הדיפלומטיה הדיגיטלית של אוקראינה מעצבת את המלחמה העתידית של ישראל

השימוש החדשני של ממשלת אוקראינה ברשתות חברתיות יאפיין כל מערכה עתידית של מדינת ישראל • משרד החוץ הישראלי הוא שיצטרך להתמודד עם דפוסי הפעולה החדשים הללו ורצוי שיחל להיערך לכך כבר היום

נאומו של זלנסקי משודר לקהל מחוץ לתיאטרון הבימה / צילום: Shutterstock
נאומו של זלנסקי משודר לקהל מחוץ לתיאטרון הבימה / צילום: Shutterstock

הכותב הוא חוקר דיפלומטיה דיגיטלית במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון שבנגב

בעשור האחרון הקימו משרדי חוץ ברחבי העולם יחידות לדיפלומטיה דיגיטלית האמונות על שימוש בטכנולוגיות חדשניות כדי להשיג יעדים בתחום מדיניות החוץ. בעוד שבעבר הסתפקו דיפלומטים בניהול פרופילים ברשתות חברתיות, כיום משרדי חוץ נעזרים במגוון רחב של טכנולוגיות.

כך למשל, משרד החוץ הישראלי עיצב אלגוריתמים ייחודים המסייעים במחיקת תכנים אנטישמיים בפייסבוק, משרד החוץ הבריטי הקים יחידת ביג דאטה המנטרלת חשבונות טוויטר מזויפים שמפיצים מידע שקרי, משרד החוץ הליטאי משתמש בניתוח רשתות כדי לאתר פצחנים (האקרים) רוסיים בעוד שמשרד החוץ הדני הקים שגרירות בעמק הסיליקון שאחראית על שיתופי פעולה עם ענקיות טכנולוגיה.

המלחמה באוקראינה תשפיע באופן מהותי על הדיפלומטיה הדיגיטלית ובעיקר על השימוש ברשתות חברתיות בעת לחימה. הסיבה לכך היא השימוש החדשני של ממשלת אוקראינה ברשתות חברתיות הבא לידי ביטוי בארבעה אופנים. ראשית, ממשלת אוקראינה מצייצת מדי יום מכתבים למנכ"לים של ענקי טכנולוגיה בדרישה שישעו את פעילותם ברוסיה. מכתבים אלו, שזוכים למאות אלפי שיתופים בטוויטר, כבר הובילו לכך שחברות כגון פייסבוק, נטפליקס ופייפל מחרימות את רוסיה. שנית, שגרירויות אוקראיניות מפרסמות חשבונות בנק וחשבונות קריפטו דרכם ניתן לתרום ישירות לצבא האוקראיני.

עד כה, אוקראינה הצליחה לגייס יותר מחמישים מיליון דולר דרך תרומות. שלישית, אוקראינה הקימה צבא של פצחנים המורכב מ-180,000 מתנדבים ואמון על תקיפת אתרי אינטרנט ברוסיה. ע"פ דיווחים שונים, צבא זה כבר השבית את אתרי האינטרנט של הקרמלין ושיבש את התחבורה הציבורית ברחבי רוסיה. לבסוף, הממשלה האוקראינית מפיצה מדי יום עשרות סרטונים בהם נראה הצבא הרוסי יורה אל עבר אזרחים. אלו מלווים בציטוטים של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לפיו צבא אוקראינה משתמש באזרחים כמגנים אנושיים.

חשוב להבין כי דפוסי פעולה אלו יאפיינו כל מערכה עתידית של מדינת ישראל. כך, בקרב הבא אל מול חיזבאללה, יצייצו פוליטיקאים לבנוניים מכתבים לענקי טכנולוגיה וידרשו שאלו יפסיקו את פועלם בישראל לאור הפגיעה של צה"ל באזרחים חפים מפשע. מכתבים אלו יופצו ברשתות חברתיות דרך ההאשטאג "ביירות_היא_אוקראינה", סרטוני רשת של חיזבאללה יתעדו פגיעה בחפים מפשע ויעודדו משתמשי פייסבוק וטוויטר לתרום כספית למאבק של לבנון בישראל וחיזבאללה אף ישתמש בפייסבוק כדי לגייס צבא פצחנים שיתקוף מערכות מחשב בישראל.

משרד החוץ הישראלי הוא שיצטרך להתמודד עם דפוסי הפעולה החדשים הללו ורצוי שיחל להיערך לכך כבר היום. בעוד שלמשרד החוץ יש יכולות דיגיטליות לא מבוטלות, הוא אינו בהכרח ערוך למערכה הדיגיטלית הבאה. תחילה, המשרד יצטרך להתמודד עם המשוואה לפיה ישראל היא רוסיה ולבנון היא אוקראינה. הנרטיב הישראלי המוכר לפיו ארגוני טרור משתמשים באזרחים כמגנים אנושיים יקרוס כאשר הוא יושווה לאמרות הנוכחיות של שר החוץ הרוסי. כמו כן, המשרד יצטרך למצוא מנופי לחץ על ענקיות טכנולוגיה אשר יתמודדו עם זעם ציבורי וקריאות להחרים את ישראל. ככל שחיזבאללה יבליט את פער הכוחות בין אזרחים לבנוניים לבין צה"ל, כך הוא יצליח לגייס תרומות מחו"ל אשר יממנו את פועלו.

על משרד החוץ לחשוב (כבר עכשיו, כן?) על דרכים חדשות לזכות באמונם של קהלים מקוונים ולמנוע מחיזבאללה לגייס כספים ברשת. חשוב מכל, ככל שחיזבאללה ישווה בין לבנון לאוקראינה כך הוא יגייס לצידו את כל אותם משתמשי רשתות חברתיות שתומכים כעת במאבק האוקראיני ברוסיה. ככל שהזעם המקוון כלפי ישראל יגדל, כך יותר פוליטיקאים בעולם יגנו את ישראל. המשמעות היא שבמערכה הבאה ישראל תמצא עצמה מבודדת הרבה יותר, ממש כמו רוסיה בעת הנוכחית. במשרד החוץ חייבים להיערך עוד היום לאתגרים הדיגיטליים של המחר.