונאי גיא לרר נחשפו על-ידי התחקירן בר שם-אור ארבעה פורשים, בהם קצינים. השוטרים העלו טענות על עומס רב, על מפקדים בכירים ובדרגי הביניים שמחפשים רק תוצאות מדידות ומוכנים לעוות נתונים ולפברק אותם לשם כך, וגם על אי תגמול הולם למאמץ הרב המושקע.

מעדויות של קצינים ושוטרים מרחבי הארץ עולות טענות זהות, כסיבות למרירות בקרב השוטרים ולפרישה או התפטרות של מי שלא יכול יותר.

"שכר זעום ולא מתגמל"

רשימת הטענות ארוכה מאוד, וכוללת בין השאר: שעות עבודה ארוכות ללא פרופורציה לשכר, שעות נוספות בהיקף גבוה שאינן מתוגמלות, היעדר תגמול להצטיינות והשקעה, התעמרות של קצינים ומפקדים בשל העומס הרב מבלי שיש למי לפנות כדי לקבל סעד.
השוטרים הצביעו גם על דרישות מופרזות מהם כדי לעמוד בסטטיסטיקה והמדדים שנקבעו בלי קשר למצב בשטח, היעדר גיבוי במקרה של עימותים ותלונות ותדמית גרועה וזלזול האזרחים בלובשי המדים. לבסוף, גם הסכם גג השכר שנחתם בספטמבר האחרון מעורר ביקורת רבה.

סיבה חשובה נוספת שהובילה לתשישות במערכת בשנתיים האחרונות היא מגפת הקורונה. המגפה השפיעה על השוטרים בשני אופנים מרכזיים: הראשון - העומס הרב שהוטל על המשטרה באכיפת התקנות על אזרחים נורמטיביים. באחד המקרים אף הוקלט קצין משטרה כשהוא מנחה את השוטרים: "אתם חייבים לחזור עם מספר מוגדר של דוחות קורונה". במקביל, תופעה נוספת - קטנה בהיקפה, אך קיימת - היא של שוטרים שסירבו להתחסן ונדרשים לבצע בדיקות תכופות.

כך למשל, י' שוטר מהפריפריה, שלאחרונה החליט להתפטר מספר: "ההסכם שחתם המפכ"ל עם משרד האוצר, בלי להתייעץ עם השוטרים, היה הקש ששבר את הגב, ולפחות עוד שוטר אחד מהתחנה הקטנה שלנו, התפטר איתי. שוטר עובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. כאדם דתי זה קשה לי מאוד, ובנוסף אני מקריב ממש את חיי הילדים. ומה מקבלים? השכר זעום ולא מתגמל. יש לי תואר ראשון, ותק של יותר מעשר שנים ואני בקושי מגיע ל 9600 נטו כולל הכל. שכר היסוד נמוך כמובן בהרבה. זו יריקה בפרצוף. וכשהוסיפו לכך, בהסכם החדש, שאתה זמני, ואפשר לפטר אותך בקלות, לקחו גם את היתרון של הביטחון התעסוקתי, האור בקצה המנהרה, נשברתי".

"לשוטרים אין גב"

י' מעיד גם על התעמרות של קצינים ומפקדים. "הם יורדים לחייך ואתה הופך להיות עבד נרצע", טען. "אין לנו ועד עובדים, אסור לנו להתאגד ולשבות, אי אפשר להתקומם על עוולות. לשוטר אין גב, כל הזמן אנחנו תחת זכוכית מגדלת, המוטיבציה בשפל ואף אחד לא ירצה לצאת לפזר הפגנה, מי רוצה לעמוד מול קהל אזרחי לפזר הפגנה כשאף אחד לא נותן לך גיבוי?".

מהעדויות עולה כי התחושה שאין גיבוי היא אחת מהעילות החזקות לפרישה של השוטרים. במשטרה יודעים זאת, וזו הסיבה שהמפכ"ל ומפקד מחוז ירושלים נתנו גיבוי פומבי מלא לשני שוטרי מג"ב שהרגו את המחבל שביצע את פיגוע הדקירה סמוך לשער שכם לפני כחודש. אלא שהשוטרים אומרים שזה קורה באירועים מתוקשרים והרבה פחות באירועי יום יום.

יש לציין שלא אחת, גם השוטרים נוהגים באלימות לא מוצדקת ובשימוש אסור בסמכותם, כפי שקרה בשבוע שעבר עם הצעיר החרדי חיים מזרחי. הצעיר העיר לשוטרים שפגעו ברכב חונה וספג מהם מכות קשות. לאחר מכן נעצר והואשם שהוא תקף אותם.
בעיה אחרת היא מה שמכנים השוטרים ה"הינדוס של תחנות המשטרה". בשנים האחרונות גבר השימוש במדדי הצלחה, שלטענת השוטרים, לא משקפים את המאמץ שהם משקיעים. "הקצינים, בעיקר מפקדי התחנות המסתובבים בין תחנות ברחבי הארץ, מגיעים ורוצים את הקידום", הם טוענים. "הם לא מחוברים לשטח ובוודאי לא לרווחת השוטרים. במקרים רבים הם מעמידים דרישות לא הגיוניות ליעדים, והכי גרוע מעוותים גרפים ותוצאות כדי להראות הצלחות".

המחסור בכוח-אדם מסתמן כבעיה מובילה. בגינו העומס על השוטרים גובר, כשבמקביל מספר המשימות רק עולה. לפי שלושה שוטרים ממקומות שונים בארץ, ששוחחו עם גלובס, בין שליש לחצי מהאיוש בסיורים ובמשימות מתבסס על מתנדבים של המשטרה, ולא על שוטרים בשכר.

"לייעל את המערכת"

הסכם השכר החדש, המכונה גג-שכר, עורר ביקורת חריפה בתוך המשטרה, לרבות של ניצבים שמחו עליו במהלך ישיבות סגל הפיקוד הבכיר במשטרה. הביקורת היא מופנית בעיקר אל עבר שני סעיפים משמעותיים בו. האחד, שיעור הפיטורים שהתחייבה עליהם המשטרה בשנים הקרובות מקרב השוטרים החדשים. השני, הדרישה להערכות תקופתיות המלחיצות מאוד את השוטרים ומשמשות לטענתם, לפחות במקצת המקרים, ל"סגירת חשבונות".

מקורם של הצמצומים, בהגדלה של תקציב המשטרה בעשור האחרון, מכ-8 מיליארד בתחילתו ליותר מ-13 מיליארד. החלק של השכר והגמלאות מגיע ל 80% מתקציב זה. באוצר, וגם במשרד לביטחון הפנים ביקשו לשנות את מנגנון הקידום, תלוי הוותק בלבד, בקידום מתוחכם יותר שמביא בחשבון תפוקות ואיכות. בנוסף, המטרה היא לקצץ במשרות של קצינים בדרגי ביניים, ולהפנות כספים למימון חדשנות ואמצעי חקירה. בתמורה קיבלה המשטרה כ-2,000 תקנים חדשים.

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב התייחס לכך בוועדת הכספים של הכנסת. "המטרה היא אחת: לייעל את המערכות", טען. "זה אומר יותר שוטרים בשטח, פחות מפקדות וקציני מטה, ולטייב את רמת כוח-האדם שמשרת במשטרה". תומר לוטן, מנכ"ל המשרד, אמר באותה הזדמנות שההסכם מאפשר למשטרה לייצר כסף על-ידי ניהול חכם של כוח-אדם, הכסף ממיר את עצמו משכר להתעצמות או מגמלאות לטכנולוגיה.

בשיחה עם גלובס אמר לוטן שאכן יש עליה של מספר השוטרים הפורשים אך לטענתו, לא מדובר ב"אסון" אלא בתופעה שמצריכה טיפול. "מדובר בכ-600 שוטרים ממערכת שמעסיקה 32 אלף, אם משווים למערכת החינוך, שם הפרישה גדולה בהרבה בשנות העבודה הראשונות".

"תחלופת כ"א טבעית"

לוטן תולה את הגידול בפרישה בכמה גורמים - ראשית האופי התעסוקתי של הצעירים. כלומר, הנטייה בקרב צעירים להחליף עבודות, בוודאי כשמדובר בעבודה אינטנסיבית. הסיבה השנייה, היא שילוב של העומס, עם הנחיות הקורונה שיצרו חיכוכים בין שוטרים לאזרחים. "זו משימה מסריחה" הגדיר זאת, והלחץ מהדרג הפוליטי להראות תוצאות, הוא רב, ולא בטוח שנכון.

לוטן הודה גם שסוגיית מדדי ההצלחה יצרה בעיה. "בעיקרון, המדדים הם כלי טוב, ועם זה בכל מקום שבו הם נעשו בצורה כפויה במרחב הציבורי התעוררה בעייתיות", סיפר. "מדדים במערכת מייצרים גם תמריצים שאתה לא רוצה. המשטרה התנגדה לכמות דוחות קורונה כמדד הצלחה והציעה דרכים אחרות, אבל הקברניטים דרשו זאת. זה עשוי לייצור עיוותים, אבל הפתרון הוא בשינוי התרבות הניהולית, הכשרת מפקדים שיבינו וידעו איך לעשות את זה טוב יותר".

לוטן דחה את הטענה שהסכם השכר גרם ליותר פרישות, שכן הוא נחתם רק בספטמבר והחלו ביישומו החלקי חודש אחר כך: "המשטרה קטנה מאוד על מידותיה, חוסר כוח-האדם הוא נתון משמעותי, והאתגר שלנו במשרד הוא להגדיל את מספר השוטרים".
האתגר של לוטן, השר בר-לב והמשטרה יתעצם כעת, עם גיוסם של כ-2,000 שוטרים בהחודשים הקרובים, מהם 800 במסגרת המאבק בפשע ובאלימות בחברה הערבית.

ממשטרת ישראל נמסר: "הארגון משקיע רבות בבניין כ"א תוך דרישה מתמדת להתמקצעות ומתן שירות מיטבי לאזרח. באופן טבעי, כבכל מקום עבודה ישנה תחלופת כוח-אדם כל העת, כל אחד מסיבותיו האישיות. במשטרת ישראל משרתים כ-32,000 שוטרים ושוטרות שעושים עבודת קודש ופועלים למען אזרחי ישראל בכל ימי השנה. מיותר לציין שנוכח אירועי השנה החולפת ומשבר הקורונה נרשמה עליה בתנועת העובדים במשק, ובכללם גם במשטרת ישראל".

צרו איתנו קשר *5988