במשרד האוצר מודאגים: "מתחילים כבר להרגיש את הסוף"

בחודש האחרון עמלו באוצר על הכנת התקציב הבא ועל תוכניות שונות כמו העלאת שכר המינימום • כעת, מנסים במשרד להבין איזה חוקים עוד אפשר לקדם, ואילו רפורמות יירדו לטמיון

ליברמן ובלינקוב מציגים את תקציב 2021־2022 בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ליברמן ובלינקוב מציגים את תקציב 2021־2022 בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"מתחילים כבר להרגיש את הסוף", כך מתארים גורמים במשרד האוצר את האווירה במסדרונות הבניין ברחוב קפלן 1 בירושלים, יממה לאחר פרישתה של ח"כ עידית סילמן מהקואליציה.

באוצר עוד לא הספיקו להתאושש מהטראומה של השנים האחרונות תחת הממשלה הקודמת - שנים שעברו עליהם ללא תקציב מדינה מסודר ותחת משבר ביחסים בין הפקידות המקצועית לבין הדרג הפוליטי. אחרי שנה אחת של הפסקה, התקציב ההמשכי עלול לחזור לחיינו כבר ב-2023.

באוצר מקבלים פלאשבקים מהעבר

זה יותר מחודש שבאוצר עמלים על הכנת התקציב הבא לשנים 2023-2024, ועל הרפורמות שרצו להכניס בחוק ההסדרים. הדיונים הפנימיים באוצר כבר כמעט והגיעו לסיומם, לקראת שיחות התקציב מול השרים השונים בנוגע לתקציבי משרדיהם. חוסר הוודאות הנוכחי מקפיא את התהליך ומשנה את המיקוד.

ליברמן הודיע שיעביר את התקציב לאישור סופי בכנסת בסוף ספטמבר, שנראה כעת כעתיד מעורפל. רשמית, המועד הסופי שבו יכולה הממשלה לאשר את התקציב הבא הוא מרץ 2023. מבחינת האוצר, היעדר תקציב הוא לא רק חוסר אחריות פיסקאלית, אלא גם מונע יישום רפורמות במסגרת חוק ההסדרים ולא מאפשר גמישות בתקצוב פרויקטים נקודתיים.

חוק ההסדרים המלווה לתקציב המדינה הוא ההזדמנות העיקרית של האוצר לקדם רפורמות מטעמו בתחומים שונים. אחת הרפורמות שקיוו באוצר לשלב בחוק הסדרים הקרוב היא מיזוג בין שלל הגופים הממשלתיים שעוסקים במקביל בהכשרות מקצועיות. התוכנית, שבבסיסה שילוב כוחות בין שירות התעסוקה, זרוע העבודה במשרד הכלכלה ועוד, הייתה אמורה להיכנס עוד בחוק ההסדרים הקודם, אבל יישומה נדחה.

צעדים אחרים עליהם הכריזה הממשלה נמצאים בסיכון גם כן. ביניהם: חלופת איילת שקד לתמ"א 38, חוק הגיוס, הקלות מיסוי להורים עובדים, פיצויים לעסקים בגין גל האומיקרון, הכשרת "הגדלות הרמטכ"ל" שמקדם בני גנץ, העלאת שכר המינימום והגדלת מענקי העבודה לבעלי שכר נמוך.

בכל חודש מהחודשים הקודמים, בסמוך להודעה הקבועה והמשמחת על ירידה נוספת בגירעון, התרגל שר האוצר להכריז על בשורות לציבור. החודש זה היה הפחתת הבלו על הדלק, ובחודשים קודמים הבשורה על הפחתת מס הכנסה להורים עובדים וצעדים נוספים.

בכל אחת מהפעמים הללו הדגיש ליברמן כי מה שמאפשר את חלוקת ההטבות האלו לציבור היא הצמיחה המרשימה שמגדילה את הכנסות המדינה. אבל דבר נוסף שמאפשר את הצעדים הוא עצם העובדה שיש למדינה תקציב מאושר. בלעדיו, הממשלה לא תוכל להגדיל את ההוצאה ולנקוט בצעדים מרחיבים, אלא אם כן תחזור לפרוץ את מגבלות התקציב ב"קופסאות" חיצוניות.

המילה "קופסאות" לבדה מעלה לאנשי האוצר פלאשבקים משנתיים אחורה, בשיא משבר הקורונה, כשהרגישו שאיבדו שליטה על ניהול כספי המדינה והפוליטיקאים פיזרו צ’קים ללא כיסוי.

בנט וסילמן נפרדו, עכשיו מחלקים רכוש

לא רק במשרד האוצר חוששים מהבאות. להכנת התקציב הבא, ותוכניות אחרות שעל הפרק, שותפים אלפי פקידים בממשלה ובזרועותיה השונות, לצד מעורבותם של נציגי העסקים שהרפורמות משפיעות עליהם.

גורם ממשלתי דימה את פרישתה של סילמן לפרידה קשה בין זוג נשוי: "כולם עסוקים עכשיו בחלוקת הרכוש. איזה כוחות יישארו בידי הקואליציה ואיזה יעברו לצד השני. זה נכון גם לגבי כל הרפורמות והחוקים שנשארו פתוחים. מכיר את השיר של ירמי קפלן שהולך ‘אני ממיין מה לפח - מה לתיקונים’? גם כאן ממיינים איזה חוקים עוד אפשר להילחם עליהם ולנסות להעביר - ואיזה צעדים ילכו לפח. צריך להפריד בין דברים שעברו קריאה ראשונה והחלו בהכנה בוועדות, שיש להם עוד סיכוי, לבין צעדים כמו הפיצויים לעסקים שלא ברור כרגע איך וכיצד יגיעו לקריאה ראשונה".

מנגד, יש גם מי שמבקשים לשמור על אופטימיות במשרדי הממשלה. "השרה שלנו כינסה אותנו בחמישי בבוקר ואמרה לצוות במשרד: ‘אני יודעת שאתם שומעים בחדשות את כל הדיווחים, אבל מבחינתנו צריך להמשיך לעבוד כרגיל. יש לנו הרבה מאוד מה לעשות ונמשיך להכין את העבודה לקראת התקציב ללא שינוי", אמר גורם באחד המשרדים.