משפט נתניהו-אולמרט: הצדדים סירבו לפשרה, התיק ייקבע להוכחות

בית משפט השלום בתל אביב דן הבוקר (ב') בתביעת לשון הרע שהגישו בנימין, שרה ויאיר נתניהו נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, לאחר שכינה אותם פעמיים "חולי נפש".

סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט עמית יריב, הבהיר לצדדים כי הוא אינו מעוניין לדון בשאלה האם בני משפחת נתניהו בריאים או לא. "בסופו של דבר, בעת הזאת, לשני הצדדים צריך להיות אינטרס לא להפוך את העניין הזה לקרקס. בהתחשב בזהות הצדדים, לא משנה כמה אנחנו נגיד שזה תיק משפטי - העניין יהפוך להיות קרקס. אני חושש שזה לא באינטרס של אף אחד מהצדדים", אמר.

לאור דברי השופט ולאחר הפסקה, עו"ד טיטונוביץ הודיע כי אולמרט מסכים להצהיר כי "ידוע לכל אדם בציבור כי הנתבע אינו פסיכיאטר, ודבריו לא היו קביעת דיאגנוזה רפואית. את דבריו פרסם כדעה, כביקורת ציבורית שהתייחסה להתנהגותם הציבורית של התובעים והתבססה על דברים שנאמרו לו על-ידי גורמים שונים, מקורבים למשפחה, בעלי מקצוע ואחרים".

נתניהו סירב להצהרה, והשופט ביקש כי הצדדים ייכנסו לדיון בלשכתו.

בלשכה דובר על הצעת הפשרה שתכלול הצהרה של אולמרט לפיה מדובר בהבעת דעה וביקורת ציבורית ולא בחוות-דעת מקצועית. בנוסף, ההצעה גם כללה השארת שיקול-דעת לבית המשפט להחליט אם לפסוק פיצויים. אולמרט סירב להשארת אפשרות להטלת פיצויים ודחה את הצעת הפשרה של בית המשפט.

"הכי חשוב וצריך להיות חשוב לכולם - למנוע פגיעה במוסד החשוב של מוסד ראש הממשלה, ויש פה שני ראשי ממשלה לשעבר", אמר השופט יריב והוסיף: "ההצעה שלי מאפשרת לשני הצדדים לצאת מפה במידה דומה של חוסר שביעות-רצון. זו דרכה של פשרה. בעיניי האלטרנטיבה יותר גרועה".

השופט הורה לאולמרט להגיש בקשה לגילוי מסמכים ולבדיקה על-ידי מומחה עד ל-23 לינואר. לאחר הכרעת השופט בבקשה, ייקבע מועד להוכחות.

"לוקחים נושא שהוא חשוב, משמעותי וכאוב - והופכים אותו לקרקס"

בתחילת המשפט פנה השופט יריב לאולמרט וביקש לדעת: "אילו אמצעים נקטת לפני שפרסמת כדי לדעת אם הדברים הם אמת?". אולמרט השיב: "עקבתי אחרי מעשים שעשו, שמעתי הקלטות של בני משפחה".

השופט הביע את עמדתו: "אחת הבעיות שאני רואה בהליך הזה, זה שלוקחים נושא שהוא חשוב, משמעותי וכאוב - של התמודדות עם מחלות נפש - והופכים אותו לקרקס. אני לא מנהל בית ספר לנימוסים והליכות, אבל אני חושב שהשימוש במונח 'חולי נפש' או 'פסיכופט' עושה עוול להרבה אנשים".

השופט הסביר לאולמרט ולעורך דינו אמיר טיטונוביץ' כי הוא חושב שעליו לנקוט קו הגנה של הבעת דעה ולא "אמת דיברתי". "אם הולכים על 'אמת דיברתי', אני לא בטוח שיהיה לכם קל לעמוד בסטנדרט, ואז זו לא הבעת דעה. או שאומרים שזו דעה שמוגנת בידי חופש הביטוי, אבל אז צריך לזנוח את הטענה של 'אמת דיברתי'", אמר.

האם השופט יתיר את הסרת החיסיון הרפואי?

במסגרת התביעה ביקש עורך דינו של אולמרט לחשוף את התיק הרפואי של בני משפחת נתניהו ולחייבם בבדיקה פסיכיאטרית. "ברגע שהם מגישים תביעה, שהאמירה המרכזית בה היא מצבם הנפשי, הם חשפו את עצמם למסירת כל הפרטים", טען בדיון.

השופט הבהיר כי "הבעיה היא לא אם יש לי סמכות. הבעיה המרכזית שמטרידה אותי נובעת מזה שהדיון בתיק הזה איננו בשאלה אם התובעים הם אנשים בריאים או שאינם. השאלה היא האם כאשר אמר הנתבע את אשר אמר - היה לו בסיס עובדתי לומר זאת".

במהלך הדיון העיר עו"ד יוסי כהן, המייצג את משפחת נתניהו, כי "במדינה אחרת היו עוצרים את אולמרט", והשופט השיב: "תודה לאל שאנחנו לא במדינה הזו".

 אהוד אולמרט. ''השאלה היא האם כאשר אמר הנתבע את אשר אמר - היה לו בסיס עובדתי לומר זאת'' / צילום: דנה קופל - ידיעות אחרונות

בדיון עלה כי בני משפחת נתניהו מסרבים למסור כתובת מגורים עדכנית. עורך דינו של אולמרט הביע חשש כי בני משפחת נתניהו לא יוכלו להמציא להם מסמכים והחלטות, ושלא תהיה כתובת להמציא החלטה לחיוב. "הם מגלים כוונה להתחמק מתשלום ההוצאות. בגלל שזה השם נתניהו?", טען. לבסוף הוסכם כי כתובתו של עו"ד יוסי כהן תשמש להמצאת המסמכים.

בתביעה, שהוגשה במאי 2021 על סכום 837 אלף שקל, טענו בני משפחת נתניהו כי אולמרט הוציא את דיבתם, כאשר ייחס לבנימין נתניהו ולמשפחתו, בראיון לגדי סוקניק, מחלות נפש. בראיון אחר באותו חודש לאופירה אסייג ולאייל ברקוביץ' התייחס אולמרט לראיון הקודם והודיע כי הוא לא חוזר בו מדבריו.

בכתב התביעה נטען כי "במקום להשלים עם המציאות, להרכין את ראשו ולשלם את חובו לחברה, החל אולמרט לעסוק באופן אובססיבי וסדרתי בהכפשות זדוניות ומרושעות נגד משפחת נתניהו", וכי "רק אדם חדור שנאה עיוורת וחסרת כל מעצורים מסוגל לומר דברי בלע כה חמורים ופוגעניים בתקשורת... מדובר בהתבטאות מסוכנת שעל בית המשפט לגנותה ולקבוע שאינה בגדר חופש הביטוי".