זורעים ברינה ויקצרו דמעות? הנפקות האגרוטק בת"א מצמיחות בעיקר אכזבה עד כה

המצטרפת האחרונה, חברת הזרעים והדשנים גרייס ברידינג, הגיעה לבורסה במצב פיננסי מאתגר והתקשתה להשלים ההנפקה • יתר חברות התחום סופרות עד כה הפסדים, עם הכנסות מצומקות או ללא הכנסות כלל • בחברות בטוחים בפוטנציאל: "בסופו של דבר יותר משצריך ביטקוין, צריך להביא אוכל לעולם" אומר דרור שליטין, מייסד פלנטארק

תחום האגרוטק מתרחב, אך החברות בתחום סופרות הפסדים / צילום: תמר מצפי
תחום האגרוטק מתרחב, אך החברות בתחום סופרות הפסדים / צילום: תמר מצפי

תחום האגרוטק בבורסה בתל אביב, הכולל חברות העוסקות בפיתוחים ושיפורים לתעשיות הדשנים, זרעים, צמחים וגם לעיתים בעלי חיים, ממשיך להתרחב, עם הצטרפותה לאחרונה של חברת גרייס ברידינג לזירת המסחר המקומית. 

גרייס ברידינג  (Grace Breeding) עוסקת בפיתוח תחליפים ביולוגיים לחומרים סינתטיים בתעשיית הדשנים ובמכירת זרעים. למרות היקף הגיוס המצומצם, השלמת הנפקת המניות הראשונית (IPO) שלה לא הייתה פשוטה, והחברה נדרשה להפעיל בשלב הציבורי את ההתחייבות החיתומית שהעניקו לה חתמי ההנפקה, משום שהביקושים לא הגיעו למינימום הנדרש (כ-5 מיליון שקל).

עם הבטחת סכום של כ-12 מיליון שקל בשלב המוסדי של ההנפקה, בסופו של דבר גייסה גרייס ברידינג כ-17 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-80 מיליון שקל "לפני הכסף".

בכך החברה מצטרפת למה שנראה כתחום הולך וגדל במסגרת גל ההנפקות הנמשך בבורסה המקומית מאמצע שנת 2020 - שכולל כבר חברות העוסקות ומשקיעות בפיתוחים בענף האגרוטק - שבליבו פעילות חדשנות טכנולוגית בתחומי החקלאות וקרובים לו.

מלבד גרייס ברידינג, עם אותן חברות נמנות אנרג'ין טכנולוגיות , המפתחת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לניתוח מידע גנטי במטרה להשביח זני צמחים ובעלי חיים, פלנטארק ביו  העוסקת במחקר ופיתוח לאיתור גנים לשיפור תכונות צמחים, שותפות סמארט אגרו  המשקיעה במיזמים בתחום האגרוטק, וכן שותפות פיט השקעות  (המשקיעה בנוסף גם בתחומי הפודטק).

הפוטנציאל גבוה, אך הסיכון מתממש

ענף האגרוטק בישראל נחשב לתחום פעילות שהתפתח בצורה משמעותית בשנים האחרונות. החדשנות הטכנולוגית הישראלית בחקלאות בולטת לא מעט גם בעולם, עם מאות חברות הנמצאות על הרצף שבין החקלאי בשדה ועד צלחת האוכל שלנו - כמחציתן בתחום החקלאות והיתר בתחום הפודטק.

אולם, במבחן השוק של חברות האגרוטק והשותפויות המשקיעות בחברות מהענף שהגיעו עד כה לבורסה, למול הפוטנציאל האדיר שהן מציגות בקשר לפעילותן העתידית - פריצות דרך מתוכננות, כיבוש שווקים ועוד - עד עתה התממש בהן בעיקר הסיכון.

 
  

הביצועים העגומים של מניות חברות האגרוטק, כשנה לאחר שהחלו להגיע לזירת המסחר המקומית, משקפים בעיקר אכזבה - עם צלילות בטווח מכ-40% (פלנטארק) ועד כ-80% (סמארט אגרו).

הביצועים הדלים יכולים להסביר אולי את הקושי שבו נתקלה גרייס ברידינג להשלים את הנפקתה כמתוכנן. ומי שבסופו של דבר כן החליט להשקיע במניותיה - צריך לקוות שהיא תתפוס כיוון שונה לחלוטין בהמשך.

אחרי הירידות החדות במניות הענף והצטרפותה של גרייס ברידינג, עם שוויי שוק של מכמה עשרות מיליוני שקלים בודדות ועד פחות מ-100 מיליון שקל אצל חמש המוזכרות -  שוויין המצרפי מסתכם בקצת יותר מ-250 מיליון שקל בלבד.

הערת "עסק חי" קדמה להנפקה

כמו רבות מעמיתותיה לענף, גם גרייס ברידינג הצטרפה לזירת המסחר התל אביבית עם פעילות בשלב התחלתי, לפני מכירות משמעותיות ומצב פיננסי מאתגר.

החברה מחלקת את פעילותה לשני תחומים עיקריים: פיתוח תחליפים ביולוגיים לחומרים סינתטיים המשמשים בתעשיית הדשנים ובתעשיית מעודדי הצמיחה (תחום התחליפים הביולוגיים), ותחום מכירת זרעים.

טרם ההנפקה, את דוחותיה הכספיים האחרונים לסיכום המחצית הראשונה של 2021 ליוותה הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון, שציינו כי גרייס ברידינג "אינה מפיקה הכנסות מהותיות מתחום פעילותה העיקרי".

אלה הסתכמו בשנתיים וחצי האחרונות (2019 עד מחצית 2021) בקצת יותר מ-500 אלף שקל, ולצד זאת הפסדי החברה הצטברו בתקופה זו לכ-10 מיליון שקל.

הדוחות הללו העידו גם על נחיצות ההנפקה עבור גרייס ברידינג, שכן לפניה, לפי רואי החשבון, יתרות המזומנים שבידיה לא היו "בהיקף מספק המאפשר את המשך פעילותה של החברה במתכונתה הנוכחית", ולא את "השלמת מלוא יעדיה הטכנולוגיים והעסקיים".

חברות האגרוטק מבקשות סבלנות

בדומה לה, גם יתר חברות האגרוטק סופרות עד כה הפסדים, בדרך כלל ללא הכנסות כלל או עם הכנסות מצומקות.

בסיכום המחצית הראשונה של 2021, הפסדי השותפויות סמארט אגרו ופיט עמדו על כ-1.5-2 מיליון שקל כל אחת, הפסדי פלנטארק התקרבו ל-4 מיליון שקל ואלה של אנרג'ין היו לא רחוקים מ-5 מיליון דולר. אנרג'ין היא היחידה מבין הארבע שהציגה הכנסות, בהיקף של כ-2 מיליון דולר - נמוך ביותר מ-20% מהכנסותיה בתקופה המקבילה ב-2020.

למרות תמונת המצב הלא מחמיאה, בחברות מבקשים להיאזר בסבלנות ומאמינים כי תוכניות הפיתוח והצמיחה ייצאו לפועל, ובהתאם גם ימומש הפוטנציאל בעתיד ויבוא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות וכן בתמחור המניות.

דרור שליטין, מנכ"ל פלנטארק שאותה ייסד ב-2014, סבור כי "המשקיעים לא מבינים את הפוטנציאל העצום של הסקטור. הצרכים בעולם הם גדולים, כמות המזון לה זקוקים בעולם גדלה, והבעיות הולכות וגדלות, דוגמת שינויי אקלים, תהליכי מידבור ועוד".

דרור שליטין, מייסד ומנכ''ל פלנטארק / צילום: יח''צ
 דרור שליטין, מייסד ומנכ''ל פלנטארק / צילום: יח''צ

להמחשת הפוטנציאל במספרים אומר שליטין, כי "שוק מכירות הזרעים בעולם מוערך בכ-55 מיליארד דולר בשנה. ברגע שגן אחד שלנו יקבל היתר ויגיע לשוק, השווי שלו עבורנו יהיה כ-100-200 מיליון דולר לתקופה של כעשור. אבל רוב השוק בארץ לא מכיר את הנושא ומפספס את זה".

למה מניות הענף כל כך חבוטות?
שליטין: "המוסדיים בארץ חוו כישלונות בעבר עם חברות מו"פ, והבינו שהתהליכים אצלן יכולים להיות ממושכים וארוכים. הייתה פה התפכחות של המוסדיים, ומלווים אותם חששות שאפשר להבין, גם בגלל שחברות ותיקות יותר לא הצליחו להוכיח את החזון שלהן. בכל זאת, יש גופים, כולל מהמוסדיים, שמבינים את הערך של הסקטור".

"יש קושי בשוק בארץ להעריך חברות מהתחומים הללו. גם כשהחברה מפרסמת הודעה טובה והמניה קופצת, אחר כך היא חוזרת חזרה (השבוע פלנטארק זינקה כ-12% ביומיים בעקבות הודעה שפרסמה ואז נחלשה בכ-5% א' ל')".

במבט קדימה אתה חושב שיכול להיות פה שינוי כיוון?
"אנחנו מקווים שכל הסקטור יתחיל להתרומם ושיתחילו יותר להבין את הפוטנציאל שלו, כי בסופו של דבר יותר משצריך ביטקוין, צריך להביא אוכל לעולם, וזה אחד התחומים הכי חשובים בענף הזה כיום. יכול להיות שזה ייקח קצת זמן, אבל אני חושב שלאט-לאט השוק, כמה שאנחנו קטנים, מתחיל להבין".

לגבי פלנטארק מוסיף שליטין, כי "אנחנו מבינים שאנחנו צריכים סבלנות, ואנחנו רואים את החברה כפעילות שהולכת לטווח הארוך, לא באנו לעשות סיבוב מהיר. מבחינת המודל העסקי התחלנו לעשות דברים שהתוצאות שלהם יגיעו הרבה יותר מהר. אנחנו חברה שעושה דברים בצורה יעילה וללא פיזור גדול של כספים, ואנחנו מאמינים שכשיהיו לנו הסכמים עם סכומים גבוהים יותר שישולמו לנו עוד לפני תחילת המכירות, השוק יגיב לכך".

צרו איתנו קשר *5988