על רשות שוק ההון להטיל עיצומים על החברות שמנהלות את הכסף שלנו, למען יראו וייראו

על אף שניתנו להן שלוש וחצי שנים ל"הסתגלות", הגופים המוסדיים לא קידמו נשים לדירקטוריונים שלהן • יש מה לעשות, והגיע הזמן שמשה ברקת יפעיל את סמכויותיו

ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: רפי קוץ
ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: רפי קוץ

הכותבת היא מרצה לממשל תאגידי ויו"ר פורום המשפטניות של שדולת הנשים בישראל.

מכירים את הפרסומת "אתם יודעים איפה הפנסיה שלכם"? חלקנו נדע לענות איפה היא, חלקנו לא, וחבל. אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת, משמעותית לא פחות. האם אתם יודעים כמה נשים מכהנות בדירקטוריון של המוסד בו מנוהלת הפנסיה שלכם? זו שאלה חשובה - גם חברתית כמובן, אבל גם בעלת משמעות כספית לכל אחד ואחת. מחקרים רבים הצביעו על תרומתו של איזון מגדרי הולם בהרכב הדירקטוריון, לעצמאות של הדירקטוריון ולאיכות העבודה שלו. במילים אחרות, דירקטוריון שוויוני מגדרית, עושה עבודה טובה יותר עם הכסף שלנו.

וכאן מתחילה הבעיה. כי כבר לפני שלוש וחצי שנים הודיעה רשות שוק ההון לגופים המוסדיים - החברות שאחראיות על ניהול הכספים הפנסיוניים וכספי הביטוח שלנו, כי חלה עליהם החובה לייצוג מגדרי הולם בדירקטוריונים שלהם. אך באותן שלוש וחצי שנים, אשר נקבעו כ"תקופת הסתגלות", רוב הגופים המוסדיים בחרו שלא לבחור. כמעט שלא נוספו נשים לדירקטוריונים של גופים אלה, ותמונת המצב בחלוף 3.5 שנים, נותרה עגומה כשהייתה. בשוק המוסדי יש ייצוג חסר לנשים, המהוות מיעוט מחברי הדירקטוריון.

כבר בשנת 1994, קבע השופט אליהו מצא ז"ל ב"בג"ץ הדירקטוריונים" אותו יזמה שדולת הנשים בישראל, בהתייחסו לייצוג מגדרי בהרכב דירקטוריון של חברות ממשלתיות, כי "בהיעדר נסיבות מוכחות, המצדיקות מתן משקל יתר לבני אחד המינים, יש לפרש "ביטוי הולם" כמחייב מתן ייצוג שווה לגברים ולנשים", ואף הוסיף וקבע כי יש להיזהר מהתפיסה כי ייצוג כלשהו, למשל אישה אחת בדירקטוריון בן תשעה חברים, עשוי להיחשב כמתן ביטוי הולם לייצוגן. אין אף נסיבה מוכחת המצדיקה מתן משקל יתר לכהונת גברים בדירקטוריונים, לכן מצופה היה כי הגופים המוסדיים יפעלו לתיקון העיוות הקיים, ולשווא.

המוסדיים משמרים אפליה בוטה של נשים

נדמה שהמוסדיים, האחראיים על הביטחון הסוציאלי של כולנו, גברים ונשים כאחד, קיבלו החלטה מודעת - פעמיים. בפעם האחת כאשר בחרו שלא להכניס את הקולות, התפיסות והרעיונות החדשים שנשים מביאות איתן לאותם "מועדונים סגורים", ובפעם השנייה, כאשר בחרו לשמר אפליה בוטה של נשים - במקומות בהן מתקבלות החלטות המשפיעות על הביטחון הכלכלי של כולנו, ובטווח של עשרות שנים קדימה.

ישנן סיבות מוכרות רבות גורמות להדרת נשים מכהונה בתפקידי ניהול בכירים - החל מקיומם של חסמים חברתיים, הנובעים מתרבות קידום מכרים של הדירקטורים הקיימים, והמשכם בחסמים לא מודעים, המתבטאים בעיקר בהליכי איתור פגומים המשפיעים על קבלת ההחלטות. ואולם, לאור הפרתה הצפויה של הוראת החוזר הברורה המחייבת ייצוג הולם בהרכב הדירקטוריונים, אשר מגיעה מהגוף המפקח על אותם גופים מוסדיים - ישנו בסיס ממשי לקביעה כי החסם במקרה זה, הינו אפליה גלויה.

"זה לא חייב להיות כך. החודש תסתיים תקופת ההסתגלות, והוראת חוזר רשות שוק ההון תיכנס לתוקף. אומנם כחברה המקדמת שוויון, מצופה מחברות המנהלות כסף ציבורי שיקדמו בעצמן שוויון מגדרי במשרות הבכירות שלהן. אך מאחר שהן נמנעו מכך, תוך הפרה גלויה של הוראה מפורשת של הרשות המפקחת עליהן - על רשות זו להודיע להן כי תשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה בכדי לאכוף את ההוראה.

בסמכותו של ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון, להטיל על הגופים המוסדיים עיצומים כספיים בסכומים נכבדים. בסמכותו גם להטיל עיצומים אישיים על המנכ"לים והשותפים בגופים אלו, אם לא נקטו אמצעים סבירים כדי למנוע הפרת חובה זו. נוכח הפרת החובה הגלויה לעין כל, התסכול שלי כאזרחית וכאישה, רב. אני מאמינה שעל הממונה לפעול באופן נמרץ לאכיפת החובה, למען יראו וייראו.