האם הקורונה נכנסת כעת לשלב שבו היא הופכת לאנדמית?

האם כבר אפשר להכריז שהמגפה נכנסת לשלב חדש? התשובה שלילית • המשרוקית של גלובס

בנט / צילום: רפי קוץ
בנט / צילום: רפי קוץ

הקורונה נמצאת שוב בדעיכה לאחרונה, אבל רק לפני זמן קצר, כשהיה נדמה שאנחנו בפני גל נוסף, נשאל ראש הממשלה נפתלי בנט האם בכוונתו להורות על הגבלות חדשות, והוא השיב כך: "המסכה והחיסון, אלה שני הכלים הכי חזקים. כל עוד לא מדובר על וריאנט חדש, ולא מדובר על וריאנט חדש כרגע, אז אנחנו נכנסים לעידן אנדמי, ובעידן אנדמי זה החיים".

בנט אינו המנהיג היחיד שמיהר להעביר את העולם לעידן האנדמי של הקורונה. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר כבר בינואר כי "בזמן שהקורונה נהיית אנדמית, נצטרך להחליף את הדרישות החוקיות בעצות והדרכות שיעודדו אנשים עם הנגיף להיות זהירים ולהתחשב באחרים". אז האם, כפי שכולנו אולי היינו רוצים, אפשר כבר להכריז על הקורונה כמחלה אנדמית, ומה זה בעצם אומר?

באתר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת קולומביה מוסבר כך: "התפרצות של מחלה היא אנדמית כאשר היא נוכחת באופן מתמשך אבל מוגבלת לאזור מסוים. זה הופך את התפשטות המחלה ושיעוריה לניתנים לצפייה". ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור וחברת עמותת מדעת, הסבירה לנו כי "כשמחלה פנדמית הופכת לאנדמית זה לא אומר שכולם חולים כל הזמן, אלא שנקטנו את כל האמצעים הנדרשים ועדיין יש תחלואה ברקע, כמו איזה זמזום קבוע. לדוגמה, באזורים באפריקה בהם המלריה היא אנדמית ('חגורת המלריה') אז ישנים עם כילות, מסתובבים בלבוש ארוך, שמים דוחי יתושים ועוד".

 אז האם הקורונה כבר הפכה למחלה מן הסוג הזה? כל התשובות שקיבלנו מעידות על כך שזה אינו המצב. ראשית, ממשרד הבריאות עצמו נמסר לנו כי נכון לעכשיו אין כוונה להכריז על הקורונה כאנדמיה. "מחלה אנדמית משמעותה שישנם אזורים בעולם מהם הקורונה מוגרה והיא נשארה גיאוגרפית במקומות מסוימים בלבד, וזה אינו המצב של הקורונה בעולם". עוד נמסר כי להערכת המשרד הכרזה כזאת בשלב זה תגביר את התחלואה בקורונה באופן משמעותי. גם באתר ארגון הבריאות העולמי המחלה עוד מוגדרת כפנדמיה.

גם פרופ' רות הרשברג, מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ומתנדבת במדעת, מסבירה כי "הקורונה היא כרגע פנדמית. כלומר, מדובר במגפה שבכל העולם מתפשטת בקצב מהיר ולא ניתן לחיזוי. אנחנו כרגע לא יכולים להגיד בשום דרגה של ביטחה כמה מחלקות קורונה נצטרך לפתוח בבתי החולים בעוד חודש. כרגע אנחנו אפילו לא באמת יודעים האם אנחנו צפויים לעלייה מאוד מסיבית בתחלואה בשבועות הקרובים ממש, או האם ההתפרצות הנוכחית עומדת להבלם בקרוב".

אז מדוע הכריז ראש הממשלה את מה שהכריז? מטעמו נמסר לנו שהאמירה התבססה על סמך ההתפשטות האיטית של המחלה ו"העובדה ששיעורי ההדבקה החוזרת בווריאנט BA2 בקרב אלו שנדבקו ב-BA1 עמד על 27 איש מתוך מיליון, בניגוד לגל האומיקרון שהדביק בהדבקה חוזרת מי שחלה, כולל אנשים מחוסנים".

אלא שלפי שתי המומחיות, הנתונים הללו לא מספיקים כדי להכריז על הקורונה כאנדמיה. לפי ד"ר לנדסמן, "אפשר לקבוע שהמחלה הגיעה לשלב האנדמי רק בדיעבד, רק אחרי כמה חודשים בהם רואים שיעור תחלואה נמוך וקבוע. זה לא משהו שאפשר להגיד מראש".

בשורה התחתונה: דבריו של בנט לא נכונים. אנדמיה היא מצב בו שיעורי התחלואה קבועים יחסית או לכל הפחות ניתנים לצפייה. לפי משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי ומומחיות בתחום, הקורונה עודנה בשלב הפנדמי שלה, ונוכל לדעת שיצאנו מהשלב הזה רק בחלוף זמן, ובדיעבד.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: נפתלי בנט
מפלגה: ימינה
מקום: ועידת ידיעות אחרונות
תאריך: 21.3.2022
ציטוט: "אנחנו נכנסים לעידן אנדמי"
ציון: לא נכון

ראש הממשלה נפתלי בנט התראיין במסגרת ועידת ידיעות אחרונות. המראיין נחום ברנע שאל אותו אם בשל גל הקורונה השישי יש כוונה להחזיר עוד מגבלות מלבד מסיכות בחללים סגורים. בנט השיב: "המסיכה והחיסון, אלה שני הכלים הכי חזקים. כל עוד לא מדובר על וריאנט חדש, ולא מדובר על וריאנט חדש כרגע, אז אנחנו נכנסים לעידן אנדמי, ובעידן אנדמי זה החיים. אני מאוד גאה במדיניות שלנו לשמור את מדינת ישראל פתוחה".

בנט אינו היחידי לטעון שהקורונה הגיעה לשלב האנדמי שלה. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר ב-19 בינואר 2022, כשעדכן את הפרלמנט הבריטי בהקלות הצפויות בהגבלות הקורונה: "בזמן שהקורונה נהיית אנדמית, נצטרך להחליף את הדרישות החוקיות בעצות והדרכות שיעודדו אנשים עם הנגיף להיות זהירים ולהתחשב באחרים".

מילון האפידמיולוגיה מגדיר אנדמיה כך: "הנוכחות המתמדת של מחלה או גורם מדבק באזור גאוגרפי או קבוצת אוכלוסייה נתונים; יכול גם להתייחס לשכיחות הרגילה של מחלה נתונה באזור או באוכלוסייה הנ"ל". באתר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת קולומביה ניתנת ההגדרה הבאה: "התפרצות של מחלה היא אנדמית כאשר היא נוכחת באופן מתמשך אבל מוגבלת לאזור מסוים. זה הופך את התפשטות המחלה ושיעוריה לניתנים לצפייה". הדוגמה שניתנת לאנדמיה באתר זה היא מלריה. באתר ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן) השלב האנדמי מתואר כך: "זו לא בהכרח הרמה [של התחלואה] הרצויה, זו עשויה למעשה להיות אפס, אלא הרמה הנצפית. בהיעדר התערבות ובהנחה שהרמה לא גבוהה מספיק כדי 'לדלל' את האנשים הרגישים, המחלה עשויה להמשיך להופיע ברמה הזו ללא הגבלת זמן. לכן, רמת הבסיס מיוחסת לעתים קרובות לרמה הצפויה של המחלה".

פרופ' רות הרשברג, מדענית שחוקרת את האבולוציה של חיידקים בפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ומתנדבת במדעת, הסבירה למשרוקית יותר בהרחבה כיצד פועלת מחלה אנדמית: "מחלה אנדמית היא מחלה שתמיד קיימת באזור מסוים או בקרב אוכלוסייה מסוימת ושניתן לחזות באופן מוצלח את השכיחות שבה תתרחש במקום המסוים הזה ובקרב האוכלוסייה המסוימת הזאת לאורך השנה. מחלה אנדמית איננה בהכרח קלה, והיא יכולה להטיל מחירים כבדים מאד על האוכלוסיות בקרבן היא קיימת, אבל היא בהגדרה ניתנת לחיזוי, ולכן ניתן להיערך לקראתה באופן טוב".

ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור וחברת עמותת מדעת, מוסיפה נדבך נוסף: "כשמחלה פנדמית הופכת לאנדמית זה לא אומר שכולם חולים כל הזמן, אלא שנקטנו בכל האמצעים הנדרשים ועדיין יש תחלואה ברקע, כמו איזה זמזום קבוע. לדוגמה, באזורים באפריקה בהם המלריה היא אנדמית ('חגורת המלריה') אז ישנים עם כילות, מסתובבים בלבוש ארוך, שמים דוחי יתושים ועוד".

יש להבחין את האנדמיה ממחלה בשלב אפידמי או פנדמי. אפידמיה, לפי אתר בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קולומביה, מוגדרת כך: "עלייה לא צפויה במספר המקרים של מחלה באזור גאוגרפי מסוים. מחלה אפידמית לא חייבת להיות מדבקת". פנדמיה מוגדרת כך: "ארגון הבריאות העולמי מכריז על פנדמיה כאשר התפשטות המחלה היא אקספוננציאלית. זה אומר שההתפשטות מרקיעה שחקים, ובכל יום מספר המקרים גדל יותר מביום הקודם. [...] זה אומר שנגיף מכסה אזור נרחב ומשפיע על מספר מדינות ואוכלוסיות".

במענה לשאלה האם משרד הבריאות הכריז על הקורונה כעל אנדמיה, נמסרה למשרוקית ממטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה התגובה הבאה: "נכון לעכשיו אין כוונה כזו. מחלה אנדמית משמעותה שישנם איזורים בעולם מהם הקורונה מוגרה והיא נשארה גיאוגרפית במקומות מסוימים בלבד, וזה אינו המצב של הקורונה בעולם. כמו כן, הכרזה על מחלה אנדמית פירושה, שניתן להסיר את כל ההגבלות, להפסיק לחקור מגעים, להפסיק בידודים וכו'. להערכתנו, בשלב זה, זה יגביר משמעותית את התחלואה". גם באתר ארגון הבריאות העולמי המחלה עוד מוגדרת כפנדמיה.

פרופ' הרשברג הסבירה לנו באיזה שלב נמצאת הקורונה: "הקורונה היא כרגע פנדמית, כלומר מדובר במגפה שבכל העולם מתפשטת בקצב מהיר ולא ניתן לחיזוי. אנחנו כרגע לא יכולים להגיד בשום דרגה של בטחה כמה מחלקות קורונה נצטרך לפתוח בבתי החולים בעוד חודש. כרגע אנחנו אפילו לא באמת יודעים האם אנחנו צפויים לעליה מאד מסיבית בתחלואה בשבועות הקרובים ממש, או האם ההתפרצות הנוכחית עומדת להבלם בקרוב. לכן, אי אפשר כרגע להגיד שאנחנו באיזשהו אופן בשלב האנדמי של המחלה". כמו כן, היא הסבירה מה גורם להתפשטות המהירה: "אין מספיק חסינות באוכלוסייה והנגיף מצליח ליצור באופן מהיר מאוד וריאנטים, שחלקם (או בעצם רק אחד מהם עד עכשיו, אומיקרון) התגלו כעוקפי חסינות. הדבקה נרחבת מאפשרת לנגיף לפתח וריאנטים מהר יותר, וככל שמתאפשרת יותר הדבקה חופשית, בעיקר באוכלוסיות פחות מחוסנות, יש יותר פוטנציאל ליצירת וריאנטים חדשים". ד"ר לנדסמן הוסיפה: "אם כולם היו מתחסנים, שומרים מרחק ובידוד, מקפידים על מסכות וכו', ועדיין הייתה תחלואה, היה אפשר לדבר על אנדמיה".

ביקשנו את תגובת בנט לשאלה כיצד הוא הגיע למסקנה שהקורונה הגיעה לשלב האנדמי שלה. מטעמו נמסר שהאמירה התבססה על סמך ההתפשטות האיטית של המחלה והעובדה ששיעורי ההדבקה החוזרת בווריאנט BA2 בקרב אלו שנדבקו ב-BA1 עמד על 27 איש מתוך מיליון, בניגוד לגל האומיקרון שהדביק בהדבקה חוזרת מי שחלה, כולל אנשים מחוסנים.

לפי הרשברג, הדבר לא מספיק כדי להכריז על הקורונה כעל אנדמיה: "נדע שהגענו לשלב האנדמי רק כשנוכל בבטחה גדולה לדעת שאנחנו מסוגלים לחזות את שכיחות המחלה לאורך זמן ארוך. ייקח לנו זמן להבין את זה". גם ד"ר לנדסמן הסבירה שלא ניתן לדעת מיד שמחלה נכנסת לשלב האנדמי: "אפשר לקבוע שהמחלה הגיעה לשלב האנדמי רק בדיעבד, רק אחרי כמה חודשים בהם רואים שיעור תחלואה נמוך וקבוע אפשר להגיד את זה. זה לא משהו שאפשר להגיד מראש".

למרות שלפי הרשברג ולנדסמן הקורונה עדיין בשלב הפנדמי שלה, הן מבהירות שגם הקורונה צפויה לעבור לשלב אנדמי בסופו של דבר. "לדעתי אין ספק שנגיע לשם. מגפות לא ממשיכות לנצח. השאלה היא רק כמה זמן זה ייקח. הצהרות מצד פוליטיקאים על הגעה למצב אנדמי לא יקרבו את המצב האנדמי", מסבירה הרשברג, אבל גם מסייגת: "חשוב גם לזכור שמצב אנדמי לא אומר שחוזרים ל-2019. מצב אנדמי אומר שיש לנו עדיין נגיף מסוכן נוסף, שלא היה קיים ב-2019, שאנחנו צריכים עדיין להתמודד אתו, בעזרת חיסונים, צמצום צפיפות ושיפור איכות האוויר בחללים ציבוריים, מסיכות בתקופות שיא בתחלואה, בדיקות מהירות ומעקב אחרי שכיחות הנגיף, חיזוק מערכת הבריאות, עזרה לאוכלוסיות הסיכון ומאבק בפייק ניוז".

כך גם לנדסמן: "זה לא יהיה לנצח. מחלות נעלמות. כל מגיפה בשלב של האנושות נעלם בסופו של דבר. כל הפנדמיות נעלמות באיזשהו שלב, או שהן עוברות מוטציה שמאפשרת לחיות איתן או שהן מדביקות את כל מי שאפשר, ונוצרת חסינות נגדן באוכלוסייה. זה לא לנצח, אבל כן אולי עוד שנה שנתיים". בינתיים, לדבריה, יש להקפיד על כללי זהירות: "כמו שבחגורת המלריה ישנים עם כילות, במזרח הרחוק הולכים עם מסכות כבר שנים, כמו ששמים קונדום כדי להימנע מאיידס וכמו שמסתכלים לשני הצדדים לפני שחוצים את הכביש למרות שעדיין לא נדרסתם".

לסיכום, אנדמיה היא מצב בו שיעורי התחלואה קבועים יחסית או למצער ניתנים לצפייה. לפי משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי ומומחיות שראיינו הקורונה עודנה בשלב הפנדמי שלה. בנוסף, ניתן להבין שמחלה הגיעה לשלב האנדמי שלה רק לאחר זמן רב. לכן דבריו של בנט לא נכונים.

צרו איתנו קשר *5988