בג"ץ מחזיר את הכדור לממשלה: שבוע לבחון מחדש את הגבלת כניסת הפליטים מאוקראינה

בג"ץ דן היום (א') בעתירה נגד הגבלת הכניסה לפליטים מאוקראינה שנקבעה על-ידי שרת הפנים איילת שקד העומדת על 5,000 אנשים, לא כולל הזכאים לפי חוק השבות וקרובי משפחה של אזרחי המדינה. השופטים מתחו ביקורת על המתווה שנקבע, אך לבסוף החליטו לא להתערב בשלב זה, מכיוון ששקד אמורה לבחון מחדש את המתווה בעוד שבוע. ההכרעה בעתירה נדחתה עד אז.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית הסבירו בהחלטתם כי מאחר שהמתווה בתוקף עד 27 למרץ, ואז צפויה בחינה נוספת, הם מאפשרים לשרה שקד ולממשלה להגיש הודעת עדכון בטרם יחליטו על המשך הטיפול בעתירה.

עו"ד תומר ורשה, שהגיש את העתירה, מסר בתגובה להחלטה: "אנו שמחים על שבית המשפט העליון שמע את טענותינו בהרחבה היום. גם אנו מעדיפים שהמתווה יתוקן על-ידי הכנסת או הממשלה, ובכל מקרה בית המשפט ימשיך לפקח ככל שיידרש כדי למנוע פגיעה בזכויות".

הטיעון בו התמקדו שופטי בג"ץ היה האם שרת הפנים שקד רשאית לחרוג מההסכם הנותן פטור מוויזה לאזרחי אוקראינה למשך שלושה חודשים. השופטת חיות דרשה בדיון תשובות מנציג המדינה, עו"ד עמרי אפשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, מדוע דווקא ב-10 למרץ החליטה השרה שקד על הגבלת הכניסה ,למרות שלא הייתה אז הצפה של פליטים. "למה מראש נתקבלה החלטה לקבוע מכסות? מדוע ב-10 במרץ קבעתם מכסה, על איזה בסיס?". חיות חזרה על השאלה גם בהמשך הדיון.

בדיון עלה כי כ-170 אזרחים שאינם זכאי חוק השבות או קרובי משפחה נכנסים ביום לישראל. חיות פנתה לנציג המדינה: "אדוני מדבר על 800 אנשים ביום (כולל כל הקבוצות - זכאי חוק השבות וקרובי משפחה של אזרחים - נ.ש.). זה מעל לכוחה של ישראל לבדוק 170 אנשים ביום?".

מתחילת המלחמה נכנסו 12,600 אזרחים אוקראינים לישראל

חיות ופוגלמן הבהירו כי לעמדתם, ההסכם עם אוקראינה למתן פטור מוויזות לא מתייחס רק לכניסת אזרחים אוקראיניים המגיעים למטרת תיירות, כפי שטוענת המדינה, אלא לכל ביקור ככל שהוא מוגבל בזמן קצר.

"אשרת הביקור היא למי שמבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת. למעט למטרת עבודה", אמרה חיות והוסיפה: "כלומר - זה לא בהכרח לביקור אלא למטרה אחרת. הדגש הוא לתקופה קצרה בלבד עד שלושה חודשים. זה לא חייב להיות תיירות במובן של נופש וטיול".

השופט פוגלמן העיר כי הנושא יוכרע על-פי פרשנות של ההסכם, והוסיף: "נכון שלא חזו מה שקורה באוקראינה. זה צו של שר הפנים. מבחינת תכליתו, מדובר על כניסה למעט למטרות עבודה".

נציג המדינה טען בדיון כי אין אדם שנפגע מהמתווה שנקבע נוכח העובדה שהמכסה של 5,000 הפליטים עדיין לא הושלמה. פוגלמן התייחס לדרישה של המדינה כי האזרחים האוקראינים יקבלו אישור לפני העלייה למטוס. הוא העיר כי תנאי זו עשוי להוות פגיעה.

העותר, עו"ד ורשה, טען כי אין חשש לפריצת הגבולות, מאחר שמאז תחילת המלחמה נכנסו לישראל פחות אזרחים אוקראינים (7,900) מאשר בכל חודש בשנים שקדמו למשבר הקורונה - בממוצע כ-11 אלף תיירים.

המדינה טענה בדיון כי ההסכם שנערך בין ישראל לבין אוקראינה בשנת 2010 לא נותן זכות תביעה, וכי הגבלת הכניסה לא מבטלת את ההסכם.

האם היה צורך באישור הממשלה להגבלת כניסת הפליטים מאוקראינה?

סוגיה נוספת בה עסקה הדיון היא האם ההחלטה דרשה את אישור הממשלה כולה ולא רק את החלטת שרת הפנים שקד ושר החוץ יאיר לפיד. השופט יצחק עמית אמר בהקשר זה: "אני מוטרד בנושא החלטת הממשלה. הסמכות היא אכן של שר הפנים, אבל נניח שיש החלטת ממשלה שאומרת שמוכרים נשק, ומדינה פלונית לא נכללת, ובא שר הביטחון ומוכר גם למדינה. האם לשיטתו של אדוני לא צריך אישור ממשלה?".

נכון ליום חמישי האחרון, מתחילת המלחמה נכנסו 12,600 אזרחים אוקראינים לישראל, מהם 7,900 באשרת תייר וכ-3,600 עולים וזכאי חוק השבות. מתווה הגבלת הכניסה לישראל שנקבע על-ידי שרת הפנים שקד שונה לאחר הגשת העתירה, כך שמהמכסה שנקבעה הוצאו קרובי משפחה של אזרחי ישראל המבקשים להיכנס למדינה. לאור השינוי בהגבלה, המכסה שנותרה עומדת על 2,100.

העתירה הוגשה כאמור על-ידי עו"ד תומר ורשה העוסק בזכויות אדם, לבקשת שגרירות אוקראינה בישראל ובתמיכתה, אך לא מטעמה. לעתירה ביקשו להצטרף כידיד בית משפט שורת ארגונים ועמותות, בהם המטה למאבק בסחר בנשים, המרכז למדיניות הגירה ישראלית, המוקד לפליטים ולמהגרים, פורום קהלת והיא"ס - ארגון בינלאומי המסייע לעולים ולפליטים.

 עו''ד תומר ורשה / צילום: אוהד דיין

בעתירה נטען כי ישראל מפרה את האמנה הבילטרלית עם אוקראינה, לפיה קיים פטור הדדי לכניסה למדינה לביקור של שלושה חודשים, ופועלת בניגוד לדין הבינלאומי.

מחלקת הבג"צים בפרקליטות, שהגיבה בשם הממשלה ושרת הפנים שקד, טוענת כי ההסכם לא מקים לאזרחי אוקראינה זכות תביעה, ובכל מקרה לעמדת המדינה, ההסכם לא כוון לכניסה של פליטי מלחמה אלא כדי להקל על כניסת תיירים בין המדינות.

הממשלה טוענת בתגובתה כי העתירה הוגשה על-ידי עותר ציבורי בשם אזרחים זרים, ואין לאזרחים אלה זכות מוקנית להיכנס למדינת ישראל. עוד נטען כי מדינות אירופה מאפשרות את כניסתם של הפליטים ומספקות להם תנאי מחיה, בהם חינוך ושירותי רפואה, ולכן "אינה גורמת לפגיעה כלשהי בזכותם לחיים ולביטחון".

המדינה דחתה את הטענה כי שקד לא הייתה מוסמכת להגביל את כניסת הפליטים לישראל. צוין כי הגבלת הכניסה היא על דעת שר החוץ לפיד, וכי ראש הממשלה נפתלי בנט בחר שלא להביא את ההגבלה להכרעת הממשלה, אפשרות שנתונה לו, ואין עילה להתערב בסמכותו.