תמריץ ראוי או פתח לשחיתות? שכר לנציגי דיירים במיזמי פינוי בינוי

הרשות להתחדשות עירונית מבהירה כי אין מניעה לשלם תגמול כספי לנציגות הדיירים שמרכזת את העבודה מול היזם • אבל זה עלול ליצור חסם חדש בדמות הדיירים שלא יקבלו תשלום

פרויקט התחדשות עירונית ברמת גן / צילום: רמי חכם
פרויקט התחדשות עירונית ברמת גן / צילום: רמי חכם

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קובעת כי אין מניעה בתשלום מצד יזמים בפרויקטי התחדשות עירונית לנציגות הדיירים באותו פרויקט, מתוך מטרה לתגמל את הנציגים, ואולי אף לתמרץ אותם לסייע לאותו יזם לקדם את הפרויקט.

עמדה זו של הרשות נמסרה למערכת גלובס בעקבות מכתב שנשלח אליה מטעם היזמים אשר אלון ורוני בריק, בעלי חברת אשלי-לירן, שבו הם מבקשים מהרשות לקבוע "תקנות לתגמול ראשי נציגויות הדיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית". בבקשה שנשלחה נכתב כי "יש למסד בצורה חוקית או לחלופין להוביל לתקנות חדשות המגדירות את התגמול הכספי שניתן יהיה לשלם מצד היזם או הקבלן לשניים או שלושה נציגים של בעלי הדירות, בתמורה לעבודתם".

אשר אלון / צילום: עזרא לוי
 אשר אלון / צילום: עזרא לוי

אלון מספר: "כיום נציגי הדיירים בשלב מסוים קורסים מעומס העבודה ופורשים - וזה מנטרל אותנו לחלוטין, לפעמים למשך כמה חודשים, עד שמוקמת נציגות חדשה. אני שומע על הרבה מאוד פרויקטים שנתקעים מהסיבה הזאת, ועל הרבה מאוד יזמים שמתמודדים עם התופעה הזאת. אנחנו צריכים לתקן את זה, ולתת מוטיבציה לנציגים, גם בדמות תמורה כספית.

"הכול צריך להיות בשקיפות מוחלטת: הנציג שיקבל תשלום ייבחר על ידי הדיירים, הוא יקבל את שכרו לא ישירות מאיתנו, אלא דרך עורך דין הדיירים, למשל, וגובה התשלום יהיה גלוי. כך אף אחד לא ירגיש שהנציג הזה עובד אצלנו או שאנחנו 'קונים אותו'".

בעקבות המכתב, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הבהירה את עמדתה בעניין: "הרשות הממשלתית אינה רואה מניעה חוקית במתן תמורה לחברי הנציגות עבור פעילותם ככאלו, ואף מכירה בהצדקה שעשויה להיות לתשלום זה נוכח היקף הפעילות הנדרש מהם. עם זאת, יש לקבוע את התמורה באופן מידתי ובהלימה לפעילות הנדרשת, בהסכמת כלל בעלי הדירות, ותוך שקיפות מלאה לפיהם. כיוון שאין בחקיקה הוראה המונעת מתן תמורה לנציגות, כאמור, לא נמצא כי יש צורך לקבוע הוראה מפורשת בחוק המתירה זאת".

נציגות הדיירים מעוררת גם שאלות

"נציגות הדיירים היא גוף רב חשיבות לקידום התחדשות עירונית", אומרים ברשות להתחדשות עירונית, אך מדגישים: "עם זאת, אין ספק כי פעילותה מעוררת שאלות מסוגים שונים, לרבות באשר לאופן בחירתו של גוף זה והסמכות הניתנת לו, לקשר המתקיים בינו ובין היזם, כמו גם לקשר אל מול כלל הדיירים. על רקע זה, ומתוך מטרה לתת מענה לחלק מהקשיים, הרשות הממשלתית פרסמה באתר האינטרנט שלה עקרונות לבניית נציגות דיירים, כמו גם דוגמה לכתב הסמכה ולתוכנית עבודה לנציגות".
עוד הוסיפה והדגישה הרשות בתשובתה כי לעמדתה, ובהתאם לחובת השקיפות והגילוי בסעיף 6 לחוק עידוד מיזמי פינוי-בינוי, "חובה לחשוף לדיירים את התמורה הניתנת לחברי הנציגות ואף נדרשת הסכמתם של הדיירים למהלך".

כלומר, הרשות מבהירה כי אמנם אין מניעה לשלם לנציגויות. אך מדגישה כי התשלום חייב להתבצע בהסכמת דיירי הבניין ובשקיפות מולם והסכום צריך להיות מידתי לכמות העבודה לה נדרשת הנציגות. בנוסף, הרשות ממליצה על גיבוש כתב הסמכה מאורגן לנציגות הדיירים.

"זה לא בא על חשבון הדייר הבודד"

רעיון התשלום מצד היזם יכול לשמש תמריץ מסוים עבור נציג הדיירים - ואולי אף עבור הדיירים האחרים העומדים מאחוריו - לסייע בקידום הפרויקט. יש לזכור כי כיום, לאחר קביעת לוחות זמנים ברורים למיזמי התחדשות עירונית, זירוז התהליך קריטי עבור היזם אף יותר מבעבר.

אך האם תשלום לנציגות בבניין לא יכולה לגרור דווקא התנגדות מצד הדיירים האחרים? "הכוונה שלנו כאן היא לתת תגמול לנציגים בודדים של מתחם גדול, אשר כולל כמה מבנים, ולא לכל נציג בכל בניין", מסביר אלון. "הידיעה כי נציג כזה יקבל תגמול לא תשנה לדייר הבודד, כי זה לא בא על חשבונו - אלא רק על חשבון היזם, והכול כאמור באישור הנציגויות והדיירים במתחם".