היה שווה לחקות: גם המשקיעים בת"א יכולים לעקוב אחרי מדדים מובילים בחו"ל

לא מעט מוצרים מאפשרים ליהנות כיום מהתשואות בשוק המניות הגלובלי, וביניהם קרנות סל על מדדי חו”ל • השקל החזק אף תורם לחיסכון בעלויות המסחר • יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה, מסביר איך יכול ציבור המשקיעים להיחשף לטרנדים שרווחים מעבר לים

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock
בניין הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

שנת 2021 הייתה שנת שיא בשוק קרנות הסל העולמי, ובסיומה חצה רף הנכסים המנוהלים בקרנות את ה-10 טריליון דולר. קרנות הסל הכפילו את נכסיהן מאז 2018 ונראה היה כי העתיד של התעשייה מבטיח. מסחר בעלויות מוזלות בקרנות סל ובאפליקציות מסחר שונות, תומך בהאצת הצמיחה של שוק קרנות הסל, וניתן היה לצפות כי כניסתם של ברוקרים קמעונאיים בישראל תשכפל את ההצלחה הגלובלית לזירה המקומית.

עבור מנהלי ההשקעות האקטיביים, בארה"ב בעיקר, 2021 הייתה עוד שנה מאתגרת, כשעל פי נתוני מורניגסטאר, 85% ממנהלי קרנות הנאמנות האקטיביים בקטגוריית Large Cap ארה"ב, לא הצליחו אשתקד להשיא תשואת יתר למול מדד ה-S&P500, בהשוואה ל-65% ממנהלי קרנות הנאמנות שכשלו במשימה זו. מכאן שאל לאף אחד לזלזל בבנצ'מרק, ותיק השקעות מאוזן הוא תיק הכולל השקעות ליבה בבנצ'מרק, לצד השקעות לוויין בתחומים משלימים.

תעשיית קרנות הסל בארה"ב גייסה אשתקד כטריליון דולר, אשר כ-80% מהסך הופנו לקרנות העוקבות אחר מדדי המניות, ויתרת ה-20% לקרנות העוקבות אחר מדדי איגרות החוב. לא מפתיע לגלות כי המשקיעים הגדילו חשיפה מסיבית לשוק המניות, על רקע התשואות יוצאות הדופן באפיק זה והמגמה השלילית בשוק האג"ח האמריקאי.

המשקיעים שבחרו להגדיל חשיפה לקרנות עוקבות מדד המשקיעות בחוב בארה"ב, בחרו למעשה הגדיל חשיפה לחוב צמוד מדד, חוב ריבוני ופתרונות קונצרניים בעלי מח"מ קצר, בעוד שהתיאבון לחוב קונצרני, בדגש על דירוגים נמוכים, היה מתון. פתיחת שנת 2022 מעצימה את החששות מעלייה בסביבת האינפלציה ותוואי העלאת ריבית מואץ בארה"ב, ולפיכך השינוי בטעמי המשקיעים צפוי לקבל ביטוי בהמשך הסטה למניות ערך, על חשבון מניות צמיחה, לצד התמקדות בחוב בעל מח"מ קצר וחוב צמוד מדד. מגמות דומות, לצד ביצועי יתר בהשוואה למדדים המקבילים בארה"ב, נרשמות גם בבורסת תל אביב בשבועות האחרונים, וזאת בהמשך לשנת 2021.

חלק הארי של ההשקעות בקרנות הסל בארה"ב ב-2021 הוזרם לקרנות בעלות דמי ניהול נמוכים של החברות Vanguard, Blackrock ו-State Street. חברות אלו מנהלות כ-3/4 מכלל הנכסים בתעשיית קרנות הסל של ארה"ב, כאשר מלחמת דמי הניהול בין היצרנים בשיאה. ומכאן שליתרון הגודל משמעות רבה, והצרכנים של קרנות הסל הם כמובן הנהנים הגדולים.

בשוק המוצרים עוקבי המדדים בת"א ראינו את הכניסה של LYXOR, מנהל קרנות הסל השלישי בגודלו באירופה, שהצטרף לבלקרוק, וסביר להניח כי מגמה זו של כניסת שחקנים גלובליים לשוק המקומי תימשך בעתיד הנראה לעין, ותייצר לחץ כלפי מטה על דמי הניהול בשוק קרנות עוקבות מדדי חו"ל בישראל, לצד הגיוון בהיצע המוצרים, וזאת לתועלת ציבור המשקיעים.

מכשירי ההשקעה במדד S&P500 מנהלים כבר כ-22 מיליארד שקל

שלוש קרנות הסל בעלות היקף הנכסים הגדול ביותר העוקבות אחר מדד ה-S&P500 ניהלו נכון לסוף 2021 למעלה מטריליון דולר, זינוק של כ-150% בנכסים בתוך כחמש שנים. קרן הסל הוותיקה SPDR S&P500 (SPY), שהושקה בשנת 1993, היא קרן הסל הראשונה בהיסטוריה שחצתה את רף ה-400 מיליארד דולר נכסים. נכסיה עומדים על כ- 440 מיליארד דולר, לאחר שצמחו בשנה החולפת בכ-100 מיליארד דולר, וזאת כפועל יוצא מגיוס שנתי של כ-35 מיליארד דולר ועליית ערך. נכסי הקרן כבר מהווים כ-6% משוק קרנות הסל בארה"ב.

באופן טבעי, בישראל כמו בעולם, צוברת ההשקעה במדד S&P500 תאוצה והאפיק גייס אשתקד כ-3.2 מיליארד שקל, ומרכז השקעות בהיקף של כ-22 מיליארד שקל. בסיכום חודש ינואר גייסו המכשירים העוקבים אחר מדד זה כ-750 מיליון שקל נוספים.

קטגוריית הקרנות העוקבות אחר מדדי חו"ל בישראל מנהלת 58.5 מיליארד שקל ב-540 מוצרי מדד שונים. ניתן לרכוש קרנות סל על מדדי חו"ל בבורסה המקומית, כשהמשקיעים יוכלו ליהנות מעוצמת השקל באמצעות השקעה במכשירים מנייתיים על מדדים זרים, המנטרלים את החשיפה המטבעית.

עדיין לא כבשו את ישראל: קרנות סל אקטיביות ועל קריפטו

לא ניתן לסכם את שנת 2021 בתעשיית עוקבי המדדים העולמית מבלי להתייחס למגמת ההשקעות הגוברת בקרנות העוקבות אחר מדדי ESG (השקעות "אחראיות" השמות דגש על ממשל תאגידי, סביבה וחברה). קרנות אלו צוברות פופולריות רבה וגייסו אשתקד כ-150 מיליארד דולר. כל מי שעיניו בראשו מבין שתחום ההשקעות האחראיות צפוי להתפתחות ניכרת הן במישור המתודולוגי והן בכל האמור בצבירת נכסים. בישראל אנו רואים התעוררות איטית של השקעות ESG, ובדיוק בשל כך פרסמה הבורסה בימים האחרונים קול קורא לציבור, שמטרתו למצוא דרכים אפקטיביות להאיץ את המודעות וההשקעות בתחום.

לא רק השקעות פסיביות מוגברות ב-ESG הניעו בעוצמה את הביקושים למוצרים פסיביים בשנת 2021. קרנות סל אקטיביות אשר משלבות בין יתרונות הפלטפורמה הפסיבית ליתרונות הניהול האקטיבי, ואינן קיימות לצערנו בישראל, גייסו ב-2021 בעולם כ-130 מיליארד דולר.

לסיום, נציין כי באוקטובר האחרון אישרה רשות ניירות ערך של ארה"ב הנפקת קרנות סל המשקיעות במטבע הדיגיטלי ביטקוין באמצעות חוזים עתידיים. קרן הסל של PROSHARE שמשקיעה בחוזים על הביטקוין (סימול: BITO), אשר הושקה באוקטובר, מנהלת כ-1.2 מיליארד דולר. בישראל עדיין לא ניתן להעריך האם ומתי תתאפשר חשיפה של המשקיעים המקומיים למטבעות קריפטו בכלל ולביטקוין בפרט, ובינתיים יידרשו להסתפק בפלטפורמות השקעה זרות.

הכותב הוא סמנכ"ל בכיר בבורסה בתל אביב. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם