מה אומרים בבנק ישראל אחרי שבאירופה רומזים על העלאת ריבית?

האינפלציה בעולם שוברת שיאים והביאה כבר את בריטניה להעלות ריבית ואת הפדרל ריזרב לאותת לשווקים על העלאות ריבית קרבות גם בארה"ב. בינתיים ישראל נהנית מאינפלציה שנתית מהנמוכות במדינות ה-OECD, אבל השבוע קיבלה תזכורת לכך שלא לעולם חוסן. בתקציר דוח של קרן המטבע הבינלאומית, שפורסם ביום ראשון, הקרן שיבחה את בנק ישראל על סביבת האינפלציה הנמוכה שהצליח לשמור עליה, אבל הציעה לעקוב מקרוב אחר האינפלציה בישראל ולהיות קשובים לאפשרות להעלות ריבית גם כאן.

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, לא מתרגש בינתיים מהאזהרה ואומר בשיחה עם גלובס כי בנק ישראל מרגיש בנוח להיות סבלני בטרם ישנה את המדיניות המוניטרית שלו - גם אם האינפלציה תחרוג מתחום היעד.

"אנחנו לא במצב של מדינות אחרות"

"מה שאנחנו רואים בעולם הוא שיש שוני בין איך מדינות יוצאות מהמשבר". מסביר אביר. "ההבדלים הגדולים בין מדינות שמשפיעים על המדיניות זו האינפלציה. יש מדינות שבהן האינפלציה חרגה מהיעד, והגיעה ל-7%, חלקן כבר החלו להעלות ריבית, כמו פולין וצ’כיה שהעלו ריבית ב-50 נקודות בסיס בפעימה אחת, אך זה כי האינפלציה חרגה מהיעד שלהן. יש מדינות כמו סין שהולכות לכיוון ההפוך ומורידות ריבית, ומקלות על התנאים המוניטריים. אנחנו בישראל במצב קצת שונה, האינפלציה שלנו היא 2.8% ועדיין בתוך היעד שלנו. אפילו אם נראה מדדים כאלו שיביאו את האינפלציה מעל ליעד, הצפי שלנו הוא שהאינפלציה במחצית השנייה של 2022 תרד לכיוון אמצע היעד.

"זה מאפשר לנו להיות סבלנים לגבי הידוק התנאים המוניטריים שלנו אנו לא במצב כמו של מדינות אחרות. כמובן שאנו חייבים להסתכל על מה שקורה, ויכול להיות שנהיה מושפעים מהעוצמה של האינפלציה בעולם ונתנהג בהתאם. אבל בינתיים זה מה שמבחין ביננו לבין מדינות אחרות. כל אחד מקיים את המדיניות המוניטרית בהתאם למה שמתקיים במשק שלו".

  

האם עליות המחירים הקרבות ואלה שנבלמו ישפיעו על האינפלציה בישראל? לדברי אביר, תהיה להם השפעה על מדד המחירים לצרכן, אבל שולית. "זה יביא לשינוי של 0.1% פלוס מינוס באינפלציה", הוא מעריך. "מה שממשיך להשפיע הוא מחיר הדלק שהפתיע את כולם והמשיך לעלות ותורם לאינפלציה, מה שאנחנו מסתכלים עליו זה לחצי השכר שהשפיעו על המחירים, אבל הם סבירים".

"יוקר המחיה והאינפלציה זה לא אותו הדבר"

אביר מסביר גם כי "אנחנו לא מסתכלים על מחיר של מוצר אלא על אינפלציה של מוצרים, אלו שני דברים שונים. הפתרון ליוקר מחיה אינו קשור לאינפלציה שהיא ביטוי של לחצי שכר שבאים לידי ביטוי בהיצע וביקוש של מוצרים. אם נראה עודף ביקושים במשק, או אולי בגלל צווארי בקבוק, צריך להדק את המדיניות המוניטרית, זה דבר שאפשר לדון עליו אבל לא קשור ליוקר המחיה.

"אנחנו נמצאים במצב די נוח לנו ולא מרגישים שאיחרנו את הרכבת. האינפלציה אצלנו מאוד נמוכה ביחס למדינות אחרות. צריך להבחין בין יוקר מחיה ואינפלציה - אלו שני מושגים שונים. יש סיבות מבניות ליוקר המחיה בישראל, שגבוה ממדינות אחרות. ואלו גורמים שלא קשורים לעליית מחיר הדלק בחודשים האחרונים בכל העולם.

"אפשר לראות את זה באופן הכי פשוט בסופרמרקט בארץ לעומת בחו"ל ואני חושב שהמדינה התחילה לטפל בנושא הזה שתהיה יותר תחרות. יש מוצרים אחרים שיותר דומיננטיים בסל הצריכה כמו דיור ותחבורה. בהשוואה למשכורות במשק הדיור יקר בארץ והפתרון טווח הארוך הוא טיפול מתמיד בצד ההיצע. צריכים לבנות 60 אלף יחידות דיור בכל שנה וככל שלא עושים את זה יגביר את לחצי הדיור.

לריבית הנמוכה אין חלק בעלייה המטאורית במחירי הדיור?
"המצב האידיאלי הוא שייבנו מספיק דירות ועלות המשכנתה תהיה נמוכה לזוגות הצעירים. אפשר להעלות את המחיר של המשכנתה, את הריבית, ואז הזוגות הצעירים לא יוכלו לקנות דירות, מה שיביא לירידת המחירים, אך מה עשית בזה? גרמת לבעיות לא רק לזוגות הצעירים שרוצים לקנות אלא גם לאלו שלקחו משכנתה בריבית משתנה. הפיתרון האמיתי הוא פשוט לבנות יותר דירות. ברגע שיש ביטחון בשוק בתוכניות של הממשלה, והיא הולכת לבצע אותו, המחירים יתאימו את עצמם ולא צריך לחכות שנתיים שלוש. הם צריכים להיות בטוחים שיש תוכנית ממשית להגדיל את היצע הדיור".

"עוד נושא מרכזי הוא התחבורה. הפתרון הוא לא בהכרח להקטין את המסים אלא לספק תחבורה ציבורית זולה שפתוחה לכל אחד. גם שם המדינה מנסה להקצות משאבים. חשוב שלא ניתן למחיר הקוטג' לבלבל אותנו מהדברים שיותר מהותיים מסל הצריכה. צריך להפנות את תשומת הלב לבעיות המבניות הללו".

תחזית בנק ישראל צופה ירידה באינפלציה בשנה הבאה, מה שמהווה בסיס לסבלנות של בנק ישראל בטרם יעלה ריבית, אבל בינתיים בשוק ההון מתמחרים 3 העלאות ריבית. המשמעות היא שבשווקים מעריכים שהתחזית של בנק ישראל שגויה."גם השוק חושב שתהיה ירידה באינפלציה ב-2022 לעומת 2021", אומר אביר. "אנו לא רואים שוני בין החזאים והשוק הפיננסי לבין התחזית שלנו ולפיה תהיה ירידה באינפלציה. השאלה היא לאן תהיה ירידה באינפלציה, ושם יש הרבה אי ודאות. הסיבה שתוביל לירידה באינפלציה היא די טכנית. אנחנו תמיד חושבים מה צריך להיות המענה הנכון של המדיניות המוניטרית במשק, וכרגע חושבים שצריך להיות סבלניים אך נראה בהמשך מה התגובה הנכונה שתהיה ללחצי האינפלציה".

צמצום רכישות המט"ח בדרך?

בקרן המטבע ממליצים לישראל לצמצם את רכישות המט"ח אם הלחצים האינפלציוניים יימשכו. ואולם, ההמלצה היא שלא למנוע רכישות עתידיות במקרים שבהם הייסוף בשקל יהיה חד מדי. "הם מדברים על מקרה בו האינפלציה תחרוג מהיעד שלנו, אז זו סיבה שיש למתן את השימוש בזה, ואני לא חושב שיש לנו יותר מדי ויכוחים ביננו", אומר אביר. "אנו מסתכלים על כמה פרמטרים, כמו הצמיחה, על מנת לדעת איזה כלים להפעיל בכל רגע. יש תקופות שהכלי המתאים ביותר להפעיל הוא ההתערבות מט"ח ויש תקופה שיש כלים אחרים. הוכחנו במהלך המשבר שיש לנו ארסנל כלים רחב לכל סיטואציה".