מתכוננים לרעידות אדמה? המדינה תקועה בשלב גיבוש הרעיונות לפעולה

עשר רעידות אדמה הורגשו בישראל בתוך חמישה חודשים • המדינה הצהירה על תוכניות פעולה שונות, אולם בדיקת גלובס מגלה שרובן תקועות

הבניין שקרס בחולון / צילום: עיריית חולון
הבניין שקרס בחולון / צילום: עיריית חולון

בתוך חמישה חודשים, בין אוקטובר 2021 לפברואר 2022, הורגשו בישראל עשר רעידות אדמה, כך עולה מנתוני המכון הגיאולוגי. העובדה שמספר רעידות האדמה ועוצמתן באזור התגברו הובילה לפעילות מואצת במשרדי הפנים והשיכון ואף במשרד ראש הממשלה בניסיון לתת מענה לאתגרים שיפקדו את הערים בסיכון: ממיגון מבנים להתנהלות בזמן אסון. אלא שהיוזמות, שחלקן תיארנו כאן בעבר, נתקעו עד כה בשלב גיבוש הרעיונות לתוכנית פעולה ואף לא אחת מהן יצאה לפועל.

מבדיקת גלובס מול שלושת מוקדי הכוח הרלוונטיים בממשלה עולה תמונת המצב הבאה: במשרד השיכון תלויים בתקציב כדי להניע פרויקטים לחיזוק מבנים. בימים האחרונים מונה פרויקטור חדש לנושא שיובא ממשרד התחבורה, שילה אדלר, שיהיה אחראי בין היתר על האגף לחיזוק מבנים.

כאשר קרסו המבנים בחולון ובגבעתיים, הקים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, צוות בין-משרדי יחד עם משרד הפנים, מינהל התכנון, בינוי, אגף תקציבים ורשות שוק ההון כדי לייצר הליך מובנה שבמסגרתו ועד בית שירצה בחיזוק בניין יוכל לפעול לפיו.
עבודת הצוות כללה מיפוי אתגרים ודרכי פעולה וגובשה הצעת החלטה שכוללת תמריצים מהאוצר לטובת חיזוק מבנים, היבטים תכנוניים ועוד.

אלא שברגע האחרון שר השיכון התנגד להצעה ודרש להכניס לה שני היבטים נוספים: הקמת קרן לתמיכה באנשים שצריך לפנות אותם מהבית והורדת אחוזי ההסכמה ל-50%. במשרד האוצר התנגדו להקמת הקרן ואילו במשרד המשפטים סירבו להוריד את אחוזי ההסכמה ל-50% וכך נקברה ההצעה.

במשרד הפנים חלה דווקא התקדמות מסוימת, ובימים הקרובים צפוי מנהל מינהל חירום וביטחון במשרד, אלי רגב, להציג המלצות שגיבש הצוות בראשותו למנכ"ל המשרד יאיר הירש ולאחר מכן לשרת הפנים ולראש הממשלה.

טיפול ברשויות ספציפיות

בחודשים האחרונים יצא רגב לשטח ופגש ראשי רשויות ואנשי צוות בעשר רשויות היושבות על השבר הסורי אפריקאי ועל שבר יגור: קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת.

הצטרפו לסיורים חברים בוועדת ההיגוי, בין היתר נציגים ממשרד הבינוי והשיכון, מל"ל, רח"ל, פקע"ר והרשויות המקומיות. בשלב הראשון ועוד קודם לגיבוש החלטת הממשלה הוחלט לסייע לראשי הרשויות באמצעים, הכשרות, אימונים נהלים וכוח אדם לטובת התמודדות בזמן אמת.

תחילה נתנו במשרד הפנים ציוד קיים מרכב חפ"ק, דרך טלפון לווייני ועד להכשרת בני נוער כדי להקנות לרשויות יכולת רציפות תפקודית עצמאית למתן מענה ראשוני בגזרתן.

נוסף לכך, המלצות הצוות כוללת חיזוק יכולות של הרשויות המקומיות באמצעות הצטיידות במשאבים וכוח אדם כמו גנרטורים, אמצעי תאורה, ציוד תקשורת, הכשרת בעלי תפקידים בחירום ועוד, בתקציב שמוערך ב-26 מיליון שקל, בפריסה לשלוש שנים. בנוסף, בעשר הרשויות שנבחנו הוגדרו 1,871 מבנים לטיפול בהערכת עלות של כ-5 מיליארד שקל.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש אמר לגלובס כי "בהנחיית השרה התחלנו לרכז ולקדם את נושא ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לרעידות אדמה. במדינה יש גופים רבים שעוסקים בנושא, וזו הפעם הראשונה שאנחנו מאגדים את כולם יחד לבחינת ההיערכות והאמצעים שניתן להשקיע כדי לתרום למוכנות הרשויות".

תקציב ממיגון הצפון

במשרד הפנים אמרו עוד כי חלק מהתקציב הקיים אמור להגיע גם מתקציב מיגון הצפון לטובת חיזוק מבנים ברשויות כמו קריית שמונה, שיינתן לקבלן לטובת בניית ממ"דים ועל הדרך גם לטובת חיזוק המבנה. ההחלטה הזו אם תאושר צפויה להיכנס לתקציב 2023־2024, אלא שנוכח המצב הפוליטי גם היא עשויה להיתקע רגע לפני ביצוע.

זווית אחרת

חיזוק המבנים מתקדם, אבל לאט

נתוני משרד השיכון מלמדים כי בשנים 2014־2022 נכללו בתוכנית העבודה לחיזוק מבנים 158 מבני מגורים, שבהם 2,800 יחידות דיור, מרביתם ביישובים הממוקמים באזור השבר הסורי-אפריקאי, בהיקף כולל של 391 מיליון שקל, וכן ניתנה עדיפות לבניינים שבהם ישנן דירות דיור ציבורי.

בשנים 2014 ו-2015 טופלו 36 מבני מגורים, בהם 778 יחידות דיור, בתקציב של 52 מיליון שקל. 13 מבנים הסתיימו, ו-23 מבנים נמצאים בתכנון וביצוע.

בשנים 2016-2019 במסגרת תוכנית "שיקום שכונות חוזר" הופעלה תוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה ב-70 מבני מגורים ביישובים ברגישות סיסמית, בהם 1,441 יחידות דיור, בתקציב של 180 מיליון שקל. מתוכם 31 הסתיימו, 39 בביצוע ובתכנון.

בשנת 2021 פרסם המשרד קול קורא לוועדי בתים ביישובים בעלי רגישות סיסמית, לקבלת סיוע והשתתפות המדינה בעלויות חיזוק ומיגון הבניין. בקול קורא זכו 10 בניינים שבהם 220 יח"ד, בתקציב של 39 מיליון שקל. ועדי הבתים הזוכים נמצאים בהתארגנויות שונות בהתאם לתנאי קול הקורא. בתוכניות העבודה לשנים 2021-2022 מתוכננים לביצוע 42 מבני מגורים נוספים ביישובים בעלי רגישות סיסמית, בהם 925 יחידות דיור, בתקציב של 120 מיליון שקל.