הממשלה הולכת על מדיניות הדבקה המונית, וזו טעות אסטרטגית קשה

לפני שיהיה מאוחר מדי, הממשלה חייבת לשקול שוב את ההחלטה להדביק את כלל האוכלוסייה במחלה שאנחנו עוד לא יודעים מה היא ולמה תגרום, ולהתחיל לחשוב על פתרונות אפשריים, לא קלים אך גם לא מאוד קשים ליישום - שאפשר יהיה להחיל כבר בקרוב

תור לבדיקות קורונה בתל אביב בתחילת ינואר. הבריאות עולה לנו בכלכלה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
תור לבדיקות קורונה בתל אביב בתחילת ינואר. הבריאות עולה לנו בכלכלה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הנה זה בא.

מיום חמישי עוברים באופן רשמי למדיניות מעודדת הדבקה.

הפסקת הבידודים לילדים היא הצעד הבא, וכנראה שלא האחרון, במדיניות שמעדיפה כלכלה ושגרה מאולצת על בריאות - אבל שוכחת לקחת בחשבון שבריאות עולה לנו בכלכלה.

מקבלי ההחלטות מסתמכים על תחזיות אופטימיות, סומכים על ירידה דרסטית של הגל.

בינתיים, כל עוד מוסיפים הקלותו הירידה תהיה איטית בהרבה מהצפוי, מה שיגרור המוני חולים נוספים וזה, בתורו, יעכב את הכלכלה ויגרור עלויות נוספות של סיבוכים והשלכות ההדבקה עצמה.

נראה שמבחינת הממשלה הבידודים הפכו למה שצריך לחשוש מפניו. והמטרה - הימנעות מבידודים בכל מחיר, גם אם זה אומר לחלות במחלה ממנה מנסים להימנע.

הבוגרים לפחות מחוסנים, ולמרות שיעילות החיסון במניעת הדבקה בווריאנט האומיקרון הולכת ויורדת עם הזמן - מספיק מבט חטוף על הנתונים המתוקננים של משרד הבריאות כדי להבין שהוא אכן יעיל במניעת מחלה קשה וסיבוכים.

אנו חושפים מיליוני ילדים לסיבוך שיתכן ונגלה רק עוד שנים רבות

אבל מה לגבי הילדים מתחת לגיל חמש? עוד לא עבר מספיק זמן, אבל מעדויות בעולם נראית עליה במקרי ה-PIMS גם באומיקרון, והם בהחלט בסיכון לסבול מסיבוכים והשלכות ארוכות טווח.

המסר שעובר הוא ש"הילדים עוברים את זה בקלות", "עדיף להידבק ולגמור עם זה" - הילדים אולי עוברים את זה בקלות אבל יותר ויותר מחקרים מעידים על ההשפעה של מחלות ויראליות שונות בדרכים שאנחנו רק מתחילים להבין. רק לאחרונה טען מאמר שכל מקרי הטרשת הנפוצה מקורם בהדבקה בווירוס ה-EBV (מחלת הנשיקה) בילדות. סיבוך נדיר אך גרוע של חצבת, SSPE (דלקת מוחית) נפוץ יותר בנדבקים צעירים, וכולנו מכירים את הקשר שבין אבעבועות בילדות ושלבקת חוגרת, ויש עוד.

אז לא - לא עדיף להידבק.

אין לנו מושג מה יהיו ההשלכות בעוד כמה שנים, אך אנו חושפים מיליוני ילדים לסיבוך שיתכן ונגלה רק עוד שנים רבות, ומי יודע איך זה יגמר..

באשר לבעיות הרגשיות של ילדים - אין ספק שיש עליה בקשיים רגשיים - אך השלכתם על הבידודים וסגירת המערכת החינוכית באופן בלעדי היא שגויה מיסודה.

מטופלים שחלו והחלימו מתארים גם הם חרדות, מחשבות, קשיי שינה - בעיות שמעולם לא סבלו מהם בעבר - אז איך נדע שזו לא השפעת המחלה עצמה? כי אם כן - מה שאנחנו עושים כרגע זה להגביר את השכיחות שלה באוכלוסייה, להגביר את ההדבקות -אצל ילדים במיוחד - ולהעלות גם שכיחות של בעיות רגשיות - יחד עם עוד לא מעט סיבוכים אפשריים אחרים.

בינתיים במערכת החינוך - ילדים חולים, בסיכון, או עם בן בית בסיכון, לא מקבלים מענה כי משרד החינוך מונע למידה מרחוק, היעדר כח אדם בגלל התחלואה הגבוהה גורמת לערבוב כיתות ובכך מגדילה אף יותר את התחלואה הקיימת, והחל מיום חמישי - ילדים שישנו באותה מיטה עם אח מאומת יגיעו, גם אם הם חולים, וידביקו ילדים אחרים - עד שיתגלו מאומתים בבדיקת אנטיגן (שיוצאת חיובית, אגב, כמה ימים אחרי שהילד כבר מדביק).

אין ספק שסגירת מערכות חינוכיות אינה אידיאלית - אבל יש לא מעט לעשות מעבר - בלי להפסיק את הבידודים.

התקנה מיידית של מערכות החלפת אוויר וגיבוש צוות מומחים בתחומי החינוך והבריאות שיציעו דרכים בהם ניתן יהיה להמשיך ללמוד באופן פרונטלי - תוך הגברת אפשרות ללמידה בקבוצות קטנות, מתן אפשרויות ללמידה (או לפחות אכילה) בחוץ בימים שמזג האוויר מאפשר זאת וכן - גם מתן אפשרות ללמידה דיגיטלית, היברידית, לילדים חולים, בסיכון, או גם בלי קשר לקורונה - כאלה שמטופלים אונקולוגית, מאושפזים וכיו"ב - זה יהיה ההישג האמיתי של המערכת, זה מה שהיה צריך לעשות מהרגע שהבנו שהקורונה כאן להישאר וזה מה שיחזיק מעמד וישרת את ילדינו הרבה אחרי שהקורונה תיגמר.

באופן הזה, אגב, סביר יותר שהתחלואה תרד דרמטית, ואולי אז נראה את הירידה המהירה שכולנו מייחלים לה.

אז לפני שיהיה מאוחר מדי אני קוראת לממשלה לשקול שוב את ההחלטה להדביק את כלל האוכלוסייה במחלה שאנחנו עוד לא יודעים מה היא ולמה תגרום, ולהתחיל לחשוב על פתרונות אפשריים, לא קלים אך גם לא מאוד קשים ליישום - שאפשר יהיה להחיל כבר בקרוב.

הכותבת היא רופאת ילדים מומחית בכללית מחוז דרום, חברה בעמותת "מדעת" וסטודנטית לתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב

צרו איתנו קשר *5988