פשעים אלימים ועלייה בעלויות מכניסים את תעשיית הכרייה בדרום אפריקה לבור עמוק

במאי האחרון, שלושה אנשים נכנסו לרחוב בפרברי ריצ'רדס ביי בדרום אפריקה וריססו אש רובים לכיוון מכונית נוסעת. היורים הרגו את ניקו סווארט, מנהל מכרה, שהיה בדרכו לעבודה.

סווארט, שהיה בן 47, היה מנכ"ל חברת RBM ("ריצ'רד ביי מינרלס"), חברה בבעלות ענקית הכרייה Rio Tinto PLC. הרצח של סווארט היה עוד נקודת ציון עגומה בהידרדרות של תעשיית הדגל של דרום אפריקה.

ביוני, מפגינים ושודדים התקיפו את מתקני RBM, והשמידו ציוד כרייה ונכסים אחרים. בתגובה, הכריזה חברת האם Rio Tinto שכוח עליון פגע בכל החוזים של לקוחות RBM, והפעילה את הסעיף החוקי המסיר ממנה אחריות לעמידה בתנאי החוזה בגלל נסיבות שלא ניתן היה לחזות מראש.

 הזהב מתחיל להיגמר

ענף הכרייה בדרום אפריקה, תעשייה של 24 מיליארד דולר בשנה, סיפק חומר גלם לכמעט חצי מהזהב בעולם אי פעם, אבל הוא קורס תחת התגברות האלימות במדינה, ההתעצמות של כנופיות הפשע, חוסר וודאות רגולטורי, עלויות מאמירות, וגם בגלל שהזהב במכרות מתחיל להיגמר.

הכרייה מספקת עבודה ליותר מ־450 אלף איש ומהווה כ־8.4% מהתוצר הכלכלי הלאומי. כעת כמה מחברות הכרייה המוכרות ביותר בעולם חושבות על עזיבת המדינה, וזה מציב איום לא פשוט לכלכלת דרום אפריקה, שנמצאת גם כך בקשיים. וזה עוד לפני מגפת הקורונה שהביאה את שיעור האבטלה במדינה לשיא של 34.9% בשנה שעברה.

בשנים האחרונות, מזקקות המתכת ומפעלי העיבוד של דרום אפריקה היוו מטרות למעשי שוד בסגנון קומנדו על ידי כנופיות חמושות. בחברות הכרייה היו לא פחות מ־22 מקרי שוד מזוין במתקני מתכות יקרות בשנים 2019 ו־2020 - תקופה שבה מחירי הזהב עלו - ועוד ניסיון שוד ב־2021.

"אני מאוד כועס ומאוכזב ממה שקורה בדרום אפריקה", אמר ניל פרונמן, מנכ"ל החברה Sibanye-Stillwater מיוהנסבורג, אחת מהמפיקות הגדולות בעולם של פלטינום, פלדיום וזהב, "אבל אני חייב לשים את הדעות והרגשות שלי בצד. זו הסיבה שאנחנו הופכים את העסק שלנו לבינלאומי". בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעולות הכרייה שלה לארה"ב ולפינלנד.

  

המעצר ביולי של הנשיא לשעבר, ג'ייקוב זומא, בגלל שסירב להופיע בפני וועדה ממשלתית שחקרה מעשי שחיתות בתשע שנותיו כנשיא הביא להפגנות הסוערות ביותר מאז תקופת האפרטהייד. יותר מ־300 אנשים נהרגו במחוזות המאוכלסים ביותר במדינה. חברת הביטוח הלאומית מעריכה שהפסדים מההשחתה והביזה באירועים אלו הגיעו ל־1.7 מיליארד דולר, בעקבות הפרעות בנמלי הים, וסגירת מזקקת הדלק הגדולה ביותר בדרום אפריקה למשך יותר משבוע, שגם הביאה להיסטריה של רכישת דלק.

"מקרי הביזה בוודאות השפיעו מאוד על ביטחון המשקיעים", אמר מייק טיק, מנכ"לSeriti Resources, חברת כריית פחם שמשרדיה נמצאים ביוהנסבורג ולשעבר מנהל בחברה Impala Platinum Holdings. "זה נראה דרום אפריקה איבדה את השליטה על החוק והסדר".

מכון פרייזר, מכון מחקר העוסק במדיניות ציבורית מקנדה, דירג את דרום אפריקה במקום ה־60 מתוך 77 מדינות במדד אטרקטיביות ההשקעות בענף הכרייה ב־2020. מדובר בירידה משמעותית לעומת 2019, אז המדינה מוקמה במקום ה־40 מתוך 76.

ב־2020 חברות כרייה הוציאו הכי מעט כסף על חיפושים בדרום אפריקה מאז שנגמר שלטון האפרטהייד ב־1994, כך נמסר מהבנק המרכזי במדינה. בוועידה שנערכה באוקטובר האחרון ביוהנסבורג, שר המשאבים המינרליים והאנרגיה, גוודה מנטשה, קרא למשקיעים זרים לחזור ולהשקיע במדינה. "אנחנו מחויבים להחייאת תחום הכרייה", אמר והוסיף ש"יש עוד משאבי טבע שלא נחשפו עדיין והם רק ממתינים שחברות כרייה יוציאו אותם מהאדמה".
שכנים זועמים

המתקפה על הפעילות וההכרזה על כוח עליון ביוני היו רק הצרות האחרונות של RBM - המייצרת דו־תחמוצת טיטניום, המשמשת במוצרים כמו קרם הגנה וצבעים.

בדצמבר 2019, סגרה RBM את פעילות הכרייה שלה בחוף המזרחי של דרום אפריקה למשך כמעט חודש לאחר אלימות של תושבים מקומיים, שבמהלכה אחד העובדים נורה ונפצע קשה. תושבי סוקולו, אחד הכפרים הקטנים בסביבה, דרשו שהחברה תעסיק יותר עובדים מקומיים. בחברת האם Rio Tinto אמרו שישהו את פרויקט ההרחבה של RBM לא רחוק משם, בעלות של 463 מיליון דולר, בגלל ההתקפות.

לאקי נהלקו, יו"ר התנועה הקהילתית KwaSokhulu Youth, אומר שהאבטלה בקרב בני נוער באיזור עומדת על כ־70%. לדבריו, מאז מאי התושבים באזור הגישו בקשות למשרות פנויות ב־RBM, אבל אף אחד מהם לא התקבל. חודש אחר כך, המקומיים חסמו כבישים ועשו נזקים לנכסים של RBM לאחר שמנהלים של החברה לא הופיעו למפגש עם התושבים לדון איתם באפשרויות העסקה, כך אמר.

עובדים בשכר נמוך

חברות כרייה בדרום אפריקה מסתמכות על עובדים בשכר נמוך. עבודת הכרייה נעשית פעמים רבות בדרכים מיושנות, שמומחים בענף אומרים שכמעט ולא ניתן לעשות להם מודרניזציה מכנית. מספר ההרוגים בעבודות כרייה טיפסה ב־2020 ל־60 איש - עלייה של 20% בהשוואה ל־2019. ב־2021, כמות ההרוגים עלתה ב־38% עד אמצע דצמבר לעומת אותה תקופה ב־2020.

העבודות האלה נעשות בעיקר על ידי עובדים שחורים, כולל רבים שנושרים מבתי ספר מקצועיים מבלי להשיג כישורים למשרות טכניות יותר משתלמות. איגודים מקומיים הובילו הפגנות שנמשכו חודשים שלמים במטרה לקבל שכר טוב יותר, אלא שכמה חברות אומרות שיותר זול ויותר בטוח לכרות מחצבים במדינות אחרות.

כמה מכרות כבר כמעט התרוקנו לגמרי ממשאבים. מאז 2006, גלשה דרום אפריקה מהמקום הראשון בעולם בייצור זהב למקום ה־11. הייצור ירד ב־67% בתקופה זו ומספר העובדים הצטמצם ב־41%.

"ההזדמנויות החדשות להשקעות בזהב נמצאות מחוץ לדרום אפריקה", אמר כריס גריפית', מנכ"ל Gold Fields. לחברה נותר מכרה אחד בדרום אפריקה לאחר שנפטרה משלושה נכסים ישנים יותר, שדורשים יותר עובדים גדול ב־2013. המכרה שנותר ששמו South Deep, הוא כמעט מכני לגמרי והחברה התקשתה למצוא עובדים מנוסים שיוכלו להפעיל את המכונות שלו, כך אמרו מנהלים בחברה.

מחירי פלדיום והרודיום זינקו

בצד החיובי, מחירי מתכות מקבוצת הפלטינה, שבין היתר כוללת את הרודיום והפלדיום, זינקו בזמן המגפה בגלל מחסור במוצרים קשורים, וכן בגלל המעבר העולמי לאנרגיה נקייה. דרום אפריקה היא המפיקה המובילה בעולם של פלוטוניום, המשמש בממירים הקטליטיים המסלקים זיהומים ממנועי דיזל וכן מימן ממנועי דלק. בנוסף לכך, De Beers משקיעה 2 מיליארד דולר על מנת להרחיב את הייצור במכרה היהלומים שיש לה בדרום אפריקה.

דרום אפריקה היא גם אחת מ־10 היצרניות המובילות בעולם של פחם, המשמש לכ־80% מהחשמל במדינה. אבל כשהלחץ הבינלאומי לצמצם פליטה של גזי חממה גובר, הרבה חברות כרייה מובילות עזבו את התחום לגמרי.

חברת הכרייה האוסטרלית South32 מכרה את נכסי הפחם שלה בדרום אפריקה בשנה שעברה ל־Seriti, חברת כרייה ש־91% מהבעלות שעליה היא בידיים דרום-אפריקאים שחורים. Seriti גם קנתה שלושה מכרות מידי Anglo American PLC ב־2018.

העזיבה של החברות האלה יוצרת הזדמנויות למשקיעים מקומיים אך הן מדאיגות בגלל היעדר המשקיעים מבחוץ, כך מספר טיק, מנכ"ל Seriti. פרונמן, מהחברה Sibanye-Stillwater, אמר שתעשיית הכרייה בדרום אפריקה סובלת גסיסה איטית. "זה כמו כביש שלא מתחזקים אותו ובהדרגה אך באופן וודאי מתמלא בבורות", אמר.