הדבר הראשון שבולט מעיון בספר תוכניות העבודה הממשלתי לשנת 2022, אותו מפרסם הבוקר (א') משרד ראש הממשלה לראשונה זה שלוש שנים, הוא חוסר האחידות בין המשרדים השונים. הספר עב הכרס הוא הבמה של משרדי הממשלה להציג בפומבי את המטרות המרכזיות שלהם לשנה הנוכחית ולהתחייב בפני הציבור על יעדים לביצוע. חלקם עשו זאת בהרחבה. אחרים נזהרו מהצבת יעדים ברורים ושאפתניים, בידיעה שיצטרכו לתת דין וחשבון על רמת העמידה בהם בדוח המשך שיפורסם בעוד שנה.
מה אמור להסיק הציבור מכך שתוכניות העבודה שהציגו משרדים קטנים כמו העלייה והקליטה, התרבות והספורט והמשרד לשוויון חברתי הן הרבה יותר מפורטות ושאפתניות מתוכניות של משרדים גדולים וחשובים כמו האוצר, התחבורה והחינוך? הבשורה הטובה היא שאם האתגר של קליטת עשרות אלפי עולים מאוקראינה יונח לפתחנו, לפחות המשרד שיצטרך לטפל בכך עובד בצורה מסודרת עם תוכניות מטה יסודיות.
משרד האוצר, ייאמר להגנתו, הוא משרד מטה. חלק מהרפורמות שהוביל האוצר מפורטות בתוכניות העבודה של משרדי הביצוע. כמו למשל הרפורמה להורדת מכסים על פירות וירקות, שבתוכנית משרד החקלאות נקבעו לה יעדים מדידים - גם אם צנועים - של ירידת מדד מחירי הפירות ב-4.5% עד סוף 2024. גם היעד שקבע משרד הכלכלה להורדת יוקר המחייה - הורדת רמת המחירים העודפת בין ישראל לממוצע במדינות ה-OECD מ-20.8% ל-15% בתוך שלוש שנים - מבוסס על רפורמות ביבוא ובתקינה שנכתבו בשיתוף פעולה עם האוצר. ואולם, הפרק של משרד האוצר בספר העבודה מעמיד יותר מדי יעדים עמומים ולא אמפיריים, כגון "גיבוש מדיניות מיטבית לשוק העבודה" עד סוף 2022.
בין מדדי ההצלחה שקבע לעצמו האוצר לשנה הנוכחית נמנים הקמת רשות הרגולציה, הקמת רשות המטרו והמועצה המאסדרת לפרויקט, ייעול הגבייה הממשלתית לצמצום הדרגתי של היקף החובות כלפי המדינה מכ-53 מיליארד שקל בשנה שעברה לכ-47 מיליארד שקל ב-2024, וכן הוספת חובת דיווח לרשות המיסים על החזקת מטבעות דיגיטליים כחלק מהתוכנית לצמצום ההון השחור.
במשרד הכלכלה מציבים רף גבוה
משרד הכלכלה הציג תוכנית עבודה עם יעדים כמותיים, שהוצבו ברף גבוה למדי. בין השאר, במשרד שואפים לרשום גידול משמעותי של הייצוא מישראל מ-114 מיליארד דולר ב-2021 ל-135 מיליארד דולר עד סוף השנה, ולטפס עד ל-150 מיליארדים ב-2023.
הספר כולל גם תוכניות עבודה של זרועות הממשלה ביחידות הסמך והתאגידים הסטטוטוריים. תוכנית העבודה של רשות התחרות מתווה העלאת הילוך באכיפה נגד מונופולים ובדיקת הסדרים כובלים. עוד שואפים ברשות לקדם תחרות בתחום הכלכלה הדיגיטלית. לפי הכתוב, מדינות רבות באירופה כבר חוקקו חוקים כדי להסדיר את התחום.
חלק מהיעדים המופיעים בספר התוכניות הופיעו עוד במהדורה הקודם שיצאה ב-2019, וחזרו לתוכניות של 2022 אחרי שלא התקדמו מאז - כמו כל החקיקה הקשורה בהפחתת רגולציה. סחרור מערכות הבחירות אליו נקלעה מדינת ישראל בשנים האחרונות והעובדה שהתנהלה ללא תקציב מדינה מסודר גרמה לכך שמשרד ראש הממשלה לא פירסם את התוכניות בשנתיים הקודמות - והיה קשה הרבה יותר לעקוב אחרי ביצוע תוכניות הממשלה.
מרבית התוכנית המופיעות בספר צריכות להיות מוכרות למי שקורא את העיתונות הכלכלית. הן נכללו בחוק ההסדרים או שהן מתבססות תוכניות קודמות של הממשלה. הספר שם את הדגש על הצבת היעדים, אבל פה ושם מסתתרים גם חידושים, כמו התוכנית השאפתנית והמפורטת של משרד המשפטים להתייעלות מערכת המשפט. כך או כך, גם במשרד ראש הממשלה כנראה שלא מצפים להציג עמידה של מאה אחוז ביעדים בדו"ח שיוצג בתום השנה. הרי, כל מנהל יודע שעמידה בכל היעדים משמעותה שהם היו נמוכים מדי מלכתחילה. נקווה רק שספר התוכניות יצליח לדחוף את המגזר הציבורי לתוצאות אחרי שהתרגל בשנתיים הקודמות לעבוד ללא כלי הפיקוח הזה.
משרד התחבורה: יעדים לא מדידים ולא שאפתניים
תוכנית העבודה של משרד התחבורה כוללת חלק עיקרי של פיתוח וחיזוק מערכי הסעת ההמונים ותשתיות התחבורה, ובמסגרתו כמה משימות מרכזיות כמו הקמת רשות המטרו, התאמת מערך התח"צ בגוש דן להפעלת הקו האדום, תכנון ופיתוח של רכבות קלות וגיבוש תוכנית חומש לכבישים (שכבר אמורה הייתה להיות מוכנה) תוך מיקוד בבטיחות בדרכים ובתחבורה ציבורית.
המשרד גם מתכוון לפתח שבילי אופניים ולהוסיף במהלך שנת 2022 עוד 100 ק"מ של שבילים, ועד סוף שנת 2023 יתווספו עוד 200 ק"מ. אורך הנת"צים אמור לגדול מ-376 ק"מ בסוף שנת 2021 ל-450 ק"מ בסוף שנה זו ויגיע עד ל-550 ק"מ בסוף שנת 2023. מספר מסופי התחבורה הציבורית יגדל מ-240 ל-248 עד לסוף השנה ויגיע ל-266 בסוף שנת 2023.
יעדים אמורפיים
אלא שחלק ניכר מהמדדים ליעדי המשרד נוסחו באופן אמורפי ולא מדיד. כך למשל, המשרד אימץ שיטת מדידה חדשה לאמינות בתחבורה הציבורית שמורכבת מדיוק לאורך מסלול הקו (80% מהציון) ודיוק מזמן היציאה מתחנת המוצא (20%). בשל היותה של השיטה חדשה, המשרד לא חישב תוצאה לשנת 2021 ובהתאם גם לא העמיד יעד לשנת 2022.
במדד הנסיעות בתחבורה הציבורית המשרד גם כן לא העמיד יעד וכך גם לא במדד הבטיחות בדרכים של מספר הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה (קילומטראז') ולא נקבע יעד גם לשיעור פעולות הרישוי שניתן לבצען באופן דיגיטלי.
יעדים של המשרד שכן נקבעו מדברים על טיפול ב-40 מוקדי סיכון בכבישים עד סוף השנה, על 380 אוטובוסים חשמליים שמרביתם נרכשו במסגרת קולות קוראים של המשרד להגנת הסביבה, 50 חברות שיקיימו פיילוטים וניסויים בתחום התחבורה החכמה.
בתחום מדיניות התעופה, הנמלים והמטענים היעדים של המשרד לא שאפתניים במיוחד, עובדה שבולטת על רקע המשבר בנמלים. בין המשימות שהמשרד לקח על עצמו - פתרונות משלימים לשדה תעופה בינלאומי, בניית תוכנית רוחבית לשיפור וייעול שרשרת האספקה, ואימוץ אמנה בינלאומית לצמצום זיהום מאוניות.
המשרד גם יקדם תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים, אף שכבר הוכנה אחת כזאת רק לפני שנה, ויעלה את מספר האוטובוסים הבינעירוניים המונגשים לאנשים עם מוגבלות מ-4 ל-50 עד לסוף השנה.
אסף זגריזק
משרד השיכון: שובן של הגרלות מחיר למשתכן
"לצד המלאי המצטמק של דירות הדיור הציבורי, יפעלו משרד הבינוי והשיכון והגופים הכפופים לו בשנה הקרובה במגוון רחב של רבדים במטרה למתן את העלייה במחירי הדיור ולענות על הצורך הבסיסי של מגורים ראויים לכל אחד", כותב מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן בדברי ההקדמה שלו ליעדי משרדו.
היעדים לשנה הנוכחית של המשרד כוללים בין היתר הכפלת אישורי הפרויקטים של התחדשות עירונית ל-35 אלף דירות, והנפקת היתרי בנייה ל-22 אלף יחידות דיור, כשליש מסך היתרי הבנייה שצפויים לצאת בשנה הבאה.
ואולם הנושא הבולט בתוכניות משרד הבינוי והשיכון לשנה הנוכחית הוא החזרת הגרלות הענק של דירות מוזלות אל השוק, במסגרת מסלולי מחיר למשתכן, דיור במחיר מופחת ומחיר מטרה.
במסגרת המסלול ישנו תהליך בעייתי של הכללת דירות שלא קיבלו היתרי בנייה. הליך זה הביא למצב שבו כחמישית מהזוגות הצעירים שהגרילו דירות בהוזלה במסגרת "מחיר למשתכן", ממתינים כשלוש שנים ואף יותר משלב ההגרלה לשלב שבו הם יודעים באילו דירות זכו, ואז בוחרים אם לרכוש אותן או לא, ולאחר מכן ממתינים עוד כשלוש שנים עד שהדירות יוקמו.
עליות המחירים אמנם משמרות את הכדאיות הכלכלית לרכישת הדירות בדרך זו, אבל עדיין אי הוודאות וההמתנה הארוכה לדירה הנכספת הופכים את התהליך למאתגר ולמתסכל. לא פלא שבמשרד המשפטים אישרו את העניין, בעיקר כדי לנסות ולצנן את השוק, אך מספר פקידים מתחו עליו ביקורת.
רמ"י: ירידה חדה בשיווקי הקרקעות
הדבר הבולט ביעדי רמ"י לשנה הקרובה הוא חוסר היכולת לשמור על השיא שנרשם בשנה שעברה, שבה שווקו קרקעות לכ-102 אלף יחידות דיור. השנה ישווקו קרקעות ל-84 אלף יחידות דיור. מדובר ברמה גבוהה מאוד, אך עדיין ירידה של כ-20%. לזה יש להוסיף את העובדה שכ-40% משיווקי הקרקעות לא מסתיימים ברכישתם ע"י יזמים.
ברמ"י לא נותנים הסבר על הירידה החדה בהיקף השיווקים ואולם יש להניח כי השיא מ-2021 נקבע הרבה כתוצאה מהליכים שהשתבשו והתעכבו בשנים 2019 ובמיוחד ב-2020, שבהן כיהנו בישראל ממשלות מעבר וממשלה אחת נבחרות, שלא הצליחה לתפקד.
חלק משמעותי מהקרקעות שישווקו במהלך התקופה הקרובה יוקצו לטובת הגרלות הענק של משרד השיכון.
לצד הירידה בהיקפי השיווקים שתירשם השנה, מבטיחים ברמ"י יציבות גם בשנים 2023 ו-2024 בכמות השיווקים של 84 אלף יחידות דיור בשנה. אם יעד זה יושג, ידובר בהישג משמעותי.
בכל הקשור להליכי תכנון, 2022 צפויה לרשום סוג של שיא מסויים, שלאחריו הספק אישורי התוכניות ירד. כך עולה מיעדי מטה התכנון ומינהל התכנון. השאיפה של גופים אלה היא להגדיל את מספר הדירות שיאושרו בתוכניות המחוזיות והותמ"ל מ-108 אלף בשנה שעברה ל-125 אלף בשנה הנוכחית, ואולם ב-2023 וב-2024 מספרן ירד ל-104 אלף. ככל הנראה ההערכה במשרדים הללו היא שהפוטנציאל של שלוש השנים הקרובות מוגבל, ומכיוון שהמצב כיום לחוץ מאוד, יחלקו את המימוש של הפוטנציאל כך שהשנה יאושרו יותר דירות, ואילו בשנתיים שלאחר מכן יאושרו פחות.
אריק מירובסקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
