התנועה לקיצור שבוע העבודה מגיעה גם למגזר העסקי בישראל

בזמן שבכנסת הצעות לצמצום שעות העבודה עולות ויורדות, במגזר העסקי מאמצים יותר ויותר את הרעיון במודלים שונים • לפי מובילי התנועה, 140 חברות בישראל ביקשו מידע בנושא • מנהלים שכבר החלו ליישם מספרים איך זה עובד במציאות

שבוע מקוצר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
שבוע מקוצר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ב-2016 אושרה בקריאה טרומית בכנסת ההצעה להחלת שישה סופי שבוע ארוכים בשנה במשק, אבל כמו הצעות קודמות לקיצור שבוע העבודה, שעלו וירדו עם השנים, גם זו התמסמסה. ובכל זאת, בשנים האחרונות, גם בעידוד הקורונה, נדמה שהרעיון הזה צובר אהדה בקרב חברות ועובדים. 

"אפשר להספיק הכול גם בשלושה ימים": הכירו את מייסד התנועה העולמית לקיצור שבוע העבודה

לדוגמה, מלי אלקובי, מרצה ומייעצת לארגונים בנושא איזון בין עבודה לחיים פרטיים ועולם עבודה משתנה, כבר מ-2019 החליטה שהיא עובדת 3.5 ימים בשבוע. חצי יום ביום ראשון מוקדש להכנה של שבוע העבודה, שכולל פגישות, הרצאות וסדנאות, ויום חמישי הוא יום חופש "טהור". "הניסוי האישי שלי הוא מוכח", היא אומרת, "העליתי את ההכנסות ושיפרתי את תמהיל המוצרים שלי".

גם עדי כרמון סקופ, יזמית ומפעילת עמוד הפייסבוק The 6 Movement, החליטה לקצר את שבוע העבודה שלה, אבל באופן אחר: היא עובדת שש שעות ביום בלבד, והיא עושה זאת כבר תשע שנים. "עבדתי כך כיזמית, בעלת סטארט-אפ עם 60 עובדים, כשכירה, כיועצת, כפרילאנסרית וכבעלת חברה. התחלתי לעבוד שש שעות ביום בצורה מתודולוגית כשהבן שלי נולד. פיתחתי שיטת עבודה מסוימת שאפשרה לי לעבוד פחות שעות אבל עדיין לנהל את החיים המקצועיים שלי".

שתיהן מאמינות שבסופו של דבר הטרנד הזה יתפשט ויגיע לכולם. אחרי הניסוי האיסלנדי שהוכתר בהצלחה והציג עלייה בפרודוקטיביות והניסוי של מיקרוסופט ביפן שהראה עלייה של 40% בפרודוקטיביות בקרב עובדי מכירות שעברו לארבעה ימי עבודה, הצעת חוק נוספת מקודמת כעת בישראל. חברת הכנסת נעמה לזימי (עבודה) הניחה על שולחן הכנסת הצעה לשבוע עבודה של 36 שעות בלבד, בלי לפגוע בשכר. גם מנכ"ל ביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, הצהיר לפני כמעט שנה בראיון לגלובס שיפעל לקיצור שבוע העבודה ל-4 ימים כדי "ליצור מסגרת שתאיץ את גלגלי הכלכלה ותביא ליותר רווחה", בדיוק אותם מניעים שעליהם מדברת לזימי.

הרבה דרכים לקצר את השבוע

חברות ישראליות אחדות כבר אימצו את הטרנד, במודלים שונים. חברת פורטר וחברת אוגורי, המנתחת פעולת מכונות ע"י רישום הוויברציות, הטמפרטורה והקול שהן מפיקות ומעסיקה 310 עובדים (מחציתם בישראל), משביתות את הפעילות בימי ראשון אחת לשבועיים. חברת גראבהאב ישראל התחילה במדיניות הזאת ממש השנה. המשמעות: 26 ימי חופשה נוספים בשנה.

חברת שמיר תעשיות אופטיקה, הפרוסה על פני 23 מדינות ומעסיקה 2,500 עובדים, 650 מהם בישראל, עורכת כעת פיילוט בקרב כ-50 עובדים. שמיר מציעה לעובדים שמעוניינים בכך אחת משתי אפשרויות: ארבעה ימי עבודה בשבוע, משני עד חמישי, בתוספת שעת עבודה ביום, או עבודה רגילה בשני עד חמישי ותוספת של ארבע שעות בשישי. בסך הכול נגרע מהשבוע חצי יום עבודה.

בסוף השבוע האחרון הצהירה שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס, כי היא תאפשר לכל ההורים בשנה הראשונה אחרי הלידה עבודה ב-80% משרה במשכורת מלאה.

המניעים שמציגים החברות הם בעיקרם איזון בין הבית לעבודה. טמיר קליין, מנהל מרכז הפיתוח ומחקר של גראבהאב ישראל, אומר שהמדיניות החלה בעקבות החברה העולמית שהחילה את "סאמר פריידי", ימי שישי קצרים במשך כל השנה. "חיפשנו לקצר יום אחר, אבל הבנו שחצי יום זה לא לפה ולא לשם, אב החלטנו לעשות את זה פעם בשבועיים ביום ראשון. אנחנו עובדים עם חו"ל ולכן הימים באמצע השבוע מתארכים והיום ראשון פעם בשבועיים מאפשר לקחת חופש ואפילו מחליף עבור שומרי המסורת את טיולי השבת".

לדברי לירון דור, הד אוף פיפל אופריישנס באוגורי, "בעיניי הדבר הכי חשוב בהטמעה של ארבעה ימים זה היכולת להרגיש שהם חלק מתרבות ארגונית שמאפשרת בלאנס אמיתי. יש חיים, אין פה אזיקים, יש לך אוויר פעם בשבועיים ואתה לוקח חופש כשצריך (החברה גם מנהיגה ימי חופשה ללא הגבלה - דב"ג)".

פיילוט לפני המהלך הסופי

לדברי אלקובי, הטרנד הזה הולך ותופס תאוצה משתי סיבות מרכזיות: אחת היא התשישות של האנשים מרכבת ההרים של השנתיים האחרונות, והשנייה - טיימינג. "עסקים ראו שהעולם לא נפל ושאפשר לעשות דברים אחרת. אם ארגון אומר לי 'איזה מטומטמים היינו שלא הקשבנו לרעיון של העבודה מהבית לפני 15 שנה, באותה מידה יש פניות מנטלית להגיד אולי זה לא נכון והגיוני לעבוד חמישה ימים בשבוע, 40 שעות".

איך זה עובד לטובת הארגון?
"ברגע שלאנשים יש יותר זמן אמיתי, הם יותר יצירתיים, פחות נעדרים. בכל הקייס סטאדיז עולות אחת משתי תוצאות: אין שינוי בפרודוקטיביות אבל יש ירידה בימי מחלה, עלייה בשביעות רצון בקלות לגייס ובקלות לשמר עובדים; או עלייה בפרודוקטיביות. לא ראינו נזק. יש פה ושם ארגונים שקיצרו את שבוע העבודה וירדו מזה, אבל מה שמשותף להם הוא שהם עשו זאת ללא פיילוט, ללא ליווי אקדמיה וללא מדידה של יעדים וכלים".

המתודולוגיה היא אכן תנאי מרכזי להצלחה. אלקובי ממליצה לבחור קבוצה של עובדים ומנהלים לפיילוט שהיא באמת מתאימה ביכולת המנטלית, מנוסה בכלים דיגיטליים ובעבודה לפי יעדים. כך למשל הוחלט בשמיר אופטיקה לקחת את חטיבת התפעול כפיילוט, ובאוגורי התנהל הפיילוט כרבעון לפני הביסוס הסופי.

המתודולוגיה חייבת לכלול גם מדידה של ימי היעדרות, עמידה ביעדים, יכולת לגייס עובדים ולשמר עובדים ושביעות רצון. לדברי אלקובי, אם לא רואים הצלחה, אפשר לעצור ולתקן.

בדרך לקיצור השבוע, קצרו ישיבות

לדברי ניר שמואל COO בשמיר אופטיקה ואפרת צור מנהלת משאבי אנוש ישראל, "בסקר שעשינו לפני כחודש רואים שהעובדים מאוד שבעי רצון, חוו שיפור באיזון בין הבית לעבודה, ויש תמימות דעים של העובדים ומנהלי המחלקות שהתפוקות לא נפגעו. גם המנהלים לא ראו קושי מיוחד בניהול הצוות".

תנאי נוסף להצלחה הוא הפחתת מספר הישיבות וקיצורן ומתן אוטונומיה לעובדים. דור מאוגורי אומרת שב-2022 "לקחנו על עצמנו לעשות פוקוס על נושא הישיבות. ביקשתי מהמנהלים לחתוך את מספרן בחצי. אנחנו רוצים שרוב הישיבות יהיו עם האנשים המרוחקים וביום ראשון פעם בשבועיים אין ישיבות בכלל".

ביוניקורן הפינטק בולט, שהחל במדיניות של חופש ביום שישי בספטמבר האחרון, הטילו על כל העובדים לעבור על הלו"ז ולאתר פגישות שאפשר לבטל או לקצר. "אם ניסינו לדחוס את כל מה שעשינו בחמישה ימים לארבעה ימים, אני לא חושב שזה יביא להצלחה", אמרה לפאסט קומפני נישה ויקטור. סגנית נשיא בבולט. "אני חושבת שהמפתח הוא להפיק את המרב מארבעת הימים, לתעדף את הדברים שאנחנו באמת צריכים לשתף בהם פעולה עם אחרים, ולבטל פגישות שבהן אנחנו משתתפים אופציונליים".

לדברי כרמון סקופ, "גם פגישות צריך לדעת איך לנהל: צריכה להיות אג'נדה לפגישה, לאחר שכל משתתפי הפגישה קראו מסמך מקדים ולנצל את הפגישה לברייסטורמינג. זה לא אסוציאטיבי. ופגישות עדכון הן מיותרות, בשביל זה יש סלאק".

קצה הקרחון של מהפכה

כרמון סקופ מוסיפה שעיסוק בשעות העבודה הוא רק קצה הקרחון של מהפכה ענקית בשוק העבודה. "הארגונים עוברים שינוי מאוד גדול שמובל על ידי הטלאנטים, עם ההבנה שהיתרון התחרותי הוא לא בכוח ייצור או ביעילות תפעולית, אלא בעובדים עם חשיבה יצירתית.

"ברגע שאתה מתמקצע ונהיה מומחה במה שאתה עושה, אתה יכול לייצר מכפילי כוח גם בשש שעות עבודה. אף מנכ"ל לא יכול לבוא לבעלי מניות ולהגיד אני הולך לקצר את שעות העבודה, ואני אעמוד ביעדים. אבל ברגע שמבינים שלהשיג עובדים שיש להם מיינד סט פתוח וחדשני צריך לתת פחות ימי עבודה, הם יישרו קו".