אוקראינה | פרשנות

הצבא הרוסי נכנס לאוקראינה "לשמור על השלום", ופוטין מבטיח: "אנחנו לעולם לא נתפשר"

17 אלף קמ"ר של אוקראינה נמצאים עכשיו בשליטת רוסיה • פוטין יוצא בהתקפה פומבית חסרת תקדים על אוקראינה וכופר בזכותה להתקיים • האם הסתיים עכשיו הפרק הדיפלומטי?

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חותם על צו המכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינה / צילום: Reuters, SPUTNIK
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חותם על צו המכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינה / צילום: Reuters, SPUTNIK

הפלישה הרוסית בעצם כבר התחילה, גם אם ולדימיר פוטין מסווג עכשיו את תנועת כוחותיו מעבר לגבולה הבינלאומי המוכר של אוקראינה כ"שמירת שלום". הוא קיבל עליו לשמור את שלומן של שתי "רפובליקות" של דוברי רוסית, שהוא עצמו יצר לפני שמונה שנים. נשק רוסי ומימון רוסי קיימו את "הרפובליקות" מני אז, אבל עכשיו רוסיה מכירה בהן "רשמית". מהיותן מדינות ידידותיות, רוסיה מואילה לשלוח את צבאה כדי להגן עליהן מפני תוקפנותו של "משטר הבובות בקייב".

פוטין לא רק קרע אתמול (ב') מאוקראינה שטח של 17 אלף קמ"ר, המיושב בכמעט שלושה מיליון בני אדם, עם מכרות פחם ועם בתי חרושת; הוא גם העניק לשומעיו מושג רחב מה בדעתו לעשות בשאר אוקראינה: להביא אותה אל קיצה כמדינה עצמאית.

פוטין חזר אתמול ועשה משהו שהוא מרבה לעשות בחצי השנה האחרונה: לדבר על ההווה ועל העתיד באמצעות שיעורים ארוכים על העבר. (ראו רשימה על מאמציו של פוטין לכתוב מחדש את ההיסטוריה הרוסית.

במרכז השיעור אתמול עמדה הטענה שאוקראינה היא בשר מבשרה של רוסיה, ואין הצדקה לקיומה. בעיניו, המהפכנים הבולשביקים הם שהמציאו אותה לפני 100 שנה, וחזרו והרחיבו את גבולותיה באופן מלאכותי. הוא ייחס את ההמצאה הזו ללנין, מנהיג המהפכה הבולשביקית. אוקראינה ראויה אפוא להיחשב ל"אוקראינה של לנין", הוא אמר.

והנה האוקראינים כפויי הטובה ניתצו אנדרטאות של לנין על פני כל אוקראינה. "זה מה שהם קוראים דה-קומוניזציה", הוא אמר, והוסיף בטון שכנראה עצר את נשימתם של אוקראינים רבים שצפו בו: "אתם רוצים דה-קומוניזציה? בסדר גמור, זה מתאים לנו בהחלט. אבל אין צורך, כמו שאומרים, לעצור באמצע הדרך. אנחנו מוכנים להראות לכם מה פירושה של דה-קומוניזציה אמתית בשביל אוקראינה".

הוא לא הסביר, אבל אין כל קושי להבין. פירושה של "דה-קומוניזציה" הוא להרוס את הבניין שבנו הקומוניסטים, לבטל מעיקרה את המדינה האוקראינית שלנין "המציא", להחזיר אותה אל חיקה של רוסיה ששם ישבה מאז ומעולם (לפי פוטין), ולהעניש את כל מי שניסו להעניק לה צביון לאומי ועצמאות פוליטית.

כמו בשנות ה-30

"לאוקראינה מעולם לא הייתה מסורת של מדינה אמתית", אמר נשיא רוסיה. מאמציו החוזרים ונשנים להטעים את מלאכותיותה מזכירים את מאמצי הגרמנים בין שתי מלחמות העולם להכחיש את זכותן של אוסטריה, צ'כוסלובקיה ופולין להתקיים, מפני שלא הייתה להן "מסורת של מדינה אמתית", ומקומן הטבעי היה בחיקה של גרמניה. זו אגב לא הייתה דעת היטלר בלבד.

גם אם אמנם לא הייתה מדינה אוקראינית בתור שכזאת עד 1991, 30 שנה הן זמן די ניכר בשביל "מסורת של מדינה אמתית" להתגבש. אם נחיל את כלל המלאכותיות של פוטין על העולם כולו, עשרות ארצות באפריקה, באסיה, במזרח התיכון ובוודאי בתחומי ברית המועצות לשעבר יצטרכו לחדול להתקיים.

קיומן וגבולותיהן הן תוצאה של תהליך שקוראים "דה-קולוניזציה", זאת אומרת התפרקות של אימפריה ומתן הגדרה עצמית לנתיניה לשעבר. מעולם לא היו על המפה הודו, ניגריה, או אינדונזיה, שלוש מן הארצות הגדולות בעולם, שמעצמות קולוניאליות (בריטניה והולנד) יצרו ולבסוף העניקו להן עצמאות.

אבל פוטין כמובן אינו טוען רק את טענת "המדינה האמתית". הוא חושב את אוקראינה לזיוף תרבותי וגנטי. אלה המכונים אוקראינים, הוא אמר, "הם חלק בלתי נפרד של ההיסטוריה שלנו, של תרבותנו ושל המרחב הרוחני שלנו. אלה הם חברינו היקרים ביותר... וקרובינו, האנשים הקשורים בנו קשרי דם".

הטאבו הוסר, הגבול חדל להתקיים

פוטין מעמיד את משבר האוקראינה בקונטקסט קיומי לחלוטין. לרוסיה נשקף איום החורג הרבה מסכסוך גבולות או מהזדהות גושית. אויבי רוסיה, זאת אומרת המערב, ובייחוד ארה"ב (שהוא קורא למנהיגיה, בסרקזם אופייני, "שותפינו"), נוקטים "מדיניות אנטי-רוסית מוצהרת". הם רואים ברוסיה את האיום המרכזי, ו"יש להם מטרה אחת בלבד: להגביל את התפתחותה של רוסיה. והם יעשו זאת, כפי שעשו כן בעבר. אפילו ללא תירוץ רשמי. רק מפני שאנחנו קיימים, ואנחנו לעולם לא נתפשר על ריבונותנו, על האינטרסים הלאומיים שלנו ועל ערכינו".

והוא השמיע את ההזהרה הנוקבת הבאה: "כאשר רמת האיומים על ארצנו עולה באופן משמעותי לרוסיה יש הזכות לנקוט אמצעי גמול כדי להבטיח את בטחונה. זה בדיוק מה שאנחנו נעשה".

קשה כמובן לנחש את מה שמתרחש במוחו של נשיא רוסיה, אבל יתכן מאוד שהיסטוריונים יציינו את נאומו מאתמול כאקט הפתיחה של פלישתו לאוקראינה. הוא הגדיר את מה אין הוא מוכן לקבל, והוא פטר את עצמו מכל סייגים ועכבות. הוא אמר במפורש קבל עם ועולם, שאוקראינה בתור שכזאת אינה מקובלת עליו. הוא הורה לצבאו לחצות את הגבול הבינלאומי. יהיה המסווה של החציה אשר יהיה, הטאבו הוסר, הגבול חדל להתקיים.

השאלה עכשיו אם יש עוד טעם באיזשהו דיאלוג. שרי החוץ של ארה"ב ושל רוסיה עומדים להיפגש ביום ד'; ונשיא צרפת מאקרון הסדיר פגישה "בעיקרון" בין פוטין לג'ו ביידן. אבל פוטין יצא אתמול מגדרו להוכיח שאין עוד בעצם על מה לדבר. ואם אין על מה לדבר, אז מה נשאר לעשות חוץ מאשר לעלות על קייב.

_________________

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny