כלכלת המלחמה של אוקראינה: 'מפעלים שיצרו סוודרים עברו לייצר כלי נשק'

תמיכה מצד חברות ומוסדות אזרחיים עוזרת למאמץ המלחמה של קייב ומתגברת את הסיוע המגיע מהמערב

פינוי בניין בקייב שהושמד מהפגזה של צבא רוסיה / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda
פינוי בניין בקייב שהושמד מהפגזה של צבא רוסיה / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda

כשרוסיה החלה בפלישתה, אוקראינה עברה במהירות לכלכלת מלחמה.

חברות החל ממכרות ועד יזמי נדל"ן החלו לייצור ביצורים נגד טנקים. מותג נעלי נשים החל להשתמש בעור האיטלקי האיכותי שלו כדי לייצר מגפיים לחיילים. הממשלה הנפיקה אגרות חוב לעת מלחמה למימון הצבא.

שבועיים אל תוך המלחמה, עמדו הרוסים מול התנגדות הרבה יותר חזקה ממה שציפו רוב המומחים במערב. בין היתר זה קרה בגלל האימון וכלי הנשק המערביים שכוחות צבא אוקראינה קיבלו מאז הפלישה לרוסיה ב־2014, אבל גם בגלל החישוב הצבאי של מוסקבה.

סיבה נוספת היא המהירות בה החברה האזרחית אימצה את המאמץ המלחמתי. הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי דחק באוקראינים לקחת נשק לידיים ולעזור לצבא בכל דרך אפשרית. חברות רבות ענו לקריאה, ושמרו על המפעלים והמשרדים פתוחים חרף הסכנה שבתקיפת טילים. הממשלה כיוונה מחדש מימון לטובת הצבא, והבנק המרכזי השיק מסע מימון המונים תוך שעות בודדות מכניסת הכוחות הרוסיים.

"זזנו לעבר כלכלת מלחמה", אמר טימופיי מילובנוב, יועץ לממשל זלנסקי ובעבר שר הכלכלה. "כעת מפעלים שייצרו סוודרים מייצרים כלי נשק".

"יש לנו רק דרך אחת - לנצח במלחמה הזו ואז לבנות מחדש את אוקראינה"

ב־24 בפברואר סרגי פיליפנקו, מנכ"ל חברת הבנייה קבוצת הבנייה והתעשייה קובלסקה, התעורר בגלל תקיפת טיל שציינה את תחילת מלחמתה של מוסקבה נגד אוקראינה.

פיליפנקו כינס את ההנהלה לשיחת וועידה דחופה והתקבלה החלטה: להפסיק פעילות ב־13 המפעלים של קובלסקה ובכמה אתרי בנייה. אבל במקום להיסגר לגמרי החברה כיוונה מחדש במהירות את מאמציה לסיוע לצבא.

היא מסרה את כל הצי של 600 כלי רכב שלה, כולל מערבלי בטון, משאיות פסולת ודחפורים לצבא האוקראיני. חלק ממשאיות הפסולת הומרו למערכות טילים נגד מטוסים.

קובלסקה גם העבירה לצבא יותר משתי טונות TNT וחומרי נפץ אחרים, שלרוב היא משתמשת בהם כדי לפוצץ סלעים במחצבות הגרניט שלה .לאחרונה, החלה החברה לייצר קיפודים, צורות ה־X הגדולות מפלדה המשמשים כמכשולים נגד טנקים, לחיזוק מחסומי הצבא.

"אנחנו חברה משפחתית ויש לנו רק דרך אחת - לנצח במלחמה הזו ואז לבנות מחדש את אוקראינה", אמר פיליפנקו.

גם בקבוצת הפלדה והכרייה Metinvest העבירו את מתקני הייצור והמפעלים לייצור מכשולים נגד טנקים. ביום חמישי הודיעה החברה שסיפקה לצבא 3,500 קיפודים ויותר מ־2,000 קוביות בטון למקלטים.

תרומות כאלה הן קטנות בהשוואה למה שבנות בריתה של אוקראינה באירופה וארה"ב מספקות בתור סיוע צבאי ופיננסי. מדינות חברות נאט"ו פעלו בימים האחרונים במרץ להעברת כלי נשק ולחידוש האספקה לחיילים האוקראיניים. בארה"ב, הקונגרס אישר חבילת הוצאות שכוללת 13.6 מיליארד דולר בסיוע חירום לאוקראינה, כולל תמיכה בצבא.

"הבנו שאנחנו צריכים להתחיל לעשות משהו כדי לתמוך בצבא, כדי לתמוך במדינה"

חברות אוקראיניות רבות ביקשו לתגבר את המאמץ הבינלאומי. בקצ'ורובסקה, מותג עלית של נעלי נשים שהוקם ב־1957, המנכ"לית אלינה קצ'ורובסקה בדיוק חזרה מתערוכת העור במילאנו כשהחלה הפלישה. החברה, שלרוב מוכרת פריטים כמו נעלי עקב מעור אדום ונעלי בית, ראתה שהדרישה ברחבי המדינה לסוג אחר של נעל גדלה: מגפי צבא.

קצ'ורובסקה החלה ליצור קשר עם מפעלים אחרים לחיפוש אחר סוליות ושרוכים. החברה השתמשה בחלק מהחומרים שלה שנועדו במקור לקולקציית האביב והקיץ, כולל עור איטלקי כהה בצבע ירוק זית.

"זה מאוד שונה מהנעליים הרגילות שלנו", אמרה קצ'ורובסקה. "אבל בהחלט הבנו שאנחנו צריכים להתחיל לעשות משהו כדי לתמוך בצבא, כדי לתמוך במדינה".

כ־40 עובדים הולכים לעבודה בכמה מפעלים, והימים שלהם מחולקים למקטעים קטנים על ידי סירנות המתריעות על התקפות אוויריות. קצ'ורובסקה לא רוצה להסגיר את מיקומם המדויק של בתי החרושת מחשש לביטחון העובדים, אבל אמרה שהעיר בה הם נמצאים מופצצת כמעט כל יום. החברה ייצרה כ־700 זוגות של מגפי צבא והבקשות ממשיכות לזרום.

בסוכנות התקשורת ISD Group החליטו להתמקד בחזית אחרת של המלחמה: ניסיונות ההטעיה של הרוסים.

"אנחנו לא יכולים להסתמך על הערכה המוניטרית הסטנדרטית הידידותית לשווקים"

כשמוסקבה הגבירה את מכונת התעמולה ואסרה על כיסוי עצמאי של המלחמה בכלי התקשורת שלה, מייסד ושותף מנהל ב־ISD ויקטור שקורבה אמר שהוא רוצה להראות לרוסים את המציאות בשטח: "טורים מופצצים של ציוד צבאי, השבויים, הגופות".

הסוכנות הקימה צוות של 60 איש שאוספים מידע ומאכלסים מפה של אוקראינה ורוסיה בתמונות וסרטונים מהמלחמה. שמות החיילים הרוסים ההרוגים או השבויים מקושרים לעיר ממנה באו.

"בדרך זו יש יותר סיכוי שהמידע יגיע לקרוביהם", אמר שקורבה.

להגיע לציבור הרוסי היה אתגר בהתחשב בצנזורה המדינתית, כולל החסימה של הקרמלין של פייסבוק וטוויטר. שקורבה והצוות שלו מפיצים את המידע דרך תוכנת המסרים טלגרם, שהיא פופולרית ברוסיה, דרך אוקראינים שיש להם חברים ומשפחה ברוסיה, ועל ידי קניית פרסומות באתרים רוסיים.

"אנחנו עדיין מנסים למצוא את השטח המת שלהם ממנו נוכל להגיע אליהם", אמר שקורבה.

גם עמותות צדקה הצטרפו לקלחת. העמותה Come back Alive, שפעלה מאז הסיפוח הרוסי של קרים ב־2014, תרמה לצבא רחפנים, משקפי זיהוי תרמי, אפודים מגנים וציוד אחר בשווי של יותר מ־700 ריבניה, כ־23 מיליון דולר. העמותה Charity Army SOS גייסה כסף למגנים, תחנות רדיו וערכות חובש.

כשרוסיה החלה להפיל פצצות על קייב, בכירים בבנק המרכזי באוקראינה זנחו במהירות את המדיניות המוניטריות המסורתיות. הבנק הקים חשבון מימון המונים לתרומה לחיילים וסיוע הומניטרי, ואסף בינתיים כמעט 400 מיליון דולר. אוקראינה הנפיקה מאוחר יותר אגרות חוב למלחמה וגייסה כ־270 מיליון דולר.

כחלק מגיוס הכסף, מתכננת קייב להנפיק NFT שישמשו כשטרי חוב מקוונים.

"אנחנו לא מעמידים פנים שאנו נמצאים בנסיבות נורמליות ולכן אנחנו לא יכולים להסתמך על הערכה המוניטרית הסטנדרטית הידידותית לשווקים", אמר סרגיי ניקולאיצ'וק, סגן נציב בבנק הלאומי של אוקראינה. "התחלנו לכוונן את הצעדים האלה לנסיבות המשתנות החל מהיום הראשון של המלחמה".

צרו איתנו קשר *5988