כבר לא מדובר בעשבים שוטים: המשטרה חולה, והגיע זמן לטפל בשורש הבעיה

רבים מבני קהילת יוצאי אתיופיה לא הופתעו מפרשת תוכנות הריגול • שנים שהקהילה והארגונים שפועלים למענה מתריעים מהתנהלות בעייתית וכושלת של המשטרה, לרבות אלימות משטרתית ושיטור יתר • קריאותיהם נפלו על אוזניים ערלות - כעת הגיע הזמן שנתקן את הבעיה מהשורש

מחאת יוצאי אתיופיה נגד משטרת ישראל / צילום: שלומי יוסף
מחאת יוצאי אתיופיה נגד משטרת ישראל / צילום: שלומי יוסף

חשיפת הריגול הלא חוקי של המשטרה אחרי אזרחים שמבקשים למחות נגד עוולות, אישי ציבור ופקידים בכירים, מטרידה מאוד שכן, מדובר באירוע חמור בעל אופי עברייני. העובדה שהמשטרה, שהיא אחד מיסודות החשובים של מערכת אכיפת החוק, פועלת בניגוד לחוק חייב להדיר שינה מעיני כל אחד מאתנו, ועל אחת כמה וכמה מעיני המחוקקים והממשלה.

רבים מבני קהילת יוצאי אתיופיה לא הופתעו מהפרשה. גם אני לא. שנים שהקהילה והארגונים שפועלים למענה מתריעים על התנהלות בעייתית וכושלת של מוסד המשטרה, לרבות אלימות משטרתית ושיטור יתר. קריאותיהם נפלו על אוזניים ערלות, והתירוצים: "אל חשש, מדובר בשוטרים בודדים שהם בבחינת עשבים שוטים". פרשה זו מוכיחה שלא מדובר בעשבים שוטים ולא בשוטרים בודדים. אי-אפשר יותר לטמון את הראש בחול - מדובר בבעיה מערכתית. המשטרה סובלת ממחלה קשה. היא יודעת זאת ובכל זאת היא לא תעשה דבר כדי לרפא את עצמה. הגיע זמן לעזור לה, נכון יותר - לחייבה לעבור טיפול.

המשטרה היא לא הבעיה היחידה. במשך שנים השרים במשרד לביטחון פנים נרדמו בשמירה: התרשלו וכשלו לפקח על המשטרה ולהתוות לה מדיניות. השר לשעבר גלעד ארדן לא נקף אצבע נגד האמירה הגזענית המפורסמת של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך: "זה טבעי שיחשדו בהם" - והכוונה היא ליוצאי אתיופיה. השר אמיר אוחנה, בעת תפקידו כשר לביטחון פנים מילא את פיו מים ולא נקף אצבע נגד החלטתו של קובי שבתאי, מפכ"ל המשטרה הנוכחי להחזיר לשירות מלא את הקצין שהואשם בגרימת מותו של סלומון טקה ז"ל לפני שבית המשפט סיים לדון בעניינו. לא מפכ"ל המשטרה ולא אוחנה ראו בהחזרתו של הקצין לפעילות משטרתית מלאה כבעיה ערכית ממדרגה ראשונה.

זוהי קריאת השכמה לכולנו

דוגמה נוספת היא התנהלות המשטרה סביב מותו הטרגי של יהודה ביידגה. ביידגה, שסבל מבעיות נפשיות יצא מביתו כשסכין בידיו. הוריו שחששו לגורלו התקשרו למשטרה וזעקו לעזרה. למרבה ההפתעה רק שוטר אחד נשלח לבדו לטפל באירוע. הסוף ידוע לכולנו - ביידגה נורה למוות על ידי השוטר, שלדבריו חש סכנה לחייו. כיצד קורה ששוטר מגיע לבדו לאירוע מסוג זה? האם הוסקו מסקנות ברמה פיקודית? התשובה היא לא. אם כך מתנהלת המשטרה למה הפרשה הנוכחית מפתיעה אותנו?

ברוב המקרים המשטרה עסוקה בטיוח ובהתגוננות, ואילו השרים תורמים לכך. השאלה היא, האם גם מחר עולם כמנהגו ינהג? האם גם השר הנוכחי לביטחון פנים, עמר בר-לב ילך בדרכם של קודמיו? מקווה מאוד שלא.

הפרשה הזו היא קריאת השכמה לכולנו - היא קריאת השכמה לממשלה, למחוקק ובמיוחד לשר לביטחון פנים. הגיע זמן לטפל בשורש הבעיה - לבצע רפורמה עמוקה. מוסד המשטרה חשוב לכולנו. חשוב לכולנו שיהיה מקצועי, ערכי ושיעשה את עבודתו נאמנה. לכן, כל ועדה שתקום, בין אם זו תהיה ועדת חקירה ממשלתית או בין אם זו תהיה ועדת חקירה אחרת, לא יהיה די בה.

דבר אחרון - גם בתי המשפט יידרשו לתרום את חלקם ובעיקר בכל הקשור לפסילה או להכשרה של ראיות שהושגו בדרכים פסולות.

הכותב הוא מייסד הקליניקה לקידום שוויון באוניברסיטת בר-אילן וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי